חקירות המוסד לביטוח לאומי: כיצד מתעללים בנכים
החוקרים של הביטוח הלאומי לעתים הולכים רחוק מדי: חלקם עוברים על החוק כדי לתפוס מתחזים, ובדרך משפילים נכים, מתעללים בהם ומפריעים להם לנהל את חייהם בשקט. אלון אהרונוב, מנכ”ל זכותי התראיין גם הוא לכתבה של ‘ידיעות אחרונות’ בנושא כאוב ומכעיס זה.
מאת אלון אהרונוב
כולנו מסכימים שהמוסד לביטוח לאומי חייב להעסיק חוקרים כדי למנוע הוצאת כספים במירמה מן הקופה הציבורית. אבל כתבת תחקיר שהתפרסמה לאחרונה במוסף “7 ימים” של “ידיעות אחרונות”, בסדרת כתבות “המוסד לקיפוח לאומי”, חושפת כמה מן התרגילים המלוכלכים (והבלתי-חוקיים) של חוקרי המוסד.
“טיפלנו בתביעת נכה בארבע גפיים שסובל ממחלה ניוונית קשה”, מספר אלון אהרונוב, מנכ”ל חברת ‘זכותי’, שהתראיין לכתבה של מוסף ‘7 ימים’. “התובע הנכה קיבל רכב מיוחד מן המוסד לביטוח לאומי, בעלות של מיליון שקל. הוא נוהג בו באמצעות ג’ויסטיק. כל הזמן, החוקרים של הביטוח הלאומי היו מטרידים אותו ועושים לו קונצים, כדי לבדוק אם הוא מרמה, ועל סמך הצילומים זימנו אותו הלוך ושוב לחקירות”.
“על אילו קונצים מדובר?”, שאלה העיתונאית שוש מולא. אלון אהרונוב מספר: “לפני פחות משנה, הוא רצה להיכנס לרכב וגילה ששתי המראות הגדולות מקופלות. אלו מראות חזקות ומסיביות, ודי קשה לקפלן. ארבו לו ברכב מוסתר עם מצלמות, והוא הסתובב שעה סביב הרכב, עד שעבר אדם ברחוב ועזר לו. הוכחנו שעשו לו את התרגיל הזה כמה וכמה פעמים, ולא הלך להם”. חשוב להזכיר: מדובר באדם נכה, שאינו מסוגל לקפל את המראות בעצמו. הלכה למעשה, זו התעללות באדם נכה.
אלון אהרונוב מבהיר ומסכם את המקרה: “אני לא חולק על חובתו של הביטוח הלאומי לתפוס מתחזים, אבל עם התניה ברורה: שזה ייעשה תוך כיבוד החולהודגש שלא מדובר באויבים, אלא באנשים ששילמו מיסים במשך שנים רבות. לצערנו, קצת שכחו את זה [בביטוח הלאומי]”.
בכתבה מופיעים מרואיינים נוספים המדברים על שיטות בלתי-חוקיות המפעילים חלק מתוך 130 חוקרי המוסד לביטוח לאומי, שביצעו ב-2011 כ-39 אלף חקירות. מתואר מקרה של חוקר שהתחזה לאדם שדפק על דלתה של נכה, ביקש כוס מים ולא הזדהה כעובד של ביטוח לאומי. שני חוקרים התחזו לעובדי חברת הכבלים ‘הוט’ וכך חדרו לביתו של אזרח תמים. חוקר אחר התחזה לעובד ‘בזק’ וצילם אישה בביתה בעזרת מצלמה נסתרת.
הכתבה שואלת את השאלה הבאה: מי קבע שמותר לחוקרי המוסד לביטוח לאומי להשתמש בטקטיקות של חוקרים פרטיים? החוקרים בולשים אחרי אנשים כאילו היו עבריינים, מפריעים להם, מציקים להם, פולשים לפרטיותם – והכל כדי להסיק מסקנות מרחיקות-לכת לעתים, ובלי ראיות חד-משמעיות. מסקנות אלו עלולות להוביל לכך שאדם נזקק יפסיק לקבל קצבה, או שנכה יפסיק לקבל תמיכה חיונית.
חוקרי הביטוח הלאומי מקבלים ‘שכר עידוד’ – הממריץ אותם לנהל יותר חקירות ולמצוא יותר ‘אשמים’. כך, למשל, לא עובדת המשטרה: שוטרים אינם מקבלים עידוד כספי כאשר הם עוצרים יותר אנשים. ייתכן שהתמריץ הזה פועל לרעת המבוטחים.
ראש אגף חקירות של הביטוח הלאומי בדימוס, עו”ד אבי בר-יוסף, התראין אף הוא לכתבה של שוש מולא. מסקנתו ברורה: “ויסות נכון, פיקוח והפניית חקירות במקרים ראויים ונכונים ובעלי משמעות כספי גבוהה – יביאו לחיסכון רב יותר בכספי ציבור”. לדברי בר-יוסף, הביטוח הלאומי צריך להתמקד בתיקים ‘כבדים’ כדי למנוע הטרדות של מבוטחים.
בהחלט מומלץ לקרוא את הכתבה המלאה שהתפרסמה ב-17/8/12 במוסף “7 ימים” של “ידיעות אחרונות”. זוהי כתבה שלישית בסידרה “המוסד לקיפוח לאומי”, על כשלי הביטוח הלאומי בישראל.
