נכות נפשית: פיצוי עקב תקיפה מינית של בנות המשפחה

מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי

סב ביצע במשך שנים מעשים מגונים בנכדותיו הקטינות, שכיום כבר בנות 12-17. לאחר שהורשע בפלילים בביצוע העבירות, נגזר עליו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים ופיצויים לכל אחת מנכדותיו בסך 15,000 ₪. ההורים והנכדות לא הסתפקו בכך ואף הגישו תביעה אזרחית בנזיקין כנגד הסב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

בתביעה (ת”א 47105-05-12) טענו כי לא רק לנכדות נגרם נזק ישיר כתוצאה מתקיפת הסב, אלא שהאב הוא נפגע משני ונגרמה לו נכות פסיכיאטריתלצמיתות. המומחה מטעם התובעים, ד”ר דמיטרי פוסטילניק, העריך את מצבו הנפשי של האב וקבע כי שיעור הנכות הפשית של האב כתוצאה מההפרעות בהן הוא לוקה עומד על כ-20%.

בחוות דעתו נכתב כי האב “היה אדם בריא ומתפקד. האירוע הוא שגרם להפרעה נפשית ממנה סובל…הגעתי למסקנה כי הוא סובל מתסמונת חולנית משולבת: הן הפרעת חרדה כוללנית מלווה בהתקפי פאניקה והן הפרעה דכאונית מתמשכת בעצמת דיכאון דיסתימתי”. עוד קובע ד”ר פוסטילניק כי התסמונת פרצה מיד לאחר האירוע ובהשפעתו והיא ממושכת ועוצמתית. בנוסף, שיער כי נכותו של האב עומדת על 20%, מכיוון שהתסמונת הביאה לירידה תפקודית בינונית במישור החיים המרכזי של האב.

מצידו השני של המתרס, העידה ד”ר טלי וישנה, מטעם הסב הנתבע. בחוות דעתה ציינה כי האב הינו סובל מדכאון, הפרעת חרדה כללית (GAD) ומהפרעת אישיות בלתי מסווגת (NOS). באבחונה נכתב: “סימנים רבים לתסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD), המתבטאת באי ספיקת אגו, הגובלת בפסיכוזה”. עם זאת, סייגה ד”ר וישנה וקבעה כי נכותו אינה תולדה של הפגיעה בבנותיו, אלא “כתוצאה מהפרעת אישיות שפיתח על רקע של ילדות קשה, בנוכחות אב אלים ואם נטולת יכולת הגנה”. כלומר, הקשר הסיבתי שבין מעשי הסב לנכדותיו, לבין הנכות של האב לא מתקיים והפרעות האב היו קיימות עוד לפני המעשים המגונים.

לדבריה של המומחית, ילדים שעברו התעללות והזנחה הם בסיכון גבוה להתפתחות של הפרעת אישיות. כמו כן, הזנחה והתעללות הם גורמי סיכון נוספים להפרעות נפשיות רבות נוספות כגון דיכאון וחרדה. לטענתה, לאב נכות בשיעור של כ-30%, אך מצבו הנפשי היה כזה עוד בטרם הפגיעה בבנותיו, ולכן הפגיעה אינה מוקד הנכות שלו. במצב כזה, הבקשה לסעד צריכה להינתן במוסד לביטוח הלאומי ולא במסגרת תביעת הנכדות.

הכרה באב כניזוק משני

בית המשפט דן באופציה לפיה ניתן להכיר בהורים כניזוקים עקיפים בעקבות פגיעות בילדיהם. השופט גד גדעון מביא בפסק דינו פסיקה קודמת של בית המשפט העליון לפיה ניתן להכיר בניזוק משני, בתנאי שמתקיימים כמה תנאים מצטברים:

• קרבה מדרגה ראשונה בין הניזוק הישיר לעקיף;
• התרשמות ישירה של הנפגע העקיף מהאירוע;
• קרבה סיבתית בין הנזק הנפשי שנגרם לניזוק העקיף לבין האירוע;
• פגיעה נפשית חמורה אצל הניזוק המשני.

באשר לתנאי השני, קובע השופט גדעון כי האב אכן התרשם מהאירועים באופן מתמשך שדרש עיסוק אינטנסיבי בהם. כמו כן, האב עומד גם בתנאי הקרבה מדרגה ראשונה ובתנאי לפיו נדרש קיומו של נזק נפשי חמור. עם זאת, השאלה במרכז המחלוקת עמדה על הקשר שבין נכות האב לפגיעה שגרמה התקיפה המינית בילדות. כלומר, חילוקי הדעות שבין המומחים הם באשר לסיבה בגינה התפרצה ההפרעה.

כזכור לנו, ד”ר וישנה סברה כי הנכות הנפשית לא נובעת, אפילו לא בחלקה, מהחשיפה למידע אודות האירועים הקשים שאירעו לילדותיו, ולכן לא מתקיים התנאי השלישי. היא טענה כי התנהגותו של האב לא הייתה נורמטיבית עוד בטרם האירוע והתבטא בכך שהתחתן פעמיים, החליף מקומות עבודה וחזר בתשובה. בנוסף, אחיו של האב העידו שסיפר להם מספר שנים לפני האירועים שהוא סובל מחרדות וסיוטים ויש לו בעיות נפשיות חמורות. השופט גדעון אינו ממהר לקבל את עדות האחים ומציין שייתכן שיש להם אינטרס כלשהו בתוצאות המשפט, כגון עניין מסוים בצוואת האב בעתיד.

לפי השופט גדעון, ההנחות של המומחית ד”ר וישנה מטעם הנתבע לא הוכחו. כך למשל לא הוכיחו שהייתה התנהלות בלתי נורמטיבית של האב עוד בטרם הפגיעה. השופט אינו מקבל את הטענה בדבר הפרעת אישיות על רקע חווית הילדות של האב בהיעדר תיעוד רפואי שעשוי לתמוך במסקנה הזו.

בסופו של יום, נפסק ב-13 אפריל 2014 כי יש להכיר באב כניזוק משני ולקבל את טענתו כי נכותו הנפשית בסך 20%, נגרמה מחשיפה למידע באשר לתקיפות המיניות שחוו בנותיו. בסך הכל הורה בית המשפט על הסב לשלם לאב 80,000 ₪ עקב כאב וסבל ו60,000 ₪ בעבור הפסדי שכר צפויים בעתיד.

עוד באותו נושא:

• נכות נפשית
• זכויות מקבלי קצבת נכות
• לבירור זכאות לקצבת נכות נפשית, התקשרו למומחי זכותי 5520* או צרו קשר באתר