חופשת לידה – האם גברים לוקחים אותה?

באוגוסט 2007 התפרסמה כתבה מאוד מעניינת במגזין “פורבס” שמתארת את תלאותיו של האבא הטרי שמעז להרהר על חופשת לידה. רואיינתי לכתבה מאחר שאני מטפל במקרים כאלה בצורה שוטפת. ובכן – האם הגבר הישראלי בכלל לוקח חופשת לידה במקום אשתו?

להלן קטעים נבחרים מהכתבה, שנכתבה על-ידי ענת מסינג.

הביטוח הלאומי חוקר בדקדקנות את האב הטרי: סיפורם של בני הזוג יעל ורוני

“לפני שנתיים ילדה יעל את בנה הבכור, ורוני, בן זוגה, בחר לקחת חופשת לידה, בהתאם לחוק חופשת לידה לגבר שקבעה מדינת ישראל לפני כמה שנים. 

לפי החוק, רשאי גבר לצאת לחופשת לידה חלקית, מהשבוע השביעי שלאחר הלידה, במקום אשתו, אם אשתו זכאית לחופשת לידה (חל”ד) וויתרה בכתב על זכותה זו וחזרה לעבוד”.

בני הזוג היו עצמאיים, ורואה החשבון שלהם יעץ להם להגיש תביעה משותפת לחופשת לידה, תשעה שבועות שלה ושלושה שבועות שלו.

רוני הוזמן לחקירה בביטוח הלאומי. בתום החקירה, שארכה למעלה משעה, שאל רוני את החוקר כיצד זה שעבור יום מילואים אחד משלם לו הביטוח הלאומי הרבה יותר כסף מבלי לטרטר אותו ומבלי לערער את אמינותו. “מילואים זה משהו אחר”, אמר החוקר.

 בביטוח הלאומי לא הסתפקו בחקירה. בוקר אחד הופיעו שני חוקרים אצל הזוג. ורשמו בדקדקנות כל מילה שנאמרה, כל חשבונית נבדקה ביסודיות.

 חקירת הביטוח הלאומי העלתה כי הזוג קיבל “עודף” בן 6,581 שקל, שהוא הפער בין הסכום ששולם לשניהם לבין הסכום שהם היו צריכים לקבל. על סמך הדו”ח השנתי לשנת 2005 נמצא כי רוני הרוויח יותר מהסכום שדווח עליו בהתחלה, ולכן קיבל תוספת דמי לידה. עוד נמצא כי יעל הרוויחה באותה שנה, בממוצע חודשי, פחות מן הסכום שדווח עליו, וכך יצרה חוב בדמי לידה. כך הסבירה ולי מועלם,מנהלת תחום אמהות בביטוח הלאומי .

 יעל מעלה מספר סברות בנוגע לטענה זו: “קרוב לוודאי כי בחישוב שנתי נמצא שהשתכרתי פחות מן המדווח ולו בשל העובדה שלא עבדתי במשך 63 ימים אחרי הלידה, וגם בשל חזרה הדרגתית לעבודה בחודשיים שאחרי חופשת הלידה, אשר השפיעו על ירידה בהכנסות, אבל דמי לידה הרי נגזרים מן ההכנסות בשנה שלפני הלידה”, היא מקשה.

גם אם נכונים דבריה של הגברת מועלם, הרי שעדיין התשלום הכולל לשניהם ניתן בחסר. המטרה של ביטוח לאומי הושגה במלואה. “הם הצליחו לייאש אותנו. כעבור פחות משנתיים, כאשר נולדה לנו בת נוספת. לא עלה על דעתנו לפצל את חופשת הלידה ולהתמודד עם המוסד לביטוח לאומי מחדש”.

רק כ-200 גברים בשנה מנצלים את הזכות לצאת לחופשת לידה
בשנת 1977 חוקק  תיקון (תיקון מס’ 14) לחוק עבודת נשים, בו עוגנה לראשונה האפשרות של אב לחלוק את חופשת הלידה עם בת זוגו, וזאת לאחר תום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה. עוד נקבע כי דמי הלידה יהיו בהתאם למשכורתו של בן הזוג היוצא לחופשת הלידה.

הסדר זה, המעניק חופשת לידה לגברים, נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים. אחר-כך הוארך תוקפו של ההסדר בשלוש שנים נוספות, תוך הגבלת דמי הלידה של האב לתקרה של עד כפל מהשכר הממוצע במשק, בעקבות עתירה שהגיש עו”ד שלומי פרידמן לבג”ץ (בג”ץ 8875/02 שלומי פרידמן נ’ המוסד לביטוח לאומי ואח’), תוקן החוק המפלה את הגבר לרעה, וכך ב-2004 הוארך ההסדר בשלוש שנים נוספות ותקרת דמי הלידה לגבר הועלתה עד לחמש פעמים מהשכר הממוצע במשק, בדומה לאישה.

“יש 135 אלף לידות בשנה בישראל, מתוכן 85 אלף נשים מגישות תביעה לדמי לידה, ובהשוואה – רק כ-200 גברים בשנה מנצלים את הזכות לצאת לחופשת לידה”, אומרת מועלם. “הגבר הישראלי הוא מאצ’ו ואינו אוהב להישאר בבית עם התינוק”, היא מנסה להסביר את הנתון המצער. “מצד שני, גם האישה לא מוכנה לוותר על חופשת הלידה שלה ועל הטיפול בתינוק”.

אך האם זו הסיבה, או שאולי גברים נמנעים מלצאת לחופשת לידה בגלל היחס העויין של המוסד לביטוח לאומי? ומדוע יחסו עויין? האם זה משום שהגברים מרוויחים בממוצע יותר מנשים – עובדה המשפיעה בהכרח על גובה דמי הלידה?

ב-2004 הניח ח”כ מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד) על שולחן הכנסת הצעת חוק למודל חדש של חופשת לידה לגברים, לפיו כל אב זכאי לקחת חופשת לידה בת שלושה שבועות, בנוסף על חופשת הלידה הרגילה של 12 שבועות שהיתה נהוגה אז. ח”כ מלכיאור בעצמו הודה כי מדובר בהצעה פרובוקטיבית, וככזאת – כנראה איש לא לקח אותה ברצינות.

ההתפתחות בתחום זה אמנם מתרחשת, אבל בצורה מתונה והדרגתית יותר מזו שמציע מלכיאור. ב-8/5/07 הוארכה חופשת הלידה בשבועיים מ-84 יום ל-98. “אבל הארכה נוספת לא תיתכן”, אומרת מועלם. “האוצר יעמוד על רגליו האחוריות”. לעומת זאת ב-16/7/07 אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק עבודת הנשים בועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אחד הסעיפים שתוקנו שם מאפשר לגבר שאשתו אינה יכולה לטפל בילד בשל מחלה או נכות לצאת לחופשת לידה מיד לאחר הלידה ולא אחרי 6 שבועות כאמור בחוק.

***

קרן היתה עצמאית בתחילת דרכה כשפנתה לביטוח הלאומי בכתב והצהירה על היקף עבודה לא ידוע. בביטוח הלאומי הציעו לה להימנע מתשלום מקדמות עבור הכנסתה העתידית ולשלם את התשלום רטרואקטיבית, לאחר הגשת הדו”ח השנתי. טוב ויפה, רק ש”שכחו” לספר לה בביטוח לאומי שאם תלד במהלך השנה הבאה, הסידור הזה יפגע בזכאותה לדמי לידה.

“אלמלא הגיעה לביטוח לאומי כשהיא הרה, אף אחד לא היה טורח לעדכן אותה בעניין הזכאות לדמי לידה מבעוד מועד”, מודה מועלם ומסרבת לראות בכך מחדל של ביטוח לאומי.

“סעיף דמי לידה הוא כמו ביטוח פרטי”, היא מסבירה. “אחוזים מסויימים מן השכר מתועלים לדמי לידה ועקרת בית שאינה נשואה למשל ומשלמת דמי ביטוח לאומי בעצמה, אינה זכאית לדמי לידה. זאת משום שהתשלום החודשי שהיא משלמת הוא כל-כך מינימלי עד שאינו מכסה מקרה מסוג זה”.

בסופו של דבר הסירה קרן את תביעתה, וזאת לאחר ששלוש שנים טורטרה בטענות כמו “איבדנו את התיק שלך” ו”כלל לא הגשת תביעה”. לדבריה, הדיון בו הסירה לבסוף את התביעה היה מקומם ומשפיל.

 קרן קיבלה עצת אחיתופל מפקידי הביטוח הלאומי.
בגלל מקרים כאלה הקמתי את חברת “זכותי”.

שלכם, אלון אהרונוב, מנכ”ל זכותי
התקשרו: 5520*