פיצויים כספיים לנפגעי צוק איתן

מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי

הפגיעות במבצע ‘צוק איתן‘ (יולי 2014) רבות ומגוונות. הן כוללות נזקים לרכוש, לגוף ואף לנפש. מצוקה גדולה מתגלה בקרב הקשישים ובמיוחד העולים החדשים מביניהם, אשר במתח רב יותר מאחרים.

דוגמה לכך היא קשישה מחיפה, שנפטרה מדום לב לאחר שרקטה נפלה בעיר. פגיעות נוספות נגרמו עקב ריצה למרחבים מוגנים או מפגיעת רסיסים. לעתים רקטה אחת יכולה להביא למגוון של פגיעות מסוגים שונים. כך למשל ירין לוי, בן ה-16 מאשקלון, נפצע קשה בגופו מפגיעה ישירה של רקטה ואילו הסובבים אותו הפכו לנפגעי חרדה.

הן הנפגעים באופן פיזי והן נפשי, זכאים לפיצויים עקב פגיעתם. במידה ונפגעתם במהלך הריצה למרחב המוגן, תוכלו להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה בפציעה מפעולות איבה. במידה ולא הצלחתם לחזור לעבודה, ואין ברשותכם די ימי מחלה שנצברו לזכותכם, ניתן להגיש, בכפוף להגשת אישורי מחלה, תביעה לביטוח הלאומי לקבלת דמי תאונה. אם תתקבל תביעתכם, תהיו זכאים במשך 3 חודשים מיום האירוע לדמי תאונה שגובהם יעמוד על 75% מהשכר שלכם.

לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, נפגע יהיה זכאי בתנאים מסויימים לריפוי, לשיקום ותגמולים מהביטוח הלאומי. במקרה של מוות, חלילה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לשאריו של המנוח סכומים הקרובים לאלו המשולמים לבני משפחותיהם של חללי צה”ל.

פגיעות נפשיות

כיום כבר ברור כי פגיעות בזמני מלחמה אינן מתבטאות רק בנזק גופני, אלא גם בנזק נפשי. פגיעה נפשית נפוצה מאוד בתקופות לחימה ועשויה לגרום לחרדות, והתקפי חרדה פוסט-טראומטיים (PTSD). אלו מביאים לא פעם לפגיעה קשה בתפקוד ולכן גם לקושי גדול לעבוד.

לפי חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה: “מי שנפגע עקב פעולת טרור של מדינה או ארגונים עוינים לישראל יחשב כנפגע טרור או נפגע פעולות איבה”, ולכן יהיה זכאי לתגמולים מהמדינה. כמובן שקיימת תלות במשך התקופה בה הושפע הנפגע מהסיטואציה. למשל נפגעי חרדה שלקו לתקופה של פחות מחודש, לא נכללים תחת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אבל יוכרו כנפגעי חרדה ויהיו זכאים לסיוע במימון טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

לעומת פגיעות פיזיות שאותן ניתן לראות באופן מיידי, במקרה של פגיעה נפשית לעיתים עובר זמן רב בין רגע הפגיעה לבין תחילת התסמינים הנפשיים. עוד זמן עלול לעבור עד שמחלחלת ההבנה שמדובר למעשה בטראומה שנובעת מאותם אירועים בטחוניים. לכן, קשה מאוד למצות את הזכויות הרפואיות המגיעות לאותם נפגעים.

המפצה העיקרי: הביטוח הלאומי

הן לנפגעים פיזיים והן לנפגעי חרדה קיימות זכויות בביטוח לאומי וזהו הגוף השכיח ביותר עבור נפגעים לקבלת פיצויים. הביטוח הלאומי אף מכיר במקרים בהם הפגיעה אינה נגרמה כתוצאה מאירוע ספציפי, אלא בשל האווירה כללית של המלחמה כגון חשיפה לאזעקות, טילים ושידורים בלתי פוסקים בכלי התקשורת. מקרים אלו נקראים “פוסט טראומה כללית” ובמידה והנכות הנפשית שהוכחה היא לפחות 40% , וניכר כי קיימת פגיעה ביכולת להשתכר -ניתן להגיש תביעה לנכות כללית.

במקרים בהם הפגיעה התרחשה עקב עבודה, בזמן העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה, ייתכן שהדבר ייחשב כתאונת עבודה. הכרה ב תאונת עבודהיכולה להעניק לנפגע דמי פגיעה של 75% משכרו עבור 91 הימים מאז הפגיעה. בהמשך, קיימת האפשרות ללכת לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכות ולקבל תגמולים לפי אחוזי הנכות שיקבעו.

לאחר הבדיקה בוועדות הביטוח הלאומי, יהיה זכאי למענק חד פעמי מי שדרגת הנכות שלו נקבעה בין 10%-19%. רק במידה ודרגת הנכות ועולה על 20% תיהיה זכאות לסיוע קבוע בצורת קצבה חודשית.

מה ניתן לעשות

כדי להיות מוכר כנפגע פעולות איבה יש למלא טופס ייעודי של הביטוח הלאומי הנקרא “הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי” (טופס ב”ל-580). לטופס התביעה יש לצרף צ’ק מבוטל או אישור מבנק הנפגע אשר כוללים את פרטי חשבון הבנק שלו.

אין לדחות את התביעה ואין להתמהמה בהגשתה, שכן המועד חשוב מאוד. את התביעה ניתן להגיש תוך שנה מיום הפגיעה לביטוח הלאומי. הגשת תביעה מאוחרת עשויה לפגוע בזכויות הנפגע לתגמולים.

כמו כן, רבים מנפגעי החרדה וההלם אינם מתפנים לבתי החולים לקבלת טיפול בשל הבלבול וההלם בו הם שרויים. אף על פי כן, עם סיום האירוע יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי ונפשי (או להזמין הביתה). זאת מכיוון שהפרקטיקה הנהוגה במוסד לביטוח לאומי היא מעבר על רשימות שהועברו מבתי חולים ומגן דוד אדום ובדיקה האם שם הנפגע מופיע. במידה ולא, הדבר יקשה עליו להוכיח את הפגיעה. אלו שאינם מופיעים ברשימות ייאלצו ברוב המקרים להגיש תלונה במשטרה ולהצהיר על עצם הפגיעה.

יש לשמור את כל העותקים והאישורים הרפואיים הרלוונטיים עם עדיפות לדו”ח פסיכיאטרי המכיל אבחון מלא ומקיף של הנזקים. בנוסף, יש לשמור על כל קבלות ההוצאות למשל עבור אמבולנס, רכישה או השכרה של אמצעי עזר רפואיים וכדומה. עוד מומלץ לשמור על עדויות מאנשים שהיו במקום האירוע כדי לתאר את התנהלותכם באותם הרגעים.

ככלל, מומלץ לפנות לגורם מיומן בתחום הזכויות הרפואיות לקבלת מידע וייעוץ מהם זכויותכם ומהו סכום הפיצויים שמגיע ואיך לנהוג מול הביטוח הלאומי.

יש לזכור כי גם במקרה שהתביעה תתקבל, מדובר בתהליך האורך מספר חודשים, במהלכו הנפגע אינו זכאי לתשלום כלשהו. אם קיימת פגיעה פיזית, לעתים מקדים הביטוח הלאומי את התשלומים, כדי לאפשר לו להתקיים. נפגעי הלם חרדה ורעש, לעומתם, עשויים להישאר ללא הכנסה במשך תקופה ארוכה, שכן למרבה הצער הקדמת התשלומים לא נעשית בעניינם.

אם התביעה נדחית, התהליך לא נגמר פה. לנפגע רשות להגיש ערר על דחיית התביעה ואף במידה ויידחה לערער גם על החלטה זו לבית הדין האיזורי לעבודה. ערר ניתן אף להגיש על קביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית של המוסד. במקרים כאלו במיוחד, יש להיוועץ בגורם מקצועי.

גופים נוספים לפיצוי

כדי לקבל פיצוי ניתן לפנות לגופים נוספים פרט לביטוח הלאומי. כך למשל אם הפגיעה אירעה כתוצאה ממיגון חסר במקום ציבורי או במכשולים שלא פונו בדרך למרחב המוגן, יהיה ניתן לתבוע פיצויים מהגופים האחראיים כדוגמת העירייה, ועד הבית וכו’. אם הפגיעה התרחשה בכביש או נגרמה על ידי כלי רכב, תיתכן האפשרות של הפעלת ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים.

כמו כן, מומלץ לבחון באילו פוליסות מכוסה הנפגע. גם ביטוחים אחרים, פרט לביטוח רכב, כגון ביטוחי תאונות, אבדן כושר עבודה וביטוח בריאות פרטי עשויים לכסות את הפגיעה ולהעניק שיפוי או פיצוי בהתאם לכיסוי הביטוחי בפוליסה. 

• להורדת טופס 580 (הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעה לתגמול רפואי)
• לקריאה נוספת על הפרעת דחק פוסט טראומטית
• נפגעתם במהלך ‘צוק איתן’? פנו ל”זכותי” דרך האתר ונסייע לכם
• חייגו 5520* מכל טלפון – לתיאום פגישה ראשונית חינם