אובדן אצבעות – תאונת עבודה
בית משפט השלום בירושלים פסק פיצוי כספי של 2,380,000 ₪ עבור עובד חברת קייטרינג ש-4 מאצבעות יד שמאל נכרתו במהלך עבודתו על מכונת בשר. התאונה אירעה ב-2005 ופסק הדין ניתן רק ב-11/06/20.
חתיכת בשר נתקעה במכונה לטחינת בשר. עובד קייטרינג, עולה מחבר העמים יליד 1952, הפסיק את פעולת המכונה וניסה להוציא אותה, דרך הפתח העליון של המכונה. כאשר ידו השמאלית בתוך המכונה, הוא לחץ בטעות על כפתור ההפעלה – כף ידו נפגעה בצורה קשה והוא איבד ארבע מאצבעותיו לצמיתות.
לאחר שהתאושש מן התאונה, תבע העובד הנפגע את המעסיקה שלו, חברת הקייטרינג, וכן את חברת הביטוח שלה (אחריות מעסיקים). כמו כן נתבעה חברת הייטק שהזמינה את שירותי ההסעדה – כיוון שהתאונה אירעה בחצר שלה, במטבח שלה, ובמכונת הבשר שלה. כמו כן נתבעה חברת הביטוח של חברת ההייטק. בסך הכל מדובר על שני תובעים (הנפגע והמוסד לביטוח לאומי) נגד ארבעה נתבעים – שתי חברות עסקיות ושתי חברות ביטוח.
אין עוררין על כך שהנפגע עשה טעות כאשר לא ניתק את מכונת הבשר משקע החשמל. אם היה מנתק את המכונה מהחשמל, לא היה מאבד ארבע אצבעות בכף ידו השמאלית. בית המשפט לא התעלם מרשלנותו המקצועית (לכאורה) של העובד, בבואו לטפל במכונה. בית המשפט אף מצא מקום לציין כי העובד הוא דובר רוסית ברמת שפת-אם, ואיננו שולט היטב בשפה העברית.
השופטת מרים אלוני דנה ארוכות בשאלת אחריותו של הנפגע לתאונת העבודה, במובן של "אחריות בנזיקין". אלוני הכריעה לטובת התובע בשאלה המרכזית ביותר: "בעובדה שהתובע לא ניתק את המכונה מן החשמל בזמן ניקיונה, אין כדי להטיל עליו אשם תורם". זאת כיוון שהוא מוגדר "עובד פשוט", וגם כיוון שהחברה שהעסיקה אותו וכן חברת הביטוח "לא טענו וממילא לא הוכיחו שהן דאגו לאכוף את ההנחיה בדבר חובת ניתוק המכונה מן החשמל בעת נקיונה".
השופטת בחרה להחמיר עם החברה המעסיקה, גם כיוון שמדובר ב"הפרת חובה חקוקה" מצידה, המהווה חלק מהפרת חובת הזהירות של המעביד (המעסיק). בפסק הדין הזכירה השופטת את העיקרון לפיו הטלת החובות החקוקות על המעביד מיועדת להבטיח את העובד גם מפני רשלנותו-הוא, במובן של אשם תורם לתאונת העבודה.
הצדדים הגישו מגוון חוות דעת רפואיות שונות, עם פערים גדולים ביניהן. לכן מינה בית המשפט מומחים מטעמו. בסוף דיון רפואי ארוך, החליטה השופטת כי "כתוצאה מן התאונה נגרמה לתובע נכות משוקללת בשיעור 70%". פיצוי בגין כאב וסבל נקבע על סכום של 600,000 ₪.
התאונה מ-28/09/2005 אירעה לתובע כאשר היה בן 53. בעקבות התאונה, לא חזר הנפגע לשוק העבודה. במועד מתן פסק הדין, גילו עומד על 68. מאז התאונה ועד לגיל הפרישה חלפו 14 שנים. לאחר חישובים שונים שפורטו בפסק הדין, הגיעה השופטת אילני למסקנה כי הפיצוי הכספי המגיע לו עקב גריעה מכושר ההשתכרות והפסדי השכר – עומד על סכום כולל ומעוגל של 1,130,000 ₪.
בנוסף, נפסק לתובע הנפגע "פיצוי בגין עזרה לעתיד בסך 420,000 ₪ המגלם כ-12 שעות עזרה בשבוע עד גיל 83". כמו כן נפסקו לטובת התובע הוצאות נוספות על טיפולים שונים, בגין הוצאות העבר והעתיד, בסכום פיצוי על סך 70,000 ₪.
סך הפיצויים לתובע, בסיכום הדברים עומד על 2.38 מליון שקלים, בניכוי תגמולי המוסד לביטוח הלאומי על סך 2.154 מליון ש"ח. לזכות עורכי הדין ניתן שכר טירחה בגובה 23.4% וכן נפסקו הוצאות משפט. השופטת דחתה את התביעה כנגד הנתבעת השלישית, חברת ההייטק שבחצרה אירעה התאונה ב-2005. זאת, למרות שמכונת הבשר היתה בבעלותה של חברת ההייטק (מזמינת ההסעדה), ולא בבעלות של חברת הקייטרינג.
- שם ההליך: ד' ואח' נ' איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ ואח'
- מספר תיק: ת"א 15902-08
- ערכאה: בית משפט השלום, ירושלים
- מותב: השופטת מרים אילני
- התוצאה: התובעים (הנפגע והביטוח הלאומי) זכו בתביעה נגד חברת הקייטרינג וחברות הביטוח
