דו"ח העוני 2017: ישראל בראש סולם העוני של גוש ה-OECD
דצמבר 31, 2018המוסד לביטוח לאומי פירסם היום את דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2017, הידוע בשם "דו"ח העוני". הנתונים ממשיכים להיות עגומים: עומק העוני בישראל וחומרתו ממשיכים לעלות באופן משמעותי. תחולת העוני היא 18.4%, בדומה לשנת 2016. בישראל 466 אלף משפחות עניות, ובסך הכל 1.78 מליון עניים.
למרות נסיונות הביטוח הלאומי לבשר על "מגמה של ירידה בשיעורי העוני" – בפועל גם המוסד מודה בגוף הדו"ח עצמו כי "ישראל נשארה בראש הטבלה של שיעורי העוני בקרב נפשות, ובמקום לא מחמיא בקרב מדדי העוני של ילדים".
הדו"ח מסביר כי למרות צמצום מסוים באי-השוויון בהכנסת (מדד ג'יני), ב-2017 חלה הרעה במצב החברתי-כלכלי בישראל: קצבאות הביטוח הלאומי אינן גדלות ביחד עם העלייה ברמת החיים. לכן העוני מחמיר ומעמיק.
מדד חומרת העוני, המכונה באנגלית FGT, עלה ב-2017 באופן חד ומבהיל: עשרה אחוזים (10%). אנשים שאינם מצליחים להשתלב בשוק העבודה הם הנפגעים המרכזיים מאי-עדכון הקצבאות.
פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, ניסה לצייר את הבשורות הקשות בצורה אופטימית, ואף להתנחם בתוכנית "חסכון לכל ילד". אך לא ניתן להתווכח עם הנתונים האובייקטיביים הקשים המופיעים בממצאי הדו"ח: תחולת העוני בישראל לא השתנתה בשנתיים האחרונות; כ-814,800 ילדים עניים חיים בישראל. מספר המשפחות העניות בישראל עומד על 466,400 – והמוסד לביטוח לאומי אינו מציע שום פתרון למשפחות אלו.
עומק העוני עלה ב-4.4% וחומרת העוני עלתה ב-10% בשנת 2017. תחולת העוני של משפחות עם ראש משק-בית קשיש עלתה מ-20.8% בשנת 2016 ל-21.8% בשנת 2017. עליית שכר המינימום ב-6.1% אמנם הועילה למשפחות עובדות בין 2016 ל-2017, אך נרשמה הרעה בקרב משפחות עובדות עניות.
חומרת העוני בקרב משפחות ערביות עלתה ב-22% בשנה הקודמת, בהשוואה ל-2016. זהו נתון מסוכן במיוחד לחברה הישראלית. חלקן של המשפחות החרדיות בקרב המשפחות העניות עומד על 15%, שיעור "גדול בהרבה מחלקם באוכלוסיית המשפחות", כלשון הדו"ח.
בסיכום הממצאים הראשיים, מופיעה השורה התחתונה והמבישה:"על אף השיפורים בממדי העוני והאי-שוויון ב-2017 גם בחישוב בשיטת ה-OECD, מוסיפה ישראל לעמוד בראש סולם העוני של המדינות החברות בארגון ה-OECD. זאת, לנוכח השיפורים המקבילים בתחום זה במדינות המצויות בקירבתה". עליית התוצר ושיעור הצמיחה לא עזרו כלל, כמו גם הגידול בשיעור התעסוקה ובמספר המועסקים, כמו גם הירידה בשיעור האבטלה והעלייה ברמת החיים.
