האם המעסיקים ישלמו יותר לביטוח הלאומי?

מאת אלון אהרונוב

כל מעסיק בישראל מחויב להפריש מס מעסיקים עבור הביטוח הלאומי, לטובת כל עובד. מס המעסיקים המשולם על ידי מעסיקים בישראל נחשב לאחד הנמוכים ביותר, בהשוואה למדינות בגוש ה-OECD.

מה המשמעות של מס המעסיקים הנמוך? העובדים, ולא המעבידים, הם אלו שצריכים למלא את החסר, ולהפריש יותר כספים לביטוח הלאומי, בהשוואה למעסיק. מצב זה שונה מרוב מדינות העולם – שם המעסיק מפריש יותר מן המועסק לטובת ביטוח סוציאלי.

ב-2005 ניסתה הממשלה להיטיב עם המעסיקים, והפחיתה את מס המעסיקים. התוצאה: חור של כמעט 4 מיליארד שקלים בתקציבו השנתי של המוסד לביטוח לאומי. במילים פשוטות: לחץ ציבור המעסיקים פגע ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לשלם לנזקקים, נכים ושאר אזרחי ישראל.

לזכותה של מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, ייאמר שהיא ניסתה להעלות את מס המעסיקים כדי לקבל 2.5 מיליארד שקלים נוספים בשנה לתקציב המוסד. אלא שהמעסיקים שוב הפעילו לחץ, ושר האוצר (שטייניץ) התקפל.

עכשיו הגיע משרד האוצר למסקנה, כי שיפור מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח הלאומי עשוי לשפר גם את מצבו של אוצר המדינה. הקטעת הגירעון של המוסד תעזור, בסופו של דבר, להקטין את גירעון ישראל.

אך אין ודאות שהמוסד לביטוח לאומי אכן יראה את הכסף שקיבל בעבר: במשרד האוצר שוקלים, במקביל, גם לנתק את הזיקה הפיננסית בין גירעון הביטוח הלאומי וגירעון המדינה. אם ניתוק הזיקה אכן יתממש, מס המעסיקים יישאר נמוך, ונזקקי הביטוח הלאומי שוב יגלו כי המוסד שוב סובל מגירעון חמור.