חולי פרקינסון וטורט זכאים לטיפול במריחואנה רפואית

מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי

תחום הטיפול במריחואנה רפואית תופס תאוצה בעשור האחרון. מאז 2010 עלה מספר הרישיונות לשימוש מ-3,500 ל-11,000. בהתאם, עלתה כמות המריחואנה הנצרכת ומשרד הבריאות נותן כיום כ-400 ק"ג בחודש, לעומת כ-100 ק"ג בעבר.

גם מספר הרופאים הרשאים לחלק רישיונות גדל, כך שהיום פועלים שמונה רופאים מורשים. כך נשבר המונופול של רופא אחד ויחיד, שהיה אמון בעבר על החלוקה. "מכבי שירותי בריאות" אף הגדילה לעשות, וכיום מספקת הרשת החזר כספי למבוטחיה על רכישת קנאביס רפואי. בניגוד להתפתחות המואצת, רק לאחרונה הכיר משרד הבריאות בחולי פרקינסון (Parkinson's) וטורט (Tourette syndrome)  כזכאים לרישיון שימוש במריחואנה רפואית.

על פי פקודת הסמים הישראלית, קנאביס מוגדר כ"סם מסוכן", שחל לגביו איסור שימוש אלא אם ניתן רישיון כדין לכך. במרץ 2012 הסדיר משרד הבריאות את נושא מתן הרישיונות, זאת על פי מחויבותו לפי האמנה הבינלאומית לסמים נרקוטיים, עליה חתומה ישראל. אמנה זו קובעת כי נדרש משטר פיקוח ובקרה ייחודי לסם זה, וקיימת חובה להקים סוכנות ממשלתית האחראית להסדרת הנושא, אותה ממלא משרד הבריאות. במשך שנים הוסדר השימוש בקנאביס רפואי על ידי אחראי בלעדי, ד"ר יהודה ברוך מן המרכז הרפואי לבריאות הנפש "אברבנאל".

מאחר ונוהל מפורט לא היה קיים, הוקמה וועדה ייעודית לעניין הרישיונות, המורכבת מרופאים ורוקחים, ביניהם מומחים ברפואת כאב, פרמקולוגיה קלינית ופסיכיאטריה. הועדה קבעה כי הרישיון לשימוש בקנאביס יינתן למחלות שונות כגון טרשת נפוצה, קרוהן וסרטן, אך לא כללה את חולי הפרקינסון והטורט מן הנוהל שהפיצה.

בעקבות הקשחת התנאים לקבלת רישיון, ו'הקפאת' רישיונות קיימים, התקוממו חולים רבים ואף הפגינו מול ביתה של שרת הבריאות, יעל גרמן. לשמחתם של החולים, ב-30.5.2013 התכנסה הועדה פעם נוספת והחליטה לאפשר גם לחולי פרקינסון וטורט להיכלל ברשימת מקבלי הרישיונות.

רוב הגורמים העוסקים בנושא מסכימים כי החומר הפעיל בקנאביס (THC) עשוי לסייע בטיפול בכמה בעיות רפואיות, כגון הקלה על בחילות והקאות הנגרמות מטיפולים הניתנים לחולי סרטן. ביוני 2011 קבע פרופ' רפאל משולםמהאוניברסיטה העברית, כי מריחואנה רפואית עשויה להשפיע לטובה במספר רב של מחלות ומצבים כגון הפרעות שינה, חוסר תיאבון, והקלה על מחלות נוירולוגיות.

בעקבות יעילותו של הקנאביס בטיפול במגוון מחלות, והבירוקרטיה הסבוכה הכרוכה בקבלת רישיון, הגישה לאחרונה חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) הצעת חוק שמטרתה להגדיר את הקנאביס בפקודת הסמים המסוכנים  כ"חומר בעל תועלת רפואית" . ב-16 ליוני 2013 תידון הכנסת בהצעה, וב-19 ליוני תעלה הצעת החוק להצבעה. אם תאושר הצעתה של זנדברג, יוכלו רופאים לרשום טיפול בקנביס לחולים הזקוקים לכך.

מריחואנה: תרופת הפלא?

חולי פרקינסון רבים מעידים שהשימוש במריחואנה רפואית הפחית את הסימפטומים של המחלה ואת תופעות הלוואי, והקל על כאבם. פרקינסון היא מחלה חשוכת מרפא הפוגעת בתאי מוח המייצרים דופאמין, שתפקידו לשלוט על התנועות המוטוריות. לכן, חלק מתסמיני המחלה הם רעד בידיים ונוקשות של השרירים.

השימוש בקנאביס משפר את איכות חייהם של חולי פרקינסון, מעכב את התפתחות המחלה, יוצר הרפיה של השרירים, מקטין את נוקשותם ומפחית את כאב החולים. זאת לעומת תרופות קונבנציונאליות כמו אל-דופה (L-dopa), שהשימוש בהן מלווה בתופעות לוואי חמורות הכוללות תנועות בלתי נשלטות. כיום, לכ-130 חולי פרקינסון בישראל יש רישיון שימוש במריחואנה, מתוך כלל 20 אלף החולים בישראל.

"תמיד הייתי חריג מבחינה חברתית" ,אומר גיא סלע, 25, שלוקה בתסמונת טורט, ממנה סובלים 2 מכל 1,000 איש. כמו הפרקינסון, גם לתסמונת טורט טרם נמצאה תרופה. טורט אינה מסכנת חיים, אך מורידה משמעותית את איכות החיים של הלוקים בה. כמחציתם לוקים גם בהפרעה כפייתית טורדנית, הפרעות קשב וריכוז, והפרעות חרדה.

גם במקרה זה הוכח שקיימת ירידה של כמעט 100% בטיקים המוטוריים והקוליים בעקבות השימוש בקנאביס רפואי, שמוביל גם להקלה בהפרעת החרדה. "מריחואנה היא תרופת פלא, גם מבחינת מהירות ההשפעה וההסתגלות אליה, וגם מבחינת ההקלה שהיא גורמת, שלא משתווה לאף תרופה שקיבלתי עד היום" , העיד גיא, שהשתמש במריחואנה לצרכים רפואיים.

הבירוקרטיה מסבכת את העניינים

אמנם ההכרה בחולי פרקינסון וטורט משמחת, אך אין לשכוח כי קבלת הרישיון כרוכה בהליך בירוקרטי לא פשוט. הרישיון ניתן רק לאחר מיצוי כל הטיפולים המקובלים ובביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות, על ידי רופא מומחה מהתחום ממנו סובל המטופל.

על הרופא להעיד כי לאחר טיפול בכל הדרכים המקובלות לא נראו תוצאות, ולהמליץ על שימוש במריחואנה להקלה על המצב. חולים רבים מתקשים לקבל המלצה זו מן הרופאים, ועוברים מסלול ייסורים עד לקבלת הרישיון הנכסף.

"רוב הרופאים הציעו לי ריטלין ולא הסכימו לרשום המלצה. לאחר טלפונים רבים, קיבלתי לבסוף את הרישיון, כמעט שנתיים וחצי מאז שגיליתי שזה קיים", מספר גיא סלע שטופל במריחואנה עוד לפני הסדרת השימוש.

כדי לקבל את הרשיון, יצטרכו חולי טורט ישראלים להוכיח כי קיימת אצלם הפרעה בולטת בתפקוד חברתי, הכוללת קושי ביצירת קשרים חברתיים, מציאת מקום עבודה והפרעות מגבילות אחרות. קבלת הרשיון מותנית בהתייעצות עם פסיכיאטר, וזאת על רקע מקרי עבר, בהם חולים בתסמונת טורט פיתחו התקפים פסיכוטיים לאחר שהשתמשו במריחואנה רפואית.

הרשות למלחמה בסמים הביעה את חששה מהפיכתה של ישראל למובילה בתחום המרשמים למריחואנה רפואית. לדברי יו"ר הרשות, צבי הנדל: "רוב המדינות בעולם שהפכו סמים לחוקיים, חזרו בהן".

למרות החלטת הוועדה, טענה שרת הבריאות יעל גרמן כי "קנאביס אינו תרופה" והמליצה שצעירים המתמצאים בתחום הכימיה והביולוגיה ירימו את הכפפה, על מנת להפוך את הסם לתרופה רשומה בעלת רישיון. כך, כל רופא יוכל לתת אותה על פי מינונים קבועים מראש. השרה לא התייחסה לכסף שיש להשקיע במחקר מסוג כזה והבטיחה: "אם יפתחו תרופה, נכניס אותה לסל והיא לא תהיה יקרה".