נפילה מגג – תאונת עבודה
בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) העניק פיצוי כספי על סך 7.3 מליון שקלים, לאדם שנפל מגג קניון רמת אביב בזמן ביצוע עבודות מיזוג אוויר, ב-30 באפריל 2014. הסכום נקבע ע"י השופטת אסתר שטמר ב-3 באוגוסט 2020.
מדובר בתאונה קשה, שהותירה את הנפגע במצב של נכות קשה. לכן הגיש, ביחד עם אשתו שהפכה לאפוטרופוסיתו, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. המוסד לביטוח לאומי כבר שילם לתובע סכום של 5,568,729 ש"ח, ועתר לשיפוי (תביעת שיבוב) משאר הנתבעות: החברה המעסיקה, הקניון, הקבלן הראשי (חברת עבודות בנייה ושיפוצים), קבלן המיזוג וחברת הביטוח.
התאונה התרחשה ב-30.4.14, כאמור. הנפגע, יליד 1970, הגיע לקניון רמת אביב ביחד עם שני עובדים נוספים. השלושה הוזמנו להתקין צנרת מיזוג אוויר על גג המבנה, בקומת החניון העליון של הקניון. העבודות בוצעו במסגרת שיפוץ למסעדה בשם "גרנד קפה טורקיז".
תוך כדי ביצוע עבודת ההתקנה, עמד התובע על גגון פח, איבד את שיווי משקלו – והחליק אל מעבר למעקה הגג, ישירות אל הרחוב. כך נפל מגובה רב של 12 מטרים אל הקרקע. הנפילה הקשה הותירה את חותמה על גופו: פגיעה רב-מערכתית קשה מאוד.
הנפגע הובהל לבית החולים איכילוב בת"א, במצב של הרדמה והנשמה. תוצאות האבחון: הלם תת-נפחי, דמם מוחי נרחב, שברים מרובים בעצמות הפנים, ארובות העיניים, שבר בצוואר ושברים בצלעות, ביד שמאל ובעצם הירך, דימום באגן וקרע בשלפוחית.
לאחר ניתוחים ואישפוז בטיפול נמרץ ובמחלקה פנימית, הועבר התובע למרכז הרפואי לשיקום – בית לוינשטיין. עקב מצבו הקשה, הוא אינו יכול לתפקד בכוחות עצמו, ונזקק לעזרה מלאה בכל תפקודיו היום-יומיים.
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבע כי מדובר בתאונת עבודה. הועדה קבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור הגבוה ביותר הקיים (100%). לנפגע אושרה קצבת "תלוי בזולת", החל מ-1 ביולי 2014.
המחלוקת המשפטית בין הצדדים: התובעים הטילו את האחריות על הנתבעים, תוך הסתמכות על חוות דעת של מומחה בטיחות (ד"ר אלעזר איל-ביקלס). הנתבעים טענו כי אינם אחראים לתאונה, ולדברי בית המשפט, "כל נתבע הטיל את האחריות על יתר הנתבעים".
הנתבעים טענו כי:
- המעסיקה נכשלה במתן הוראות בטיחות מתאימות
- המעסיקה נכשלה באספקת ציוד מתאים ובפיקוח על עובדיה
- הקניון אחראי לתאונה בתור בעל המקרקעין שיצר את הסיכון מלכתחילה, תיאם את העבודות בשטח ולא התריע על בעיות בטיחותיות במקום
- הקבלן הראשי ומזמינת העבודה היו ממומנים על עבודת השיפוצים, כולל פיקוח ומינוי של מנהל עבודה, שנכשל במילוי תפקידו
- קבלן המיזוג היה אחראי על הדרכת המעסיק ופיקוח על עבודתו
- התובע, בתור ראש צוות, טיפס אל גג הקניון ללא ציוד בטיחות מתאים
מומחי הבטיחות שהגישו חוות דעת לבית המשפט קבעו את העובדות הבאות:
א. התובע עבד במתחם מסוכן
ב. התובע עבד בגובה – עבודה בגובה מוסדרת בסעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה
ג. לתובע לא סופקו אמצעי בטיחות כמו סולם, קסדה, נעלי בטיחות למניעת החלקה, רתמת בטיחות וציוד מגן אישי למניעת ושיכוך נפילה
ד. עוגנים קבועים בקירות החניון לא היו אפשריים לשימוש
ה. התובע לא עבר הדרכה בסמוך לתחילת העבודות
ו. מנהל עבודה נעדר מן המקום
בית המשפט קבע כי רוב הנתבעים (כולם' למעט חברת טורקיז) הפרו את חובותיהם על פי דין. הנתבעים הפרו את חובות הזהירות, ואף התרשלו כלפי התובע. בנוסף, קבע בית המשפט כי גם התובע עצמו אינו חף מ"אשם תורם" לאירוע תאונת העבודה.
קביעתו המשמעותית ביותר של בית המשפט היא כי הגורם העיקרי לתאונה היה היעדרו המעשי של מעקה על גג הקניון. זאת, כיוון שחוות המזגנים שהוצבה על הגג כוסתה ע"י גג פח, שגובהו כגובה המעקה החיצוני של החניון – וכך הוא למעשה מבטל את קיומו של המעקה הקיים. זהו "ליקוי מבני בטיחותי", שיש לייחס את הצבתו במקום למחזיק בנכס – הקניון.
לדעת בית המשפט, הצבת מעקה תקני מעל גגון הפח היתה מונעת את הנפילה. השופטת ראתה בחומרה את העובדה שעד למועד פסק הדין, לא תוקן דבר במבנה הגג, ולא נעשה דבר מצד הנהלת הקניון כדי לתקן את המחדל הבטיחותי המבני הקיים על גג החניון. מבחינה משפטית, הקניון אחראי לעבודות המבוצעות בתחומו, כבעל המקרקעין.
בית המשפט קבע כי הנתבעת, חברת משה פיורנטינו בע"מ, הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובע, ולא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה המקיימת את דרישות הדין. גם הקבלן הראשי, "מויש", מתוקף אחריותו כמבצע הבניה, לא יצא ידי חובתו בטענתו כי על הקניון היה לוודא את קיומו של מנהל עבודה במקום.
בית המשפט קבע כי אין להטיל אחריות על מזמינת העבודה, חברת טורקיז. היא שכרה את שירותיו של הקבלן הראשי, ואין לדרוש מן המזמינה לפקח על עבודתו.
כל המומחים קבעו כי היה צורך בהצבת סולם אל גג הקניון, כדי לעמוד בתקנות הבטיחות.
אשם תורם: בית המשפט הגיע למסקנה כי בכל הנוגע לעובד שנפגע (התובע בתיק), היה עליו לגלות אחריות ולהפעיל שיקול דעת בעליה לגג, ואף לדאוג לציוד מגן מתאים עבורו ועבור יתר העובדים. כך למשל היה עליו לעלות לגג כשהוא חובש קסדה, ונעזר בסולם לטיפוס, משהבחין כי העבודה היא בגובה ואין דרך לטפס למעלה מבלי להשתמש בציוד המותקן במקום. כמו כן נקבע כי אין מחלוקת כי התובע לא חבש קסדה, וכי הכשרת התובע לעבוד בגובה לא היתה בתוקף, וזאת בניגוד לתקנות הבטיחות בגובה.
חלוקת האחריות בין הצדדים:
- 60% מן האחריות הוטלה על יוצר הסיכון העיקרי – הקניון
- 20% מן האחריות הוטלה על הקבלן הראשי (מויש)
- 10% מן האחריות הוטלה על המעסיקה (חברת א.צ.)
- 5% מן האחריות הוטלה על קבלן המיזוג
- 5% מן האחריות נופלת על התובע עצמו (אשם תורם)
נכות רפואית: בית המשפט קבע את נכותו הרפואית של התובע על שיעור של 100%, כיוון שמצבו מוגדר "סיעודי מלא" וכי הוא נמצא ב"מצב הכרה מינימאלי". למעשה, התובע איבד את כושר ההשתכרות בעיסוק כלשהו, כמו גם את יכולתו לתרום למשק הבית באופן כלשהו.
צרכים שיקומיים: צרכיו השיקומיים של התובע, בעקבות התאונה הקשה שהובילה לשיתוק כמעט מלא של כל ארבע הגפיים, כוללים בין השאר דירה בבית צמוד קרקע עם מעלית רחבה, חדרים מותאמים, מיזוג מלא בדירה, ניידות באמצעות רכב מיוחד, כיסא גלגלים אישי, כריות למניעת פצעי לחץ, כיסא שירותים ומתקן עמידה, מערכת תקשורת חלוית וכן מכשור להפעלה קוגנטיבית של הסביבה; מנוף לסיוע למטפלים במעברים; מכונת כביסה ומייבש בשל חוסר שליטה על סוגריו; מעקב שיקומי אחת לחצי שנה, עם מעקב רפואי קבוע של רופאים נוספים; מימון לכל הטיפולים והאביזרים שאינם בסל הבריאות; המשך טיפולים כמו ציוד תקשורת וכתיבה, כמו גם תמיכה נפשית; ריפוי בעיסוק; ייעוץ ותמיכה נפשית לאשתו וילדיו; טיפול תרופתי, נוגדי כאבים, עזרה בכל שעות היממה, אפוטרופוס קבוע ועוד.
קיצור תוחלת חיים: בהתחשב במצב התובע, אישפוזיו החוזרים וכן בשיפור שחל במצבו, החליט בית המשפט להסתמך על חוות דעת רפואית של ד"ר ראובן לנגר, מומחה שיקומי, והעמיד את תוחלת החיים של התובע על 63 שנים.
הפסד השתכרות: מכיוון שהתובע עבד בתור מתקין מזגנים, שכרו עמד על כ-6,000 ש"ח בחודש. בחישוב כל הנתונים הרלוונטיים, נקבעו הפסדי השתכרות לעבר של 550 אלף ש"ח וכן הפסדי שוכר השתכרות לעתיד של כ-1 מליון ש"ח.
סיכום נזקי התובעים לפי פסק הדין
- הפסדי שכר לעבר: 550,641 ₪
- אובדן כושר השתכרות לעתיד: 1,071,539 ₪
- הפסדי פנסיה: 196,000 ₪
- עזרת צד ג' (עבר): 824,000 ₪
- עזרת צד ג' (עתיד): 2,175,840 ₪
- עזרת התובעת (עבר): 58,750 ₪
- הוצאות רפואיות (עבר): 81,800 ₪
- הוצאות רפואיות (עתיד): 400,000 ₪
- טיפול תרופתי: 65,000 ₪
- אביזרים רפואיים: 50,000 ₪
- חיתולים חד-פעמיים: לא נקבע סכום
- טיפולי שיניים: 80,000 ₪
- אוכל מיוחד: לא נקבע סכום
- ביגוד, כביסה וצריכת חשמל מוגברת: 80,000 ₪
- חופשה שנתית: 60,000 ₪
- שכר אפוטרופסות: 204,000 ₪
- התאמת דיור: 250,000 ₪
- ניידות (עבר): 103,000 ₪
- ניידות (עתיד): 258,091 ₪
- כאב וסבל: 850,000 ₪
- סה"כ: 7,304,661 ₪
- בניכוי 5% אשם תורם של התובע, סה"כ: 6,939,428 ₪
- מסכום זה יש לנכות תגמולי הביטוח הלאומי לפי ריבית היוון של 3% ועד גיל 63, כמו גם ניכוי השתתפות קופת החולים בסכום של 411,804 ₪.
נזקי התובעת (אשתו של הנפגע)
- הפסדי שכר לעבר: 353,353 ₪
- אובדן כושר השתכרות לעתיד: 309,353 ₪
- הפסדי פנסיה: 82,835 ₪
- עלויות פאה: לא נקבע סכום
- הוצאות רפואיות (עתיד): 40,000 ₪
- כאב וסבל: 180,000 ₪
- סה"כ נזקי תובעת: 965,541 ₪
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי הנתבעים יצרפו הוצאות משפט (אגרת בית משפט, שכר טירחה של מומחים ושכר עדים), וכן שכר טירחת עורכי דין בשיעור 20% בצירוף מע"מ. כמו כן נקבעו סכומים נוספים לתשלום עבור חברות הביטוח השונות (הכשרה, כלל, הפניקס).
- הליך: ת"א 44395-07-15 פלוני ואחרים נגד משה פיורנטינו בע"מ, קניון רמת אביב בע"מ, מויש בע"מ, א.צ. מערכות מזוג 1988 בע"מ, טורקיז א.ס. בע"מ, הכשרה חברה לביטוח בע"מ.
- שופטת: אסתר שטמר
- ערכאה שיפוטית: בית משפט מחוזי מרכז (לוד)
קריאה נוספת
- נפילה מפיגום – תאונת עבודה
- נפילה ממכולה – תאונת עבודה
- נפילה מסולם – תאונת עבודה
- תאונות עבודה – עמוד ראשי (זכותי)
