בית הדין: בן דוד יכול להיות מורשה נהיגה בהסכם ניידות
נובמבר 5, 2018בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע עקרונית כי העובדה שקרבת המשפחה היא מסוג בן דוד, אינה מונעת את היותו מורשה נהיגה מתוקף הסכם ניידות. לכן נקבע כי הביטוח הלאומי לבחון האם בן הדוד של התובעת עומד בתנאים הקבועים בהסכם הניידות ויכול לשמש כמורשה נהיגה.
סיפור מזעזע של אטימות מצידו של הביטוח הלאומי נחשף בפני השופטת הדס יהלום, בבית הדין האיזורי לעבודה תל אביב. התובעת, אישה בת 58, פגועת שיתוק מוחין, משותקת בשלוש גפיים, רתוקה לכיסא גלגלים ממונע וזקוקה לעזרה 24 שעות ביממה. מכיוון שאינה יכולה לנהוג בעצמה, הוריה נפטרו ואין לה קרובי משפחה אחרים, ביקשה מהביטוח הלאומי להכיר בבן-דודה כמורשה נהיגה. הביטוח הלאומי סירב לבקשתה.
מכיוון שהמטפלת הסיעודית אינה יכולה ללמוד נהיגה ואינה יכולה לנהוג, ביקשה התובעת מן הביטוח הלאומי להעביר את עניינה לדיון בוועדת חריגים, לאור נסיבותיה המיוחדות. סעיף 2 להסכם הניידות מדבר על מורשה נהיגה שהינו "קרוב משפחה" – בן זוג, אב, אם, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה – אך לא בן-דוד.
השופטת יהלום סירבה להיכנע לאילוצי החוק, ונימקה: "מדובר בקרוב משפחה של התובעת, המתגורר עימה באותו בניין. אמנם קרבת המשפחה אינה מנויה בהסכם הניידות, אך מדובר, בסופו של דבר, בקרוב משפחה מדרגה גבוהה".
השופטת הוסיפה והסבירה כי "כשם שהוכרו, לאחרונה, אחיינים של מבוטח כמורשי נהיגה, כך לטעמנו, על אותו בסיס, יש להכיר בבן דוד. הכרה זו אינה חורגת מהתנאים שהתווה הסכם הניידות ואינה מערערת את יסודותיו. הכרעה זו מאפשרת לתובעת קיום בסיסי בכבוד ובאופן ראוי ומביאה את מצבה למצב זהה לאלה שהתמזל מזלם ויש להם קרובי משפחה מדרגה גבוהה יותר, היכולים לשמש מורשי נהיגה".
לסיכום קבע בית הדין: "העובדה שקרבת המשפחה היא מסוג בן דוד, אינה מונעת את היותו מורשה נהיגה".
פסק הדין ניתן ב-20 בספטמבר 2018, בתיק ב"ל 53450-02-18.
