התקף לב בעבודה – תאונת עבודה
שיחת עבודה מדאיגה שהובילה להתקף לב הוכרה כתאונת עבודה
מנהל תפעול שלקה בליבו בעקבות שיחת עבודה מדאיגה עם קבלן ביקש להכיר בפגיעתו כתאונת עבודה. המומחה מטעם בית הדין קבע כי אכן מדובר באירוע חריג בעבודה שהביא למצב של אוטם בשריר הלב ( התקף לב). בית הדין האיזורי בתל אביב יפו הסתמך על חוות דעת המומחה וקבע: מדובר בתאונת עבודה.
מאת אלון אהרונוב מנכ"ל זכותי, וצוות זכותי (9 פברואר 2016)
גבר שלקה באוטם שריר הלב תבע את הביטוח הלאומי על מנת שיכיר בפגיעתו כ"תאונת עבודה". בזמן האירוע עבד התובע כמנהל תפעול של שני מגדלים ברמת גן והיה אחראי לדאוג לניהולם ותפקודם השוטף וכל המערכות הפועלות בהם וכן לדאוג לניקיונם. במסגרת תפקידו התובע עבד מול קבלן ניקיון שהיה אחראי על ניקיון הבניינים, המשרדים והשירותים שבהם.
ב-27.6.10 יצר קבלן הניקיון קשר עם התובע בדרישה לקבלת תשלום בגין חובות, על סך מאות אלפי שקלים, שהצטברו במשך תקופה ארוכה בגין שירותי הניקיון. התובע ציין בפני הקבלן שהחוב ישולם, אך שקיימים קשיים וכי הוא פועל לשחרור הכספים לטובתו. הקבלן הגיב בכעס רב ואיים שיפסיק באופן מיידי את עבודות הניקיון בבניינים, תוך דרישה שהחוב ישולם מיד.
התובע נבהל מהאיום של הקבלן, מכיוון שעד לאותו רגע מעולם לא הגיע המצב עד כדי הפסקת עבודת הקבלן. השירות שאיים הקבלן להפסיק הוא עבודה שנעשית מסביב לשעון, כולל שירותי ניקיון לעשרות תאי שירותים, מאות מעברים ופינוי אשפה משני בנייני משרדים בני 30 קומות. כפי שתואר בפסק הדין "התובע הרגיש שהדבר יהווה מכת מוות לעבודתו." הוא ניסה להרגיע את הקבלן, אך ככל שניסה לרצות אותו גברו צעקותיו וגם התובע התפרץ על הקבלן חזרה.
חילופי הדברים בין השניים המשיכו בצעקות ובכעס רב, ותוך כדי השיחה התובע החל להרגיש תשוש. בתיאור העובדות צויין כי הרגיש כי מדובר "באיום ממשי ומיידי וכי הסיטואציה סוגרת עליו". התובע העיד כי אינו זוכר בדיוק כיצד השיחה הסתיימה, אך שבסופו של דבר סוכם שעובדי הניקיון ימשיכו בעבודתם. בתום השיחה אף הרגיש חולשה ותשישות והתקשה לשוב לעבודתו. כשהבין שאינו מסוגל להמשיך לעבוד, עזב לאחר זמן מה את מקום העבודה ונסע הביתה לנוח כדי שההרגשה הרעה תחלוף.
אירוע הלב
לאחר שהייה של יומיים בבית וכשחש שהתחושה הרעה והתשישות לא חלפו, פנה התובע ב-30.6.10 לקופת חולים ונבדק על ידי רופאת המשפחה. בבדיקות לא נמצא דבר והוא התבקש לחזור למעקב למחרת. כששב למעקב, בבדיקת אקו לב שבוצעה נמצא כי עבר התקף לב חריג קודם לכן והוא סובל מהיצרות קשה של העורקים.
התובע פונה מיידית לבית החולים שיבא ועבר צינתור באופן בהול. כמו כן, על פי חוות הדעת הרפואית של פרופסור קפלינסקי, העד המומחה מטעם התובע, מכיוון שהתובע חולה סוכרת, התקף הלב מלווה בסימפטומים לא "קלאסיים", ומתבטא בתחושה של תשישות וחולשה, כפי שהרגיש התובע לאחר השיחה עם הקבלן.
חוות דעת המומחה: "אירוע חריג בעבודה"
במהלך המשפט התבקש המומחה לציין מהו הליקוי ממנו סובל התובע, האם עבר אירוע לבבי, וכן האם קיים קשר בין אירוע הלב לבין האירוע בעבודה שכלל את השיחה עם הקבלן. המומחה קבע כי "התובע לקה באוטם חד בשריר הלב בדופן התחתונה-צדדית. האבחנה מבוססת על ממצאי האק"ג, אקו לב, ממצאי צנתור ובדיקת הדם".
עוד הוסיף המומחה כי "התובע היה מעורב בוויכוח קשה בעבודתו, אשר על פי תיאור העובדות גרם לו לדחק נפשי קשה – "אירוע חריג בעבודה". בצמוד לאירוע זה, התפתחה תמונה של תשישות וחולשה קשה שנמשכה לסירוגין מספר ימים, עד אשר הופנה לאשפוז… ניתן לסכם ולומר, כי בתאריך 27.6.10, בעקבות האירוע החריג, התובע החל לסבול מ"תסמונת כלילית חדה" (ACS). תסמונת זו נגרמה כתוצאה מקרע של רובד טרשתי ויצירת קריש על פניו."
המומחה הסביר כי ביום השיחה עם הקבלן החל התובע לסבול מ"תעוקת חזה בלתי יציבה" ומכיוון שלא טופלה התפתחה ל"אוטם חד בשריר הלב". עוד הוסיף שלאחר השתלשלות המקרה לא ניתן לומר מתי בדיוק אירע האוטם, אבל שניתן לומר כי אירע בסמוך לתאריך זה. לפי הסבר המומחה ובדומה לחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי, מכיוון שהתובע חולה סוכרת, הסימפטומים שהופיעו היו שונים מאלו ה"קלאסיים". הסימפטומים התבטאו בעיקר בתחושת תשישות וחולשה שהופיעו מיד לאחר האירוע ה"חריג בעבודה" ועד לאשפוז, אך ללא כאבים בחזה.
לפיכך קבע המומחה כי אכן היה קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע הלבבי. עוד הוסיף: "ללא האירוע החריג בעבודתו של התובע, הרובד הטרשתי בעורק M2 היה יכול להישאר "יציב" במשך שנים והתובע יכול היה להמשיך ולהתהלך מבלי שילקה באוטם. יתרה מזו, ללא ה"אירוע החריג", ייתכן ועם ההתקדמות במחלתו כתוצאה מגורמי הסיכון, התסמונת הקלינית הייתה מתבטאת לא כאוטם חד בשריר הלב, אלא כ"תעוקת חזה יציבה"- היה מקבל טיפול תרופתי או התערבותי מתאימים וניתן היה למנוע אוטם בשריר הלב. כך שאלמלא האירוע בעבודה, ייתכן שהאוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר או שלא היה מופיע כלל."
כלומר, השפעת האירועים בעבודה לא הייתה פחותה מהשפעת גורמי הסיכון שהיו אצל התובע ואפילו היו להם חלק נכבד בהתפתחות האוטם בשריר הלב. אף ייתכן שללא האירוע החריג בכלל היה ניתן למנוע את האוטם.
הכרעת בית הדין
השופט שמואל טטנבוים, סגן נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב יפו, הזכיר בפסק דינו מיולי האחרון כי בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות דעת של מומחה שהוא מטעם בית הדין: "יסמוך ידו עליהם ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". זאת מהנימוק שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין היא גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה שהוא לא מעיד לבקשת אחד הצדדים, ואינו מקבל מהצדדים את שכרו.
לפיכך, בעקבות קביעת המפורשת של המומחה כי לדעתו קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג לבין הופעת האוטם הלבבי ומכיוון שחוות הדעת הייתה מפורטת ומנומקת, בית הדין בחר לקבלה.
השופט טננבוים הוסיף וכתב כי "לאור מסקנת המומחה בחוות דעתו ולפיה קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם הלבבי, אנו מקבלים את התביעה ומצהירים כי האירוע מיום 27.6.10 הינו בגדר 'תאונת עבודה'. על הביטוח הלאומי הוטלו הוצאות המשפט של התובע ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,500 ש"ח.
- הליך: בל (ת"א) 12235-05-12 עמוס ברעם נ' המוסד לביטוח לאומי
- מוסד: בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
- תאריך מתן פסק דין: 02 יולי 2015
- מונחים קשורים: התקף לב בעבודה, אוטם שריר הלב, תאונות עבודה, תעוקת לב, תעוקה לבבית, ניתוח מעקפים, צינתור / צינתורים, אירוע לבבי
קריאה מומלצת באותו נושא
