היד המכוונת והמקצצת
אוקטובר 28, 2012אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר ובמכללה החברתית כלכלית, מאמין כי ההתדרדרות ברמת השירות של המוסד לביטוח לאומי איננה מקרית – יש מאחורי התהליך יד מכוונת ויד מקצצת של משרד האוצר והממשלה
מאת אלון אהרונוב
הירידה בשיעור התביעות המאושרות על ידי הביטוח הלאומי, והירידה ברמת השירות שמקבלים המבוטחים, אינם נובעים משרירות-ליבם של פקידים במוסד. לדעתו של אמנון פורטוגלי, תרבות ארגונית וייבוש תקציבי גורמים להתנהגות זו.
עובדים שחוקים, הפרטת כוח אדם למוקדים טלפוניים המאויישים על ידי עובדים בלתי מיומנים, ניתוק בין הפקידים ובין האזרחים, אוטומציה וניכור – פורטוגלי מזהה כאן יד מכוונת שמובילה למצב שלאדישות כלפי מצבו של האזרח. הפקידים של המוסד לביטוח לאומי אולי רוצים לעזור, אבל המערכת החליטה להתייעל על חשבון הנזקקים.
פעולות חלק מן החוקרים באגף החקירות של הביטוח הלאומי, למשל, מצביעות על אותה מגמה: יד מכוונת הדואגת לכך שחוקרים מקבלים "עידוד" כאשר הם מביאים יותר תיקים ויותר פעולות חקירה, לעתים על חשבון אזרחים תמימים שלא עשו דבר ולא רימו את המוסד.
כיצד פוגעים האוצר והממשלה במוסד לביטוח לאומי? הקיצוץ והייבוש שמזהה פורטוגלי מתבטאים בפגיעה בהכנסות המוסד, למשל על ידי הפחתת הסכומים שמשלמים המעסיקים לביטוח הלאומי. במקביל, מקטין האוצר את השתתפותו בתקציבי המוסד, מפסיק להקצות למוסד אג"ח ייעודיות בריבית גבוהה, ובכך מכריח אותו להזיז תקציבים פנימיים ממקום למקום, כדי למלא את החסר. מאז שנת 2000, למשל, הגירעון בענף אבטלה ממומן מהעודף המצוי באגף ילדים.
התוצאה של הייבוש התקציבי היא מרה ופשוטה: גידול בגירעון התפעולי והאקטורי של המוסד לביטוח הלאומי. כפי שפורסם לאחרונה, גירעון ביטוח לאומי עומד על סכום אגדי של 184 מיליארד שקל. גירעון ענק זה איננו תיאורטי: הוא מתבטא בכך שהביטוח הלאומי מסרב לתת לנו, האזרחים, לפחות חלק מן הכסף המגיע לנו, ומוצא שיטות מתוחכמות להקשות עלינו לקבל את הקצבאות והתגמולים שאנו זכאים להם.
פרשת קלאב-מרקט מדגימה את התנהגות של המוסד לביטוח לאומי, שככל הנראה סובל ממחסור תקציבי כה חמור, עד שהוא מנסה להשאיר כספים רבים אצלו, אולי כדי לשלם קצבאות שאין לו מקורות תקציבים לממן את העברתן. בית המשפט המחוזי קבע כי עובדי קלאב מרקט זכאים לקצבת ביטוח לאומי גם במקרה של הקפאת הליכים; אך הביטוח הלאומי ערער על החלטת המחוזי, כי לא רצה לשלם כספים אלו.
הפתרון, לטענת פורטוגלי, מצוי בשינוי התרבות הארגונית של המוסד לביטוח לאומי, ובמקביל – הגדלת את השתתפות המעסיקים, את מימון האוצר, ולמצוא דרכים נוספות לתקצוב המוסד, ולמנוע את הגירעון בו הוא שרוי כיום. משימה זו עומדת לפתחו של פרופסור שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי החדש.
