התקף חרדה – תאונת עבודה
במקרים מסוימים, התקף חרדה במהלך העבודה או בגלל העבודה יכול בהחלט להיחשב כתאונת עבודה לכל דבר. הנה שני מקרים שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות.
ב"ל (חיפה) 3786/98 – עדנה כהן נ' המוסד לביטוח לאומי
בתביעה שהוגשה ב-1998 ונפסקה ב-2002 ביקשה מורה במקצועה מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה להכיר בהתקף החרדה שלה כתאונת עבודה. ההתקף אירע בשנת 1996. הוא היה "מלווה לחץ בחזה, דפיקות לב מהירות, הרגשת מחנק, רעד פנימי ועצבנות".
המורה טענה כי התקף החרדה התרחש עקב אירוע חריג, כדבריה: שיחת טלפון שקיבלה בערב, "שבה הוזמנה לשימוע אצל מנהל רשת המכללה למינהל, שיחה שגרמה לה בהלה והתרגשות רבה, בעקבותיה אושפזה באותה ערב בבית חולים".
בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו כדי לספק חוות דעת רפואית, על הקשר שבין האירוע החריג ובין התוצאה (התקף חרדה). הפסיכיאטר פרופ' מ' סיגל קבע כי התובעת סובלת מהתקפי חרדה כבר מ-1993. בחוות דעתו כינה אותם "התקפי אימה" (באנגלית: Panic Attacks), ובעברית נפוצה: פאניקה.
המומחה הרפואי קבע כי "האירוע החריג", דהיינו שיחת הטלפון שקיבלה המורה, היה בגדר "גירוי חיצוני" שהוביל להתקף חרדה. כך הוכח קשר סיבתי מוצק בין האירוע ובין הפגיעה. עם זאת, בית הדין ציין כי מחוות הדעת עולה כי "לארוע בעבודה, לא היתה השפעה על ההתפתחות הכוללת של המחלה".
לאור חוות דעת זו, ביקשה התובת חוות דעת משלימה (נוספת), בה נקבע: "התובעת סבלה ממחלת חרדה (Panic Disorder) כבר שנים רבות לפני הארוע החריג מיום 6.11.96 וכי הארוע לא גרם למחלה וגם לא החמיר אותה".
מסקנתו של בית הדין בפסק דינו: "הגם שאין ספק, לפי דעתו של המומחה הרפואי, כי מחלת הנפש ממנה סובלת התובעת…לא נגרמה על ידי הארוע בעבודה…התקף החרדה…קשור ישירות לארוע החריג בעבודה ונובע ממנו". כך הכיר בית הדין בהתקף החרדה כ"תאונת עבודה".
עם זאת חשוב להזכיר, וכך נעשה בפסק הדין כי "אין בקבלת התביעה כדי לנקוט עמדה בשאלת הקשר הסיבתי בין הארוע שהוכר כ"תאונת עבודה" לבין מחלת הנפש (Panic Disorder) ממנה סובלת התובעת. בעניין זה תדון הוועדה הרפואית, שלה הסמכות לקבוע אם נותרה לתובעת נכות עקב התאונה ואת שיעורה, ולעניין זה תביא הוועדה בחשבון גם את הרקע הרפואי והמשפחתי של התובעת".
התקפי חרדה בגלל העבודה: פיצוי 1 מיליון שקלים
גרפיקאי מאיזור השפלה שעבד החל מ-2014 בחברה להפקות דפוס קיבל ב-2018 הכרה מן הביטוח הלאומי בהתקפי החרדה שלו – כתאונת עבודה.
עקב מחלוקת קשה בין העובד ובין מנהלו הישיר ומעסיקו, חווה ב-2015 התקף חרדה קשה. העובד טען כי המתח הנפשי בעבודה הוביל להתקף חרדה זה. הוא לא שב לעבודתו כיוון שנזקק לטיפול רפואי וקיבל חופשת מחלה של חצי שנה. התובע טען כי גם סבל מהתעמרות בעבודה, השפלה, צעקות, רדיפות, ביצוע מעקבים אחריו ואף ציתות לשיחות הטלפון שלו.
עקב הכרת המוסד לביטוח לאומי בהתקפי החרדה בתור תאונת עבודה, קבעה ועדה רפואית של המוסד לגרפיקאי התובע נכות לצמיתות של 27 אחוזים. המשמעות: פיצוי שישולם בתור קצבה חודשית, על סך כולל של כ-1 מליון ש"ח למשך שארית חייו.
הביטוח הלאומי היה מוכן להכיר במצבו הנפשי של הנפגע כתאונת עבודה, למרות שהמעסיק סירב לחתום על טופס התביעה לביטוח הלאומי.
המסקנה משני מקרים שונים אלו היא, שבמקרים מסוימים ניתן להוכיח קשר סיבתי בין התקף חרדה אחד או סדרת התקפי חרדה – ובין אירוע חריג בעבודה. במקרה שכזה, מצב נפשי מיוחד (התמוטטות נפשית, מצוקה, דכאון, חרדה) עשוי להוביל להכרה מלאה באירוע כתאונת עבודה לכל דבר ועניין. עם זאת, ההכרה בתאונת העבודה אינה מספיקה בהכרח, כיוון שרק הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי יכולה לקבוע את דרגת הנכות, וכך לקבוע האם תשולם קצבת נכות או לא.
קריאה נוספת
- חרדה – המחלה והזכויות – נפגעי חרדה
- נכות נפשית – שאלות ותשובות
- פוסט טראומה – המחלה והזכויות
אם נפגעתם בעבודה או חליתם במחלה שפגעה בתפקודכם, פנו אל "זכותי"ותקבלו סיוע. התקשרו 5520* לתיאום פגישת היכרות חינם וללא כל התחייבות
