סדרת תחקירים על ביטוח לאומי בערוץ 2
חיים ריבלין, כתב חדשות 2, יצא השבוע בסדרת תחקירים על המוסד לביטוח הלאומי. בפרק הראשון הראה כיצד נכים וקשישים לא מקבלים את הקצבאות המגיעות להם; בפרק השני הביא את סיפורה של ניצולת שואה, שעברה התעללות (לכאורה) מפקידי הביטוח הלאומי; ובפרק השלישי הראה מדוע קמו חברות לטיפול בזכויות רפואיות, כדי להתמודד עם המצב המחפיר
המוסד לביטוח לאומי מקשה על אזרחי מדינת ישראל לממש את הזכויות הרפואיות שלו. לכאורה, ‘ביטוח לאומי’ אמור לשרת את החולים, הפצועים והנכים. המוסד לביטוח לאומי, לכאורה, נמצא בצד של החלשים. בפועל, מוצאים את עצמם אנשים רבים מתמודדים מול מערכת המציבה מכשולים בפני הקצבאות המגיעות להם.חיים ריבלין, כתב ערוץ 2, יצא בסדרת תחקירים שמראה עד כמה קשה המצב. בפרק הראשון גילה כיצד פועל המוקד הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי: חברה פרטית, המנהלת את המוקד הממוקם בצפת, מנחה את המוקדנים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ומעניקה בונוסים כספיים על קיצור שיחות. המוקדנים, על פי הכתבה, עוברים קורס קצר (שבועיים עד חודש), ואינם עובדי הביטוח הלאומי.”ביטוח לאומי, איך אומרים – לא ידעת, לא קיבלת. זה ממש ככה”, אומר בכתבה של ערוץ 2 מר חיים רייזלר, מנהל פורום “ביטוח לאומי” באינטרנט. רייזלר מתכוון לכך שהמידע הניתן בטלפון, מפי המוקדן, אינו מלא ואינו מקיף מספיק, במקרים מסוימים.
בפרק הבא בתחקיר הובאו מספר מקרים קשים, המצביעים על עוול הזועק לשמיים. אורי תרזי, כיום בן 4.5, נולד עם מום קשה בשתי הידיים: יש לו רק 4 אצבעות בכל יד. הוא מתקשה לבצע פעולות פשוטות. הועדה הרפואית דחתה את בקשתו לקבלת קצבת נכות מלאה.
רבקה ברנשטיין, ניצולת שואה בת 86, נאלצה לספוג קיצוץ כואב בשעות הסיעוד המגיעות לה, וביטול סיוע נוסף שקיבלה בהיותה ניצולת שואה ‘מוכרת’.
שר הרווחה, משה כחלון, אמנם הבטיח לבטל את מבחני התלות, המתקיימים בבתיהם של המבוטחים הקשישים. כחלון גם הורה לאשר אוטומטית בקשותגמלת סיעוד למבוטחים מעל גיל 80 המציגים מסמך רפואיים מתאימים. אך היוזמות של כחלון טרם אושרו סופית, ואינן מיושמות עדיין.
בעזרת מצלמה נסתרת, ובהסכמת המבוטחים, תיעד ריבלין ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי. בועדות אלו, יושבים עובדי הביטוח הלאומי וגם רופאים, המקבלים שכר גבוה כדי שלא ייכנסו למצב של ניגוד עניינים, אם יתנו חוות דעת פרטיות עבור מבוטחים.
ריבלין חושף כי בועדות הרפואיות נרשמו מקרים שבהם רופא נתן חוות דעת פרטית, ואחר כך סתר את עצמו כשישב כרופא בועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. ניגוד העניינים הזה עשוי להוביל לפסילת הרופא. הסיבה פשוטה: הרופאים מרוויחים כסף רב ממתן חוות דעת פרטיות, ובמקביל – מרוויחים גם מהצד השני, בבואם לשבת בועדות הרפואיות מול המבוטחים.
העומס בועדות הרפואיות הוא בלתי נתפס: 300 אלף דיונים בשנה, המוטלים על כתפיהם של 1,000 רופאים בלבד. עורכי דין ומומחים טוענים כי אדם שמגיע לוועדה רפואית ללא ייצוג, אינו מקבל טיפול הולם. חברי הועדה מקבלים חמש דקות כדי לסכם את הדיון הקודם ולהתכונן לדיון הבא. הזמן הקצר שניתן לכל מבוטח, אינו מספיק בהכרח.
על פי התחקיר, הקושי להתמודד עם הועדות הרפואיות של הביטוח לאומי יצר, הלכה למעשה, את החברות הפרטיות לטיפול בזכויות רפואיות. אלון אהרונוב, מנכ”ל זכותי, התראיין בכתבה ואמר: “השירות שלנו הוא לא שירות זול. אבל הבן-אדם בסופו של דבר צריך לקבל החלטה, אם לטפל בזה באופן עצמאי, וסיכויים גבוהים שהוא לא יקבל את כספו, או להפריש 20 אחוז או 18 אחוז מכספו, ולקבל בסופו של דבר את הקצבה”.
ב”זכותי” מנחים את המבוטחים מה להגיד בועדה הרפואית. “אנחנו חס וחלילה לא משדלים אף אחד להגיד דבר שהוא לא נכון”, מבטיח אלון אהרונוב בכתבה של ערוץ 2. הסיבה להנחיה: הרופא בועדה לא ישאל בהכרח את כל השאלות, כדי שהמבוטח יקבל את מלוא הקצבה המגיעה לו. לרופא בוועדה אין, לכאורה, אינטרס למצות את הזכויות הרפואיות של המבוטח, וההנחיות הפנימיות של המוסד לביטוח לאומי דורשות ממנו לנקוט בגישה חשדנית, כדי למנוע מאזרחים להונות את המוסד.
בישראל פועלות עמותות ללא כוונות רווח, כמו גם פורומים מקצועיים באינטרנט המנוהלים על ידי מתנדבים, חלקם נכים בעצמם; כל אלו מציעים ייעוץ חינם למבוטחי המוסד לביטוח לאומי. אך כמות הפונים עצומה, והארגונים השונים אינם מסוגלים להציע טיפול מקיף ולייעץ בכל נושא ונושא. לכן, רבים מעדיפים לפנות לחברות טיפול בזכויות רפואיות, כדי לקבל את הטיפול המלא, מפתיחת ההליך ועד סופו. רבים אחרים גם פונים לעורכי דין.
בכתבה נשאלת השאלה הבאה: “למה, אם כן, לחלוק את התשלום שקיבלנו עבור הסבל שלנו, רק בגלל שהשירות של הביטוח הלאומי לא נהיר מספיק ולא נגיש מספיק?”. התשובה האפשרית לכך אולי איננה נעימה, אבל זוהי התשובה: למוסד לביטוח לאומי אין אינטרס חזק מספיק להעניק את מלוא הכסף המגיע למבוטחיו. התחקיר של ריבלין מוכיח שלעובדי הביטוח הלאומי אין מספיק זמן כדי להתעמק במקרים הרפואיים המוגשים לפניו, ולכן הטיפול השטחי מוביל לטעויות, שעשויות לפגוע במבוטח.
