האם תיסגר הקרן למפעלי שיקום נכים

מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי

אחרי כשנתיים בהן הקרן למפעלי שיקום מנסה לעמוד על הרגליים, נראה שלבסוף הוכרעה והודיעה על סגירה. בויכוח שבינה לבין משרד הרווחה ומשרד האוצר מתגלות האשמות לגבי האחריות בהידרדרותה של הקרן. מזימות להפרטת הקרן אל מול משכורות עתק לבכירים, הן רק חלק מהויכוח המתמקד בדבר הלא נכון. בעוד שני הגופים מתווכחים מי יישא באחריות, העובדים ומקבלי השירותים של הקרן צריכים לחפש פתרון אלטרנטיבי.

הקרן למפעלי שיקום הוקמה על ידי המדינה למטרות ערכיות והומאניות. עד היום היא פעלה תחת משרד הרווחה כדי לשלב בעלי מוגבלויות בעבודה, ביניהם גם בעלי נכויות פיזיות ונפשיות. הקרן היא מקור תקווה לרבים ומעניקה שירותים חיוניים כמו שירותי אבחון, הכנה לתעסוקה, שיקום מקצועי, השמה לבעלי נכויות מוסד ציבורי, סיוע בתחומי שיקום, חינוך דיור ופנאי, מימוש כישורים חברתיים, עזרה לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים ועוד.

אין חולק על כך שמשמעות הקרן בקרב הציבור אדירה, אך היא נתקלה בשנים האחרונות בקשיים רבים. רק בשנה האחרונה משרדי האוצר והרווחה קיצצו כ-15 מליון ₪ מהתמיכה בקרן, 30% מפעילותה הצטמצמה וכתוצאה מכך, נקלעה הקרן לגרעון העומד על כ-30 מליון ₪. לאחר משבר של שנתיים, שכלל פיטורין והלנות שכר, התריעה הנהלת הקרן מפני סגירה ב- 16 באוקטובר האחרון.

האם הממשלה אשמה בהתנהלותה הכושלת של הקרן?

כ-430 עובדים, ביניהם עובדים סוציאליים, פסיכו-תרפיסטים ופקידים, צפויים להיות מפוטרים. כל אלו מעבירים קורסים ועוזרים לצעירים עם לקויות למידה קשות, פגועי נפש, פגועי תאונות דרכים ועוד, במטרה לחזור לשוק העבודה. ההשלכה על פיטורין אינה אבדן הכנסה רק לעובדי הקרן, כי אם גם לאוכלוסייה אותה שירתה עד היום. 12,000 נכים ומוגבלים שקיבלו שירותים לא יוכלו לחזור לעבוד.  מלבדם, כ-2,500 המועסקים ב-45 מפעלים וב-70 פרויקטים שיקומיים צפויים לאבד את הכנסתם.

על אף הביקורות שהופנו כלפי התנהלותה של הקרן, את האשמה היא מטילה דווקא על הממשלה. דוד בן נון, מנכ”ל הקרן, גורס כי משרד האוצר והרווחה החליטו לא לעזור לקרן כדי להצדיק את הסגירה שלה. לדבריו, פעילות הקרן ברובה בקיפאון, בקושי אפשר לשלם שכר לעובדים, החובות לספקים נערמים ואין יכולת לרכוש ציוד בסיסי.

הקרן טוענת כי מתוך 14 נציגים של משרדי ממשלה וביטוח לאומי שהיו בקרן, נותרו בה היום  ארבעה נציגים ולאחרים לא מונו מחליפים. לדבריה, זו אינדיקציה לכך שהממשלה היא זו שרוצה בסגירת הקרן ופעלה למען הפרטתה. גם לדברי יו”ר הסתדרות המעו”ף (איגוד מקצועי של מנהל, עובדי משק ופקידים), ארנון בר־דוד, מנכ”ל משרד הרווחה רוצה למנות מפרק לקרן. לפי בר-דוד, ייתכן שהסיבה היא כי הוא חושב שאין לה כל תוחלת.

קובי נבון, רואה חשבון, הגה תוכנית הבראה לקרן. הממשלה טוענת שהקרן כלל לא מבצעת את תוכניות ההבראה כפי שנדרש, ואילו הקרן טוענת שהסכימה לכל צעד הבראה והממשלה היא שחזרה בה מתוכניתו של נבון. במאי האחרון אף נחתם הסכם פרישה של עובדים בקרן בתמורה להזרמת כספים וכיסוי הגרעון, אך הכסף שהובטח טרם הגיע ליעדו.

הקרן טוענת שהמצב אליו הגיעה נבע מאזלת היד והתנהלותם הקלוקלת של גורמי משרד הרווחה והאוצר אשר “טמנו את ראשם בחול” והביאו לשיתוקה של הקרן ולחובותיה התופחים. בהמשך להתנהלותם לכאורה של משרדי הממשלה, שלחה הקרן מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין. במכתב ציינה כי אם לא יימצא פתרון מיידי, יעלה צורך לפנות לערכאות משפטיות נגד המדינה.

מהצד השני של המתרס, משרדי הממשלה אינם חוששים ואומרים כי איומי סגירת הקרן הם איומי סרק ולא קיימת סכנת פיטורין. בנוסף, משרדי הממשלה טוענים שהקרן היא גוף בזבזני וכושל. הדבר מתבטא, לטענתם, ברכישת צי רכב גדול ומנופח, והעסקת בכירים כמו מזכיר החברה, יפתח דבוש, בשכר גבוה במיוחד.

אף לדברי עובדי הקרן עצמה, ההתנהלות בה בעייתית וכושלת. הדבר הבולט הוא קיומם של מינויים פוליטיים שהאחראי להם הם שרי הרווחה הקודמים:זבולון אורלב, יצחק הרצוג ומשה כחלון. ההתנהלות מתבטאת למשל בהתערבות במינויים של עובדים ופיטוריהם. דוגמה לכך היא מינויו של מזכיר הקרן. דבוש, שכלל לא עמד בתנאי הקדם במכרז לתפקיד, זכה לקידום, למימון לימודיו האקדמיים ולרכב צמוד.

משרדי הממשלה והקרן אינם רואים עין בעין. במידה מסוימת הממשלה היא זו שבאחריותה הפיקוח על הקרן. התנהלות בזבזנית ומינויים פוליטיים אלו דברים שהיו אמורים להימנע על ידי משרדי הממשלה עצמם. בעוד אין הסכמה בין שני הגופים על הגורם שהביא למצב הקרן, דבר אחד בטוח: הסובלים מההתנצחות הזו הם בראש ובראשונה עובדי הקרן ואלו המקבלים ממנה שירותים.

חזרה למדור חדשות ועדכונים

אם יש לכם מידע בנושא, אתם מוזמנים ליצור קשר באתר או להתקשר 5520* ולספר לנו על החוויה שלכם.