דו"ח הביטוח הלאומי: קצבאות נמוכות יותר, תקופת תשלום קצרה יותר
המוסד לביטוח לאומי פירסם היום דו"ח השוואתי עם מדינות גוש ה-OECD, והמסקנות עגומות: ההוצאה הציבורית לנפש בישראל נמוכה משמעותית מן הממוצע בארגון המדינות המפותחות; גם הקצבאות המשולמות בישראל נמוכות יותר מן הנהוג ב-OECD
ההשוואה בין מערכת הרווחה בישראל ובין הממוצע של מדינות ה-OECD אינה כה מחמיאה, לפי דו"ח חדש של הביטוח הלאומי בנושא הביטחון הסוציאלי הלאומי.
- הוצאה ציבורית לרווחה ממוצעת לנפש: 7,800 דולר ב-OECD לעומת 5,000 דולר בישראל.
- חופשת לידה והורות ב-OECD עומדת על 55 שבועות בממוצע. בישראל: רק 15 שבועות.
- סיעוד – הוצאה ציבורית: 1.4% מן התמ"ג בממוצע ה-OECD לעומת 0.4% בישראל.
- השתתפות מעסיקים בביטוח סוציאלי: 19% במדינות ה-OECD לעומת 7.5% בלבד.
- דמי אבטלה – תקופת תשלום מירבית: 15 חודשים בממוצע ה-OECD לעומת רק 7 חודשים בישראל.
דו"ח נוסף של ה-OECD שפורסם במרץ 2018 ועוסק במצבה של כלכלת ישראל קובע בין השאר כי תשלומי העברה נמוכים מותירים משפחות מרובות ילדים במחסור, הגורם לעוני של ילדים; קצבאות הנכות הגבוהות יחסית למדינות המפותחות הן מצב שמסכן את שילובם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה; וכדי לצמצם עוני של קשישים, יש להגדיל את קצבת הזיקנה (כרובד ראשון) מבלי לייצר תמריצים שליליים לעבודה.
הדו"ח מ-3/18 מסכם ואומר כי "ה-OECD ממליץ לישראל להגדיל את ההוצאה האזרחית, שהיא, ביחס לתל"ג, נמוכה מכל מדינות הארגון".
בדו"ח קודם של ה-OECD שפורסם בסוף 2017 וסקר את מערכות הפנסיה ב-35 המדינות החברות בארגון, מתברר כי: א) גיל הפרישה לגברים בישראל, העומד על 67, הוא הגבוה ביותר בכל מדינות ה-OECD.
ב) ישראל היא רק אחת מ-3 מדינות בארגון שבה גיל הפרישה לגברים (67) הינו גבוה ושונה מגיל הפרישה של הנשים, העומד על 62 שנה.
ג) ברמת ההכנסה של מחצית השכר הממוצע, יחס ההחלפה הצפוי נטו בישראל עומד על 100% – הגבוה ביותר בכל מדינות הארגון, ביחד עם הולנד ודנמרק.
ד) ישראל היא אחת המדינות היחידות בארגון שבגיל מסוים הזכאות לקצבת זקנה מותנית במבחן הכנסות; רוב מדינות הארגון מאפשרות שילוב מלא של עבודה ופנסיה גם לאחר גיל הפרישה.
ה) ישראל היא אחת המדינות היחידות שבהן אין אפשרות לקבל קצבת זקנה מוקדמת, דהיינו – לפני גיל הפרישה הרשמי.
אך יש גם בשורות טובות לישראלים, לפחות ברמה הגלובלית: לפי דו"ח מיוחד שפירסם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בסוף 2017, כ-45% מכוסים ע"י מערכת ביטחון סוציאלי המבטיח להם קצבה אחת לפחות. ישראל שייכת לאותם 45% ברי-מזל. עם זאת, שאר העולם (55%) אינו נהנה מכל סוג של ביטחון סוציאלי.
