חברת “טבע” פיטרה את טלי-אורן בלזר ז”ל ותפצה את משפחתה ב-2 מליון ש”ח

מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי

התובעת, טלי בלזר ז”ל, החלה לעבוד כעוזרת לנשיא ומנכ”ל “טבע”, ישראל מקוב, בשנת 2002. לאחר שחזרה מחופשת לידה גילתה לתדהמתה כי החברה התכוונה להשאיר את מחליפתה, סוזנה נחום, בתפקידה באופן קבוע מבלי ליידע אותה או לשאול אותה.

“איזה חוסר רגישות גילתה טבע עת סילקה הלכה למעשה את המנוחה ממשרדה רק בשל העובדה שיצאה לחופשת לידה”, אמרה השופטת, ד”ר אריאלה גילצר-כץ, שפסקה לטובת יורשיה של בלזר.

זכויותיהן של נשים בהריון בעבודה מעוגנות בחוק הישראלי*, על מנת למנוע אפליה וניצול של נשים. לפי החוק, זכותן של נשים לחזור לעבודה בתום הלידה ולאפשר להן להשתלב ולהוכיח יכולותיהן לאחר היעדרות ממושכת.

בפסק דינה** של השופטת נאמר כי למעסיק אין שיקול דעת ואין הוא רשאי להפסיק העסקתה של העובדת עם תום חופשת הלידה או לניידה מתפקידה. עוד הדגישה השופטת גילצר-כץ, כי במקומות עבודה בתחומי הייטק טכנולוגיה ודומיהם מתקשות עובדות להשלים פערים ולהתעדכן, ולכן קיים חשש שיפוטרו.

“על מקומות אלו נדרשת במיוחד הגנתו של המחוקק,” הוסיפה השופטת. בלזר שבה לעבודה עוד בטרם הסתיימה חופשת הלידה, על מנת להוכיח את עצמה. אך “טבע”, שלא בהתאם למטרות החקיקה, העבירה את בלזר לתפקיד מנהלת ידע. זהו תפקיד ש”טבע” הודתה בעצמה כי  דרישותיו נמוכות יותר, ולכן פגעו במעמדה ובתפקידה של בלזר.

מנכ”ל טבע: “לא יכול לעבוד עם עוזרת פגועת ראש”

במהלך התביעה עלו עדויות לכך שבלזר הייתה עובדת ראויה. “טלי עשתה עבודה טובה”, כך העידה ברוריה סופרין, מנכ”לית משאבי אנוש. בפברואר 2004 התגלה גידול ממאיר בראשה של בלזר והיא אושפזה ונותחה בשל כך.

כעבור כשנה, החברה ניידה את בלזר מתפקידה והציעה לה לשמש כמנהלת הידע. בלזר קיבלה את התפקיד. כשנתיים מאוחר יותר, הודיעה לה החברה כי מטה ניהול הידע מבוטל ולפיכך גם תפקידה כמנהלת הידע. בלזר ביקשה להתנייד לתפקיד אחר בחברה, אך נענתה בשלילה.

בפברואר 2008, קיבלה בלזר מכתב מאת מנהלת הגיוס והניוד של חברת “טבע”, גברת קליפר, שבו שללה את בקשת המנוחה לניוד: “כפי שציינתי בפגישתנו, אפשרויות הניוד הפנימי שלך בחברת טבע הינן מצומצמות ביותר, וזאת לאור הניסיון, ההשכלה והדרג הניהולי שלך בהירארכיה הארגונית. לאחר פגישתנו – בחנתי אפשרויות הניוד לגביך, אולם לצערי – ניסיונות אלו לא נשאו פרי.”

כחודש לאחר מכן, התגלה גידול סרטני חוזר במוחה של בלזר. היא עברה ניתוח שני, אך בשנת 2009 גילתה כי חזר הגידול. באוקטובר 2008, הודיעה חברת “טבע” לבלזר על פיטוריה, החל מאפריל 2009. כחצי שנה לאחר מכן, נפטרה התובעת.

בהסכם העבודה שנחתם בין בלזר ל”טבע” נקבע כי היא תהיה זכאית לאופציות לרכישת מניות בחברה ולמענק שנתי (בונוס), במידה שהחברה תחליט להעניק מענק לעובדיה הבכירים. בניגוד להסכם, בעקבות המחלה, הפחיתה החברה בבונוס לתקופה של שבועיים, ולאחר מכן שללה מבלזר את הבונוס השנתי לחלוטין.

“בתפקידה החדש כמנהלת הידע קצרה בלזר שבחים אולם טבע פגעה בתנאי עבודתה של המנוחה”, זאת לפי פסק הדין. “המנוחה לא קיבלה מענק שנתי בשיעור של 2 משכורות בשנים 2008 – 2004, המוענק לעובדים הבכירים ובלזר לא נכללה בתוכנית האופציות כאשר עובדים אחרים קיבלו לפחות 10,000 אופציות”.

עוד הוכח כי הזזתה של בלזר מתפקידה כעוזרת מנכ”ל נעשתה בשל מחלתה. בעלה לשעבר של התובעת, יצחק בלזר, העיד לאחר שיחה עם המנכ”ל: “הוא אמר לי שמנכ”ל “טבע” לא יכול לעבוד עם עוזרת ‘פגועת ראש’ ושהם מזיזים אותה, אבל הוא מבטיח שישמרו לה על התנאים ולא יפטרו אותה”.

בית הדין דחה את טענתה של “טבע” כי בלזר לא הייתה עובדת בכירה בחברה: “התובעת הופלתה וקופחה מול עובדים אחרים בדרגתה ונענשה בשל מחלתה ושכרה ה’גבוה’ בעיני מנהלת משאבי אנוש”.

“הכלב של השייח הופך להיות שייח”

עוד בטרם הוכרע הדין, בנובמבר 2009, נפטרה בלזר ממחלתה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביקר בחריפות את חברת “טבע”, וציין כי התגלתה תמונה עגומה שאינה מתאימה לחברה במדינה מתוקנת, וקל וחומר לחברה ציבורית.

די היה לצטט את עדותו של חיים בנימיני, סמנכ”ל משאבי אנוש בתקופה הרלוונטית לתביעה: “לפעמים הכלב של השייח’ הופך להיות השייח'”, העיד בנימיני ובאמירתו ‘כלב’ התכוון לטלי בלזר המנוחה.

עוזרת המנכ”ל החדשה שהחליפה את בלזר בתפקידה, סוזנה נחום, העידה על כך שחברת “טבע” תכננה את פיטורי בלזר מבעוד מועד. “מי סיפר לך בטבע שרצו לפטר את טלי?”, נשאלה נחום וענתה: “לא יודעת. אני הייתי מודעת”. וכשנשאלה שוב מי סיפר לה, השיבה: “לא יודעת להגיד מי אמר לי. זה היה תהליך שהתנהל בלשכת המנכל שאני ישבתי”.

השופטת פסקה כי טבע תשלם ליורשיה של בלזר 2 מליון ₪ בתוספת ריבית והצמדה, ושכר טרחה והוצאות משפטיות בסך כולל של 170 אלף ₪. מאז הפרשה התחלפה הנהלתה של טבע, ונראה כי ההנהלה הנוכחית רואה את הדברים בעין אחרת.

נשיא ומנכ”ל החברה כיום, ג’רמי לוין, הורה לעורכי הדין של החברה שלא להגיש ערעור על פסק הדין. לוין הצר על אופן התנהלות החברה במקרה זה לאורך השנים, ועל היעדר הרגישות והשכל הישר במקרה האנושי.

במכתב שכתב לוין לעובדי החברה הדגיש כי הליך מסוג זה סותר את ערכי החברה. עוד ציין במכתב: “אני מצר על אופן התנהלותנו במקרה זה לאורך השנים ועל היעדר הרגישות והשכל הישר בטיפול במקרה האנושי של טלי ז”ל. ברצוני להדגיש בפניכם בצורה החדה ביותר כי הליך מסוג זה אסור היה לו להתקיים מלכתחילה, והוא סותר את ערכי החברה. עוד בטרם הוסקו המסקנות במלואן, יש שיעור אחד מרכזי לכולנו: אנו חייבים לאתגר באופן תמידי את החלטותינו ודרכי הפעולה שלנו במציאות העבודה היומיומית, ולוודא כי ערכי החברה הם אלה המהווים את המצפן המנחה אותנו בכל פעולותינו. גם אם במקרה פרטני זה או אחר ההיבט המשפטי מנחה שיקול-דעת אחר, אנו חייבים לנהוג באנושיות וכבוד הדדי.”

“טבע” הוקמה בשנת 1901 ומדורגת כיום בין 10 חברות התרופות המובילות בעולם. לדברי החברה, שמשרדה הראשי נמצא בישראל, היא פעילה ב-60 מדינות ומעסיקה למעלה מ-46,000 עובדים מסורים ברחבי העולם.

*חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (1988) וחוק עבודת נשים (1954).

**פסק הדין: תע”א  4857-09 – טלי אורן בלזר נ’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ. פסק הדין ניתן ב-3 במאי 2013 ופורסם ב-10 באפריל 2013.