עקרות בית נואשות: איך ביטוח לאומי מפלה נשים?

מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

לפי החוק, אישה שנפגעת יכולת התפקוד שלה בבית ומסווגת לפי החוק "כעקרת בית" היא אישה נכה. נשים המגישות תביעה לקצבת נכות כללית נאלצות להיבדק ולבצע פעולות כגון ניקיון, טיפול בכביסה ובישול. פעולות שאינן נחשבות כנחלתן של נשים בלבד מזה זמן רב.

לעומת גבר המגיש תביעה לקצבת נכות כללית, אישה תיבדק במסלול מיוחד של " עקרת בית" ונבדקת התאמתה להגדרה זו בחוק. "עקרת בית נכה", לפי החוק, היא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים ועדיין לא הגיעה לגיל פרישה, נשואה, שאינה עובדת כשכירה ולא כעצמאית ועקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי ממחלה, תאונה או לידה, אין לה את הכושר, או שכושרה הצטמצם, לעשות עבודות המקובלות במשק בית רגיל.

"קצבת הנכות ל'עקרת בית' משתלמת בעקבות אבדן כושר תפקוד במשק הבית, היינו כהשתתפות בהוצאה שנגרמה לעקרת הבית עקב פגיעה בתפקודה לשם הזדקקות לעוזרת או מטפלת", כך נקבע בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה משנת 84'. על אף היותה מיושנת, אמירה זו מצוטטת גם בימים אלו בפסקי דין של בתי הדין לעבודה.

אותו פסק דין ישן, מתאר מקרה של תובעת שאתרע מזלה, חרשת אילמת ועיוורת, שהגישה תביעה לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח הלאומי. כשהגיעה התביעה לבית הדין הארצי לעבודה, טען המוסד כי בית הדין האזורי טעה בכך שייחס חשיבות לפעולות שאין התובעת מסוגלת לעשות, מכיוון שאלו אינן פעולות יומיום בתפקודה כעקרת בית, כפי שמוגדר בתקנות.

הפעולות המוגדרות בתקנות הן פעולות משק בית "מסורתיות", כגון: חיתוך וקילוף פירות וירקות, בישול, רחיצת כלים, פעולות ניקיון, סידור ארונות וטיפול בכביסה. בדו"ח הערכת התפקוד של הביטוח הלאומי באשר לנכה צוין :"האם למדה להריח את הבגדים ולפי ריחם לדעת אם נקיים או זקוקים לכביסה". לפיכך, באופן אבסורדי, נקבע לה ציון בינוני בהערכת התפקוד.

בעניין התמצאותה הכללית של עקרת הבית נקבע: "מסתובבת בבית חופשי, מזהה בגדים במישוש. לא מבחינה בצבעים, קיפלה כביסה בצורה לא מסודרת. במטבח: הדליקה גז עם גפרור בסדר, מזגה מים טוב, קילפה ירקות ופרסה פרוסות גדולות ועבות מאוד. הכלים ששטפה לא היו נקיים".

במשפט הוצגו שתי עדויות, האחת מטעם העובדת הסוציאלית והשנייה מטעם אחות ממרכז שיקום. בפסק הדין עלה כי בית המשפט רשאי להעדיף עדות אחת על השנייה, ובסופו של יום קיבל בית המשפט את ערעור המוסד לביטוח הלאומי ודחה את הנכה.

לא רק שהפעולות המתוארות בתקנות מעלות אי נוחות באשר להשקפה על תפקידה של האישה בבית, אלא שאף ייתכן שיהיה פער בין העדויות המעריכות את התפקוד.

מבחן הזכאות של הביטוח הלאומי מתחלק לשניים. ראשית, קביעת דרגת אחוזי הנכות הרפואית, כאשר המינימאלית היא 50% ונקבעת על ידי רופאים מומחים. החלק השני הוא קביעת דרגת אי הכושר בהתחשב בהשפעת הליקוי הרפואי של עקרת הבית על כושרה לתפקד במשק בית רגיל.

על מנת להעריך את כושר התפקוד של עקרת הבית, יש לבצע בדיקה רב מקצועית – על ידי רופא, עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק. הרופא מעריך כושר השתכרות, בהתחשב בממצאים רפואיים, העובד סוציאלי לוקח בחשבון נתונים רפואיים ומשלבם בנתונים אישיים ורקע משפחתי, והמרפא בעיסוק מבצע הערכה תפקודית במטבח הנבנה במיוחד לצורך זה. הנכה מתבקשת לבצע פעולות מיוחדות כפי שמוגדר בתקנות.

סקר הערכה תפקודית של עקרות בית נכות מ-1999 מעלה נקודה מעניינת באשר לבדיקה שעוברות הנשים. הסקר השווה את ההערכה התפקודית של עקרות בית במשק ביתן בהשוואה להערכה שמתבצעת במרכזי אבחון ייחודיים עבור זה.

ההשערה הראשונית הייתה שהמכונים מקלים בהערכה התפקודית, כך שנכה מסווגת כמוגבלת יותר משהיא נכה בפועל. ניסו לבדוק אם שינוי במקום הבדיקה, מהמכון לבית הנכה ושינוי הבודק (אחות לעומת מרפא בעיסוק), תביא לתוצאות המשקפות טוב יותר את מצבה התפקודי של הנכה. עוד העלו כי בדיקה בבית מגבירה את שיתוף הפעולה של הנכה.

באופן מפתיע, בסקר דווקא נמצאה המסקנה ההפוכה, בניגוד להשערה שהמכונים מעניקים ציונים גבוהים מאלה שיתקבלו בבית. כלומר, ההערכה התפקודית במכון נמוכה מזו שנקבעה בבית בפועל. אכן בבית היה יותר שיתוף פעולה מצד הנבדקות, אך דווקא ביקורי האחות דורגו במצב תפקודי קשה יותר לעומת דירוג המכונים.

לפי החוק הקיים, אישה נשואה נכה, שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה, מקבלת ישירות מעמד של עקרת בית. כלומר, לעומת גברים, לא נבדקת יכולת ההשתכרות שלה במשק, אלא יכולתה לתפקד במשק בית.

החוק מסייג זאת בכך, שאם עקרת בית עבדה כשכירה או כעצמאית במשך 12 חודשים רצופים בשנתיים שקדמו ליום הגשת תביעת הנכות, או במשך 24 חודשים לא רצופים במהלך ארבע שנים לפני יום הגשת התביעה, לא תיחשב כעקרת בית נכה אלא תיבדק במסלול משתכרת. כך גם עקרת בית שחיה בנפרד מבן זוגה ולא חיה אתו שנתיים לפני יום הגשת התביעה, או נפרדה מבן זוגה לאחר הגשת התביעה ולא גרה איתו לפחות שנתיים.

גם בסיוג נשים מסוימות ממסלול בדיקה של "עקרת בית", עדיין קיימת תלות בהיות האישה ממלאת תפקיד בתוך הנישואין ובתלות בגבר. ביקורת רבה מוטחת בביטוח הלאומי על חוסר השוויון שעולה מהחוק. כך גם הרעיון כי קצבת נכותה של נכה תלויה ביכולתה לבצע עבודות בית "מסורתיות" כגון קיפול כביסה וניקיון במידה רבה מיושנת ויש שיגידו פרמיטיבית.

שש חברות כנסת ובראשן זהבה גלאון, יו"ר סיעת מר"צ, הניחו על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק הביטוח הלאומי, בה מוצע למחוק בהגדרת המונח נכה את המילים "למעט עקרת בית", ובכך למעשה לשנות את המסלול כיום.

בהצעת החוק נכתב כי "ההנחה בבסיס החוק האמור היא שבן הזוג יפרנס את האישה ולכן לא נבדקת יכולת ההשתכרות של האישה. בעוד במצב ההפוך – קבלת קצבה לגבר נכה – הגבר נמדד לפי כושר השתכרותו".

הביטוח הלאומי מצדו מסכים שיש לשנות את המצב הקיים, ולטענתו, הגישה הנהלת המוסד לפני כשנתיים וחצי בקשה לעדכון החוק שנתקלה בקשיים חוקתיים. מהביטוח הלאומי נמסר כי הוא עובד בתקופה זו על הצעה חדשה שתשנה את החוק הקיים.

• קראו גם על זכויות עקרות בית
• למידע נוסף צרו קשר דרך האתר או התקשרו למומחי זכותי 5520*