מנכ"ל הביטוח לאומי: 400 מיליארד ש"ח נלקחו מהציבור ולא חזרו
משבר הקורונה הנחית מכה כואבת על המוסד לביטוח לאומי: מאות אלפי מובטלים, גל עוני חדש, מצוקה חברתית חסרת תקדים – וחששות מפני קיצוץ בקצבאות וגירעון תקציבי, עקב העברת מאות מיליארדי ש"ח לידי האוצר. תמונת מצב קודרת לקיץ 2020.
העיתון "ישראל היום" פירסם לפני שבוע כתבת-רוחב על האתגרים האדירים העומדים בפני המוסד לביטוח לאומי מול משבר נגיף הקורונה שהיכה במשק הישראלי. תחת הכותרת "בלב המצוקה – מסע בסניפי ביטוח לאומי" מתואר המשבר במספרים מדויקים.
כ-1 מליון ישראלים איבדו את מטה לחמם במשבר הבריאותי החמור שפרץ במארס 2020. שכירים רבים פוטרו או הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) לחודשים ארוכים, תוך שהם נאלצים לשרוד מדמי אבטלה מול תשלומי משכנתא ושכירות. הסגר הארצי השבית עסקים ברוב הענפים וכפה עליהם סגירה מוחלטת. חמור יותר הוא מצבם של העצמאים, שאינם זכאים לדמי אבטלה וחלקם נכנסו לחובות גבוהים. כ-100 אלף תביעות חדשות להבטחת הכנסה הוגשו במערכת, עלייה של כ-43%.
מרבית מגישי התביעות לקבלת דמי אבטלה הם צעירים בגילאים 19 עד 38 שנים. אם בחודש ממוצע מטפל צוות עובדי מחלקת האבטלה בכ-2,000 תביעות, הרי שחודש "מארס השחור" של הקורונה היכה במחלקה: כ-79 אלף תביעות הוגשו על ידי גל המובטלים החדש.
צעירים רבים הפסיקו לשלם דמי שכירות וחזרו לגור אצל ההורים. מובטלים בלי סיכוי להשיג עבודה חדשה או להפיק הכנסה בחודשי האביב והקיץ חוו ירידה דרמטית ברמת החיים. חלק ניכר מן הפונים הם אנשים שעבדו כל חייהם, ומעולם לא הגישו תביעה לדמי אבטלה – בוודאי לא בשנים האחרונות. אחד הסניפים מדווח על ה-25 במארס בתור יום חריג: 10,000 תביעות ביום אחד, עבור סניף שהתרגל בימים כתיקונם לטפל ב-700 תביעות בחודש שלם.
גם תחום הסיעוד עבר הרעה: מספר בקשות הסיעוד הוכפל. קשישים רבים חרדים מפני כניסת מטפל לביתם, מחשש להידבקות, ולכן ביקשו להמיר את גמלת הסיעוד לכסף. בביטוח הלאומי נקלעו למצוקת כוח אדם: חוקרים ועובדי גבייה עברו הסבה מהירה לתחום הטיפול בתביעות. קיזוז הקצבאות עבור חלק מן הזכאים גרם למצב זמני של אפס הכנסה. הקיזוז בוטל בינתיים.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, אמר בראיון כי "על פי הרישומים שלנו, מ־1980 ועד היום, קרוב ל־400 מיליארד שקלים נלקחו מהציבור ולא חזרו, וזה כסף שנועד לשרת אותו, בטח בשעת משבר". מדובר על עודפים מכספי הביטוח הלאומי, שהועברו לידי משרד האוצר ולא הוחזרו לקופת הביטוח הלאומי. שפיגלר מודאג מן הצעדים החדשים של משרד האוצר לטיפול במשבר – בעיקר לקיצוץ בקצבאות או הלאמת הקצבאות לטובת טיפול בגירעון הלאומי המתגבר.
שפיגלר תומך במתן דמי אבטלה לעצמאים בתקופת המשבר, וכן קורא לממשלה להציע תמריצים למעסיקים כדי שיקבלו עובדים חזרה לעבודה, תוך הגמשת תנאי החל"ת כדי למנוע מצב של חוסר-כדאיות מצד המעסיקים לשוב למצבת כוח אדם גדולה יותר, אפילו לטווח קצר או בינוני.
