פסק דין: חברת דואר ישראל הפרה הסכם עבודה עם נפגע תאונת עבודה
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הסכים עם טענות התובע: “בתיק זה קיימת תמונה עגומה של התנהלות מעביד, חברה ממשלתית, כלפי עובד ששירת אותה נאמנה במשך כ-23 שנים ובהגיעו לגיל 63 נזרק ממקום עבודתו, בלא שהמעביד התעניין בו במשך תקופה ארוכה שבה נאלץ להתקיים כלכלית בלא תשלום כלשהו” ופסק פיצוי 50 אלף ש”ח לעובד נאמן ומבוגר שפוטר.
עובד דואר ישראל בין השנים 1991-2016 שימש כעוזר הפעלה במרכז מיון חיפה. העובד, יליד 1950, עבר תאונת עבודה ב-2011 שהובילה לכאבי גב שהקרינו על רגלו. הוא נשלח לרופא תעסוקתי אך התקשה לבצע את עבודתו. על פי החוק, מעסיק מסוג חברה ממשלתית מחוייב לחפש תפקיד חלופי לעובד הפגוע.
רופאה תעסוקתית שבדקה את התובע הגיעה למסקנה כי “לאור מצב בריאותו הנוכחי הנ”ל הינו מסוגל להמשיך לעבוד בעבודתו הנוכחית יום מקוצר של 6 שעות ללא הרמת והעברת משאות כבדים, ללא התכופפויות חוזרות ללא עמידה וישיבה ממושכת”. לאחר תקופה ממושכת של דיונים ושימועים, בסוף ינואר 2016 הוחלט להפסיק את עבודתו. לכן החליט העובד לתבוע את חברת הדואר.
השופטת איילת שומרוני-ברנשטיין קבעה כי “לא שוכנענו בכנות כוונותיה של הנתבעת למצוא לתובע תפקיד חלופי המתאים למגבלותיו הרפואיות, כאשר אין בהתכתבויות שנשלחו על ידי מר ידגר לגורמים השונים בנתבעת ואשר פורטו לעיל, כדי ללמד על מאמץ אמיתי למצוא תפקיד חלופי לעובד שעבד בשירותיה משך שנים רבות ואף זכה להערכות”.
על פי בית הדין, מאמציו של מנהל משאבי האנוש מטעם חברת הדואר “לחפש תפקיד חלופי לתובע נעשו למראית עין בלבד“. השופטת הדגישה כי “לא נעלם מענינו שהנתבעת הייתה בתקופה של צמצומים וכי לא הייתה זו משימה פשוטה למצוא לתובע, לאור השכלתו ומגבלותיו, עבודה חלופית. עם זאת, היינו מצפים כי הנתבעת תעשה בכל זאת מאמצים אמיתים כדי למצוא לו עבודה, במיוחד נוכח גילו ומצבו הבריאותי ולא תעשה ‘כאילו’ וזאת במיוחד נוכח היות הנתבעת חברה ממשלתית אשר מוטלות עליה נורמות מוגברות של התנהגות בתום לב”. [ההדגשות – של מערכת ‘זכותי’].
בית הדין מתח ביקורת נוספת על דואר ישראל: “התנהלות הנתבעת אשר המתינה מעל חצי שנה לאחר שהתובע סיים לנצל את ימי המחלה והחופשה בטרם הזמינה אותו לשימוע היתה לא תקינה“. [ההדגשות – של מערכת ‘זכותי’].
הביקורת של בית הדין לעבודה נוקבת במיוחד במסקנה: “התנהלות הנתבעת מעלה תחושה, כי על אף שנות עבודתו הארוכות של התובע בנתבעת, בשעת הצורך, הנתבעת התייחסה אליו כאל פיון בלוח השחמט ולא עשתה מאמצים אמיתיים לסייע לו או לבוא לקראתו – אלא להיפך”. [ההדגשות – של מערכת ‘זכותי’].
לסיכום, נקבע בפסק הדין כי “הנתבעת הפרה את הסכם העבודה עם התובע, באופן כללי בכך שלא חיפשה עבורו עבודה כפי שניתן היה לצפות שתעשה לאור תקופת עבודתו הארוכה ונסיבות סיום עבודתו”.
