מחדל הביטוח הסיעודי: גימלאים ללא ביטוח
ההסתדרות מאיימת להשבית את המשק בגלל החלטת משרד האוצר לבטל את הביטוח הסיעודי הקבוצתי. מאז 2011, לפחות 150,000 ישראלים נפלטו מביטוחים אלו, לדברי המפקחת על הביטוח.
לפי סקר ארגון הגמלאים, אלפי מבוטחים “ייפלטו” מן הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים בתקופה הקרובה. עובדי המדינה, מבוטחי ‘מבטחים’, קג”מ (קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות), נתיב, מקפת, עובדי התעשייה האווירית ומשרד הבטחון, בנק הפועלים, אל-על, קופת חולים כללית ועוד אלפים נוספים – כולם יישארו ללא ביטוח סיעודי.
החלטת האוצר להשיק ביטוח סיעודי אחיד דרך קופות החולים, התלוותה באיסור גורף למכור ביטוחים סיעודיים קבוצתיים. חברות הביטוח, מצידן, אינן מחוייבות למכור ביטוח זה לאנשים מעל גיל 55 – שעלולים להישאר בחוץ ללא כיסוי.
יו”ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ויו”ר ועדת הרווחה, ח”כ אלי אלאלוף, הסכימו כי ביטול הביטוח הסיעודי הקבוצתי נעשה בצורה פזיזה, וכי המבוטחים נמצאים על סף “אסון”, כהגדרתם.
ב-17 באפריל 2013 פירסם המפקח על הביטוח מתווה למודל ביטוח סיעודיהמיועד למבוגרים (מעל גיל 60) שהיו מבוטחים בביטוחים סיעודים קבוצתיים. לדברי ניסנקורן, המתווה המוצע אינו מספק את נציגי ההסתדרות, ולכן מאיים ניסנקורן בסכסוך עבודה כולל במשק (השבתה, בפועל).
ח”כ איציק שמולי (העבודה) פרץ בבכי במהלך דיון מיוחד בוועדת הרווחה של הכנסת: “סבתא שלי שילמה 20 שנים על ביטוח סיעודי וברגע האמת אבא שלי שאל אותי ‘אנחנו שילמנו לחברת הביטוח, איפה היא’?”. חברי הכנסת האשימו את משרד האוצר וחברות הביטוח במצב האיום שנוצר, בו מאות אלפי קשישים נותרו ללא ביטוח סיעודי, למרות ששילמו עליו במשך שנים רבות.
“המצב הנוכחי הוא תוצר של התנהלות רשלנית של הממונה על שוק ההון, אשר איפשר לחברות הביטוח לנהל תוכניות כאמור”, מסרה עמותת ‘כן לזקן’, המתנגדת למהלכי האוצר. “המבוטחים שהצטרפו לביטוחים הקבוצתיים כחלק מהסדרים שניתנו להם במקום העבודה לא יכלו לתאר לעצמם שמדובר בהסדר פוגעני, באשר ההסדר קיבל את כל האישורים הנדרשים”, טוענת עו”ד יפעת סולל, מעמותת “כן לזקן”.
במצב החדש שנוצר, לגימלאים והקשישים נותרו רק שתי ברירות: הראשונה היא להצטרף לביטוחי קופות החולים, שאינם מכסים בצורה מספקת את צרכיהם. השניה היא לשלם סכומים גבוהים על ביטוח סיעודי פרטי, “פוליסת פרט” שעלולה לרושש אותם במהירות. כך נפלו מבוגרים רבים בין הכיסאות: בלי ביטוח קבוצתי מינימלי, ובלי ביטוח סיעודי פרטי שאינם מסוגלים לממנו.
אפילו לדברי לשכת סוכני הביטוח, המתווה המתוכנן אינו נותן פתרון ריאלי לביטוח סיעודי קבוצתי למבוגרים: סכומי תגמולי הביטוח אינם הולמים את המינימום הנדרש מפתרון ביטוחי לאנשים מבוגרים, ולפיכך מתווה האוצר אינו מסוגל לפתור את הבעיה.
דרישת ארגוני הגימלאים והארגונים החברתיים כעת היא להאריך את הקפאת ביטול הביטוחים הקבוצתיים בשנה נוספת, כדי לטפל בכל אלו שעומדים להיפלט מן המערכת. שר האוצר משה כחלון שוקל לממן את הפער בין מחירו של ביטוח סיעודי בקופות החולים, ובין ביטוח סיעודי שנמכר בעבר בחברות הביטוח. עלות מימון הפער על ידי המדינה נאמדת בסכום של 60-120 מליון שקלים בשנה.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היו בישראל של סוף 2011 כ-5.42 מליון מבוטחים בביטוחים סיעודיים, מתוכם 5 מליון בביטוחים סיעודיים קבוצתיים. בין המבוטחים הקבוצתיים שלא במסגרת קופות החולים נספרו כ-236,000 מבוטחים בני 60 ויותר.
בנוסף על מחדלי המדינה, סעיף ההתיישנות בתחום הביטוח הסיעודי עומד על 3 שנים בלבד, ולא 7 שנים כמקובל בתחומים משפטיים אחרים. לכן, מבוטחים רבים מוצאים את עצמם במצב שבו איחור בהגשת התביעה מסתיים באי-קבלת כספי הביטוח.
וכאילו לא עברו המבוטחים מספיק מדורי-גיהנום בדרך לקבלת כספי הביטוח, מצטרף על כך נוהג מקומם של חברות הביטוח – לשלוח מכתב דחייה בלתי-מנומק במקרה של תביעה למימוש הביטוח הסיעודי. על פי טיוטת חוזר הביטוח, בינואר 2016 יחוייבו חברות הביטוח לנמק את החלטתן במקרה של דחייה.
קריאה נוספת
למידע נוסף על ביטוח סיעודי ומימוש זכויותיכם מול חברות הביטוח ורשויות המדינה, צרו קשר עם המומחים של “זכותי”.
