פיצוי של 506 אלף שקלים לנער שנפצע בתאונת עבודה
תאונת עבודה שהתרחשה ב-2011 לנער בן 16.5 הסתיימה כעבור עשור בפסק דין לטובתו: פיצוי כספי של 506,000 ש"ח, עליו מתווספים גם הוצאות שכר טירחה לעורכי הדין בשיעור של 23 אחוזים מהפיצוי.
השופטת אידית קליימן-בלק, מבית משפט השלום בבת ים, פסקה ב-10/02/21 בתיק ת"א 33240-03-17 לטובת התובע (פלוני) שתבע את מעסיקו, שלמה זאנדברג.
התאונה התרחשה ביום עבודה רגיל, ב-07/01/11. תלמיד תיכון יליד 1994 עבד במשרה חלקית בתור עובד מחסן בבית העסק של שכן, העוסק במכירת מוצרי חשמל למטבחים. הנער התבקש להוציא לוח זכוכית גדול ורחב אל האשפה שבחוץ. לרוע מזלו, הזכוכית התנפצה בדרך. שברי הזכוכית פצעו את רגלו והובילו לדימום עורקי מסיבי.
הנתבע (המעסיק) טען כי הנער אשם בתאונה, כיוון שבעט בזכוכית וגרם לניפוצה. למעשה, הנתבע טען ל"פציעה עצמית עקב בעיטה מכוונת של התובע במראה". התובע וחברו טענו כי מדובר בפלטות זכוכית ענקיות, גבוהות יותר מהם באותה התקופה, וכבדות ביותר.
בית המשפט לא קיבל את גרסת המעסיק, וקבע כי גרסת הנער אמינה: "הגרסה שהעלה הנתבע לגבי נסיבות קרות התאונה לפיה התובע בעט בלוח הזכוכית וגרם לניפוצו, אינה יותר מהשערה, סברה וכפועל יוצא משקלה הראייתי שואף לאפס".
אחריות המעסיק
חשוב לציין כי המעסיק, שלקח לעבודה בני נוער לעבודה של כמה שעות בשבוע, לא השכיל לבטח את עצמו בפוליסה לביטוח חבות מעבידים. בעקבות המקרה, הוא גם הפסיק להעסיק בני נוער.
הפיצוי הכספי התבסס על סעיף 23 לפסק הדין, בו נקבע כי "ההוראה שניתנה לתובע מאת הנתבע להשליך את לוח הזכוכית למיכל האשפה מהווה, בנסיבות דנן, סיכון צפוי ובלתי סביר כלפיו העולה כדי התרשלות וכן מהווה הפרת חובה חקוקה". (ההדגשות לא במקור; צוות זכותי).
מסתבר כי חוק עבודת נוער קובע כי אסור לבני נוער לשאת משקלים של למעלה מ-12.5 ק"ג, בהינתן כי מדובר בזכוכית. כמו כן, המעסיק לא סיפק לנער הוראות בטיחות מתאימות, ציוד עזר או ציוד מגן כלשהו. בנוסף, המעסיק לא ממש פיקח על הנער, למרות שהעיד כי הוא "בעייתי".
לרוע מזלו של המעסיק, השופטת קליימן-בלק מצאה כי "הנתבע בהתרשלותו חשף את התובע בעבודתו לסיכון צפוי ובלתי סביר וכי לא נקט בזהירות המצופה ממנו והמתבקשת בנסיבות העניין". כך הפך המעסיק אחראי לתאונת העבודה.
קביעת נכות תפקודית
הפציעה הקשה שעבר הנער ברגלו שלחה אותו לבית החולים בילינסון. הנער עבר סדרת ניתוחים, כתוצאה מאותו חתך רוחבי שנפער בשוק הימני של רגלו. לאחר 10 ימים הוא שוחרר מן המחלקה להמשך אישפוז ומשם לטיפול שיקומי (בית לוינשטיין), לתקופה של כ-3 חודשים.
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לנער נכות צמיתה של 38% מ-1 בדצמבר 2012, ונכותו נקבעה על 51% (תקנה 15). החתך גרר אחריו גם "צלקות נרחבות, רגישות ומכערות". מומחה רפואי שמינה בית המשפט העמיד את הנכות המשוקללת של התובע על כ-42%, וללא צלקת – 28% בלבד.
המומחה הרפואי קבע תקופת אי-כושר מלאה של חצי שנה מיום התאונה, וכן תקופת אי-כושר מלאה של 3 חודשים לאחר כל אחד מן הניתוחים שעבר התובע. מדובר על תקופת אי-כושר זמנית מצטברת של כ-4.5 שנים. התובע כנראה יזדקק לטיפולי פיזיותרפיה ומשככי כאבים בעתיד.
למרות הקביעות הללו, לא קיבל בית המשפט את גרסתו של התובע, לפיה הוא איננו מסוגל לעבוד כלל עקב אותה תאונה: "הוכח לפניי כי יש ביכולתו להשתלב בעבודה מתאימה לכישוריו שאכן אינה כרוכה בעבודה פיזית מאומצת. על כן, לא מצאתי כל סיבה מוצדקת בעטיה התובע יושב בטל מזה שלוש שנים". לכן קבעה השופטת לתובע נכות תפקודית של 30%.
סיכום ראשי הנזק בפסק הדין
- הפסד שכר לעבר: 420,000 ש"ח
- הפסד שכר לעתיד + פנסיה: 1,044,000 ש"ח
- עזרת צד ג': 150,000 ש"ח
- הוצאות רפואיות + ניידות: 100,000 ש"ח
- כאב וסבל: 350,000 ש"ח
- סך הכל: 2,064,000 ש"ח (לפני ניכוי תגמולי ביטוח לאומי)
- אחרי ניכויים: פיצוי 574,000 ש"ח
בסופו של דבר, קבעה השופטת קליימן-בלק פיצוי נזיקי כולל של 506,000 ש"ח לתובע. בנוסף, הוסיפה השופטת שכר טירחה של עורך דין בשיעור של 23%, אגרה והוצאת משפט.
שם תיק: ת"א 33240-03-17 פלוני נ' זאנדברג.
באותו נושא
- חדשות ועדכונים – זכותי
- תאונות עבודה – מקרים רבים לדוגמה
- נפגעת בתאונה? חלית ונפגעה פרנסתך? צור קשר עם זכותי
