מאת אלון אהרונוב, מנכ”ל זכותי

לא קיים גוף במדינת ישראל שנגדו מוגשות כל כך הרבה תלונות, כמו המוסד לביטוח לאומי.

ע”פ הדו”ח השנתי של נציב תלונות הציבור מ-2012, כ-3,871 (25.6%) מהתלונות היו על משרדי ממשלה.  כ-4,429 (29.3%) מהתלונות היו עלמוסדות מדינה: המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל, צה”ל, מערכת בתי המשפט, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות האכיפה והגבייה, מינהל מקרקעי ישראל ומוסדות אחרים. 

3,642 (24.1%) מהתלונות היו על גופי שלטון מקומי: רשויות מקומיות – עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות – ועדים מקומיים וגופים מוניציפליים אחרים, כגון ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה, איגודי ערים ותאגידי מים וביוב.

1,729 (11.4%) מהתלונות היו על גופים ציבוריים: חברות תשתית ותחבורה, מוסדות חינוך ומדע, קופות חולים ועוד.

1,452 (9.6%) מהתלונות היו על גופים שהנציבות אינה מוסמכת לברר תלונות שהוגשו עליהם, כגון בנקים וחברות טלפון.

המוסד לביטוח לאומי ניצב במקום ה-1 במספר התלונות (1,393 במספר), ובפער ניכר ממשטרת ישראל (במקום ה-2), אך אין שינוי משמעותי במספר התלונות שהוגשו נגדו מאז 2010.

 הנושאים העיקריים של התלונות על הביטוח הלאומי ב-2012 נגעו לזכאות לגמלאות, גביית חובות המוסד והליכי ההוצאה לפועל, והשירות לציבור.

מתוך 1,640 נושאים שהטיפול בהם הסתיים, כ-19% מתוכם (161) היו נושאים שהתלונה בעניינם נמצאה מוצדקת. רק 851 נושאים הוכרעו לגופו של עניין, כאשר בשאר הנושאים הבירור הופסק (611) וחלק מהנושאים נדחו על הסף (178).

תלונות לדוגמה

אי-טיפול בבקשות להגדלת קצבת נכות: עובדי המוסד לביטוח לאומי אינם מטפלים בבקשות להגדלת קצבת נכות בשל ירידת הכנסות (תקנה 17), בגלל עיצומים הנמשכים כבר יותר מעשר שנים. לפי הדו”ח, הנציבות פנתה למוסד בדרישה למצוא פתרון למצב שבו נשללת מנפגעי עבודה במשך שנים האפשרות להגיש בקשה להגדלת קצבת הנכות שלהם. הנציבות הדגישה כי שלילתה של אפשרות זו פוגעת פגיעה קשה וממושכת בציבור המבוטחים.

ליקויים במינוי מקבל גמלה: מתלונן התגורר עם אמו ועם אחותו הנכה, ודאג לכל מחסורה של האחות. הוא קבל בתלונתו על שהמוסד לביטוח לאומי אינו משלם לאחותו את קצבת הנכות המגיעה לה או ממנה אותו למקבל הגמלה (הקצבה) עבורה. בעקבות התערבות הנציבות, שולמה לו הקצבה המגיעה לו, ואף למפרע.

שלילת הזכאות להחזר כספי עקב טיפול לקוי: בעקבות תלונה שהסתיימה במקרה מצער, הציעה הנציבות למוסד לבחון את האפשרות לתקן את החוק ולקבוע בו שגם מי שאינו מוגדר “שאיר” של נפטר, יהיה זכאי לקבל הפרשי גמלת סיעוד שהנפטר היה זכאי להם, אם יוכיח שסיפק את צרכיו לפני פטירתו.

ניכוי סכומים בגין תשלום יתר:  המתלוננת, אם חד-הורית הסובלת ממצוקה כלכלית וממצב בריאותי לקוי, קיבלה בשנים 2004-2008 מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית, אף שלפי אחוזי הנכות שנקבעו לה היא לא הייתה זכאית לקבל את הקצבה. 

עם גילוי הטעות חויבה המתלוננת ב-127,304 ש”ח, ששולמו לה ביתר, והחוב נוכה מקצבתה החודשית ומתשלומים אחרים שקיבלה מהמוסד. בעקבות פניית הנציבות שבה הוועדה ודנה בעניינה של המתלוננת והחליטה לבטל כליל את יתרת חובה למוסד.

ביטול חוב שנגרם בשל רשלנות: במרץ 2008 קבע המוסד לביטוח לאומי כי המתלונן חייב לו 266,144 ש”ח בגין קצבת נכות כללית ששולמה לו בטעות במשך כמה שנים (להלן – החוב). החוב נוצר לאחר שהתברר למוסד שהכנסתו של המתלונן מעבודה עולה על תקרת ההכנסות המזכה בקצבת נכות כללית. בעקבות התערבות הנציבות, ולאחר שהתכנסה ועדה רפואית בפעם השלישית כדי לדון בחובו, היא החליטה למחוק את כל החוב.

ליקויים בטיפול בבקשה לביטול חוב שמקורו בתשלום קצבאות ביתר:  עקרת בית עיוורת מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. בעלה של המתלוננת הוא אלכוהוליסט, ואינו משתתף בהוצאות המחיה של המשפחה. לבני הזוג יש ארבעה ילדים, שניים מהם עיוורים ומוכרים כנכים על ידי המוסד.  המתלוננת קבלה על שבשנת 2009 דרש ממנה המוסד לשלם לו 104,279 ש”ח בגין קצבת ילד נכה ששולמה לה בשנים 1994-1985 עבור בתה. לטענת המוסד, מכיוון שהבת שהתה באותן שנים במוסד לעיוורים היא לא הייתה זכאית לקצבה.

הנציבות ופנתה למוסד והדגישה כי נוכח הליקויים שנמצאו בדרך פעולתו בעניינה של המתלוננת, מן הראוי שהוועדה לביטול חובות תשקול לבטל את החוב כולו. ואכן, בעקבות פנייתה החוזרת של הנציבות החליטה הוועדה לביטול חובות ביוני 2012 לבטל את החוב כולו.

שלילת דמי אבטלה שלא כדין:  המוסד דחה תביעה לתשלום דמי אבטלה של אחות, שנדרשה לצאת לקורס חובה להכשרה מקצועית, ולאחר מכן פוטרה; המוסד נימק את דחיית התביעה בכך שתשלום דמי אבטלה מותנה בצבירת תקופת אכשרה של 300 יום שבמהלכה עבד העובד ושולמו עבורו דמי ביטוח לאומי – ואילו עקב השתתפותה בקורס, נעדרה מעבודתה. 

נציבות תלונות הציבור הסבה את תשומת לב המוסד לכך שההשתתפות בקורס נכפתה על המתלוננת והייתה תנאי להמשך העסקתה במקום עבודתה.
מאחר שלפי הוראות הדין, אין להביא בחשבון לעניין תקופת האכשרה את הימים שבהם נעדר עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות בו, הייתה עמדת הנציבות כי אין מקום להביא בחשבון את הימים שבהם נעדרה המתלוננת מעבודתה כדי להשתתף בקורס ההכשרה. בעקבות כך בחן המוסד בשנית את זכאותה של המתלוננת וקבע כי היא זכאית לתשלום מלוא דמי האבטלה.

משלוח הודעת עיקול שלא כדין: המתלונן, עורך דין שבבעלותו משרד בחיפה, קיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) במרץ 2012 הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים שהוא כביכול מחזיק או עתיד להחזיק, אף שהחוב שבשלו הוטל העיקול היה של חייב שאינו מוכר לו כלל.

בתגובתו על התלונה הודה המוסד כי אין לו כל מידע המקשר בין המתלונן לחייב, אך טען כי לפי הוראות הדין ניתן לשלוח הודעה בדבר הטלת עיקול על נכסים המצויים בידי צד שלישי, גם אם אין ודאות שנכסים אלה מצויים בידו. בעקבות התערבותה של הנציבות שונו נהליו הפנימיים של המוסד. בנהלים החדשים הונחו פקידי הגבייה לנקוט משנה זהירות בביצוע עיקולים על נכסים של החייב המצויים בידי צד שלישי.

“זכותי” מסייעת לאלפי ישראלים לקבל את הכסף המגיע להם מן המוסד לביטוח לאומי ומשרדי ממשלה נוספים. בדקו עכשיו חינם אם מגיע לכם כסף.