דו”ח מדדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי לשנת 2015
אין שינוי משמעותי בנתוני העוני בין השנים 2014 ל-2015, לפי דו”ח העוני של המוסד; אך הנתונים מוסיפים להיות עגומים, ללא שום סימן של שיפור באופק
על פי נתוני הביטוח הלאומי, בישראל חיות כ-1,712,900 נפשות במצב של עוני. מדובר על 468,800 משפחות ומתוכן 764,200 ילדים עניים.
תחולת העוני של הילדים בישראל העפילה ל-36% בשנת 2009, אך בשלוש השנים האחרונות אין בה שינוי משמעותי, והיא נמדדת באיזור ה-30%. תחולת העוני של נפשות בישראל ירדה בצורה זניחה, מ-25% ב-2009 עד שבשנים האחרונות היא סובבת סביב 22%. תחולת העוני של הקשישים בישראל דווקא ירדה, ונמצאת כיום באיזור 23%.
בביטוח הלאומי מציינים ששנת 2009 היתה טובה פחות לפי מדד תחולת העוני של המשפחות (20.5%) אך גם סיכום שנת 2015 אינו מלמד על שוני מהותי (19.1% לסיכום השנה הקודמת). שיעור הנפשות העניות היה בשפל בשנת 1999 ועמד על 19.5%, ומאז 2005 הוא נמצא באיזור ה-24%. רק ב-2013 החל שיעור הנפשות העניות לרדת לאיזור ה-21%.
לפי הנתונים, כל קשיש חמישי בישראל הוא עני. תחולת העוני בקרב משפחות עובדות עומדת על 13.3%, עלייה קלה לעומת 2013 (12.5%). בתחום הוצאות הרווחה הציבוריות כאחוז מן התמ”ג, ישראל ממוקמת נמוך בהשוואה למדינות OECD, עם שיעור של 16.9%, בין קנדה לאיסלנד. במקום הראשון ניצבת צרפת עם 31.9%.
מצבם של הנכים מוסיף להיות קשה: שיעור העוני של משפחות בגיל העבודה שאינן עובדות עלה במהלך שנת 2015 ב-9%, מ-68% ל-74%. בקבוצה זו נכללים נכים רבים, שאינם מסוגלים לעבוד. קצבאות הנכות נשחקו בשנים האחרונות, והנכים לא צפויים להנות מעליית שכר המינימום בעתיד הקרוב.
במדד ג’יני לאי-השוויון בהכנסה הפנויה, ישראל בהשוואה בינלאומית נמצאת במקום ה-7 במערב, בין ליטא ואנגליה. איסלנד ונורבגיה הן המדינות השוויוניות ביותר, במדד זה, בעוד צ’ילה ומקסיקו נמצאות בתחתית הטבלה.
שיעור העלייה הריאלית בהכנסה הפנויה עומד על 2.7% בממוצע, כאשר בחמישון התחתון לא חלה עלייה, ובשאר החמישונים נרשמה עלייה ריאלית של 2.7-2.9 אחוזים.
מחסור בהשכלה היא אחד המשתנים הקריטיים ביותר לעוני בישראל: תחולת העוני בקרב בעלי עד 8 שנות לימוד היא כמעט 45%. בקרב בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ומעלה, תחולת העוני היא רק 13.2%.
במגזר הערבי, העוני מעמיק: 53% מהמשפחות הערביות בישראל של 2015 מוגדרות עניות. באוכלוסיה הכללית, כל משפחה חמישית מוגדרת עניה (19%). עם זאת, מחברי הדו”ח מדגישים כי העלאת קצבאות הילדים ב-2015 תרמה לירידה קלה במספר העניים, בעיקר בקרב משפחות מרובות ילדים.
לפי מחברי הדו”ח, אחת הסיבות לעלייה במדדי העוני היא אי-עדכון הקצבאותשל הביטוח הלאומי. הקצבאות צמודות למדד המחירים אך לא לעלייה ברמת החיים. כמו כן, העלייה המשמעותית במחירי הדיור בכל הארץ הפכה חלק מן הקצבאות לבלתי-מספיקות. בכנסת מתחולל מאבק פרלמנטרי לקידום הצעת חוק המשווה את קצבת הנכות לשכר המינימום בישראל. עלות החוק היא מיליארדי שקלים, ומשרד האוצר מתנגד להעברתו.
למרות הדו”ח העגום, במוסד לביטוח לאומי מבטיחים כי העלאת שכר המינימוםביולי 2016 תגרום להפחתת מדדי העוני בקרב האוכלוסיה העובדת. הפחתה זו תשתקף בדו”ח של 2016 ו-2017, שכן גם ב-2017 צפויה פעימה נוספת של הגדלת שכר המינימום. כמו כן, במהלך 2016 הוגדל תקציב קצבאות נכות כללית בסכום כולל של כ-320 מליון ש”ח.
בינואר 2017 תיפתח תוכנית “חיסכון לכל ילד” במקביל לקצבת ילדים, בה יופקד סכום חודשי של 50 ש”ח כולל הפקדה רטרואקטיבית ממאי 2015 ועד דצמבר 2016. עם זאת, במוסד לביטוח לאומי לא ציינו אם לתוכנית החיסכון תהיה השפעה כלשהי על מצב העוני בישראל בשנים הקרובות.
המנכ”ל הפורש של המוסד לביטוח לאומי, פרופ’ שלמה מור יוסף, לא הציג תמונה אופטימית במיוחד לשנים הקרובות: “אני סבור שהצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות יתרמו להפחתת ממדי העוני בעתיד”, העריך מור יוסף. גם שר הרווחה, ח”כ חיים כץ, לא מבטיח שיפור מובהק בזמן הקרוב: “זה אבסורד שהשכר הממוצע במשק עולה בעוד שערך הקצבאות לא התעדכן כבר ארבע שנים”, אמר כץ.
בדו”ח מדדי העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי חסרה התייחסות רצינית לנושא משבר הדיור. העלייה במחירי הדיור העמיקה את העוני בקרב העשירונים הנמוכים בישראל, בעיקר מאז פרוץ משבר הנדל”ן של שנת 2008. תקציב משרד הבינוי והשיכון, שעמד בשנת 2000 על 9.84 מיליארד ש”ח, ירד עד שנת 2015 ל-1.89 מיליארד ש”ח (במחירי 2015). העלאה מתונה של סכומי הקצבאות השונות לא הדביקה את העלייה התלולה במחירי הדיור, הן בשוק השכירות והן בתחום המשכנתאות.
על פי נתוני מרכז אדוה והחוקרת ברברה סבירסקי, “קצבת נכות כללית חייבת לעלות. מאז שנת 2000, המחירים של סל התצרוכת של הישראלים עלו, אולם קצבת הנכות הכללית דרכה במקום. רוב הנכים הכלליים אינם עובדים, וקצבת הנכות מציבה אותם מתחת לקו העוני…קצבת הנכות הכללית היא הנמוכה שבין 4 קצבאות נכות הקיימות בארץ: נפגעי עבודה, נכי צה”ל ונפגעי פעולות איבה. בארצות OECD האחרות, אין מערכות שונות לנכים בהתאם לנסיבות נכותם”.
