המנכ"ל היוצא של המוסד לביטוח לאומי: "בעוד עשור, אחד מכל ארבעה ישראלים יהיה מתחת לקו העוני"

שלמה מור יוסף מסיים את כהונתו בקרוב, ואין לו הרבה דברים משמחים לומר.בראיון ל'הארץ' הוא מזהיר כי אם החברה הישראלית לא תתמודד עם המחאה החברתית באומץ, ואם אי-השוויון ימשיך לגדול, "צפוי גל נוסף שיכולים להיות לו גם מאפיינים אלימים, כמו שקורה במקומות אחרים בעולם. זו תהיה מחאה של אנשים שיש להם הרבה פחות מה להפסיד".

מור יוסף הוא הראשון להודות, כי הקצבאות שמחלק המוסד לביטוח לאומי הן "נמוכות מדי ולא מספיקות". השכר הממוצע במשק עולה, אך הקצבאות אינן צמודות לו. לפי חישוביו, תוך עשר שנים, כ-25% מאזרחי המדינה ימצאו את עצמם מתחת לקו העוני.

לדבריו, הוא התריע בפני הממשלה כי יש לצמצם את ממדי העוני, אך "הדברים אף פעם לא הגיעו לשולחן הממשלה לדיון". מור יוסף הספיק לעבוד עם שלושה שרי רווחה שונים, אך אף אחד מהם לא טיפל בבעיות-עומק שמשפיעות על הטווח הארוך.

כיום כבר קיימת הסכמה רחבה ש"קצבת הזיקנה האוניברסלית נמוכה מדי וצריך לתקן אותה בדחיפות", כפי שגם פרופ' מור יוסף מוכן להודות. הוא גם לא מתכחש לכך שהבסיס ליציאה מן העוני הוא יציאה לעבודה, ולא הסתמכות על קצבאות. לכן הוא תומך בעידוד ליציאה לעבודה "בלי לגעת להם בהטבות הנלוות עד שהם יושבים טוב בעולם התעסוקה" – מדיניות שלא מתבטאת בהתנהלות של המוסד לביטוח הלאומי מול מקבלי קצבאות רבים.

למשל, כאשר מקבלי קצבאות מנסים לרכוש לעצמם השכלה גבוהה, כמו תואר ראשון, הביטוח הלאומי שולל מהם באופן אוטומטי את קצבת הבטחת ההכנסה, וכך מכריח אותם להישאר ללא השכלה וללא הכשרה מקצועית.

לדבריו "היום הביטוח הלאומי מעודד מיצוי זכויות אקטיבי" אך בשטח, רבים נותרים ללא מענה. ולמרות השקעה של 800 מליון שקלים במערכת מחשב חדשה לאיחוד 32 מערכות המיחשוב הקיימות של המוסד, לאזרחים רבים בשכבות החלשות כלל אין מחשב בביתם, וקשישים עדיין נאלצים להתלבט בין מזון, תרופות או חימום בחורף.

תקציב המוסד לביטוח לאומי הוא 85 מיליארד שקלים. ללא הגדלת תקציב המוסד, סביר להניח שגם ראיון הפרידה עם המנכ"ל הבא של המוסד לביטוח לאומי יהיה דומה מדי לזה של שלמה מור יוסף.