גירעון הביטוח הלאומי תופח
בסיומה של שנת 2014 התגלה כי המוסד לביטוח לאומי סיים את השנה בגירעון של 4.3 מיליארד שקל, חריגה של 43% מהגירעון החזוי, שהיה אמור לעמוד על 3 מיליארד שקלים. באופן דומה, הביטוח הלאומי סיים את 2013 בחריגה של 22%, גירעון של 2.8 מיליארד ש”ח. מדי שנה הגירעון של הביטוח הלאומי גדל, ומדי שנה הוא גם גדול מהגירעון הצפוי.
מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי
הסיבה המרכזית לחריגה בתקציב הביטוח הלאומי היא הגידול בתשלומי הקצבאות, עקב הגידול בתוחלת החיים וגודל האוכלוסייה המבוגרת בישראל. כבר מספר שנים שהוצאות הביטוח הלאומי גדולות מההכנסות, והן גדלות עוד ועוד מדי שנה.
עודפי תקציב שנותרו למוסד משנים קודמות, מושקעים באיגרות חוב של המדינה, אך כבר בשנת 2010, כאשר המוסד נכנס לגירעון לראשונה, הוא החל למשוך כספים מהריבית באיגרות הללו.
לפי דו”ח של המוסד לביטוח לאומי מאפריל 2012, בשנת 2024 המוסד ייאלץ להתחיל למשוך כספים לא רק מהריבית, אלא גם מהחיסכון עצמו, ובשנת 2042, לא ייוותר למוסד מספיק כסף על מנת לשלם את כלל הקצבאות לחברה הישראלית. עד שנה זו, יצטמצם היחס בין אזרחים בגיל העבודה לגמלאים בישראל, והביטוח הלאומי לא יוכל לשלם קצבאות לאזרחים ששילמו למוסד לאורך כל חייהם.
למעשה, עקב הגידול בתוחלת החיים בישראל, ייווצר מצב בו מספר העובדים יצטמצם משמעותית לעומת מספר האנשים המקבלים קצבאות וכך ההפרשות לביטוח הלאומי לא יספיקו על מנת לממן את את הקצבאות. על מנת שבביטוח הלאומי יוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם, יהיה צורך להוריד את ערך הקצבאות ב-10% לפחות.
ב-2013, התריע מנכ”ל הביטוח הלאומי פרופסור שלמה מור יוסף כי “הדו”ח האקטוארי הינו תמרור אזהרה למדינת ישראל. אם נעשה היום צעדים קטנים ומתונים לשיפור המצב הקיים נימנע בעתיד מצעדים דרסטיים שעשויים לפגוע ברמת המחייה של מקבלי הקצבאות”.
תקציב הביטוח הלאומי קשור ישירות לתקציב המדינה. דמי הביטוח הלאומישמשלם כל אזרח בישראל, עוברים לקרן ממנה משולמות הקצבאות. הרווחים מהקרן, שעומדים על מיליארדים מדי שנה, מושקעים באגרות חוב ארוכות טווח המונפקות על ידי משרד האוצר – שמקבל את אותם מיליארדים ומשתמש בהם על מנת לכסות את הגירעון בתקציב המדינה.
בצורה זו, הופכת למעשה קרן הביטוח הלאומי לגורם משמעותי המשפיע על הגירעון בתקציב המדינה, בו בזמן שהוא מושפע ממנו עקב הגדלת או הקטנת חלקו של הביטוח הלאומי בתקציב על ידי הממשלה. כמובן שחשוב לזכור כי מצב זה, בו שני התקציבים קשורים יחד, פוגע בעצמאות התקציבית של המוסד לביטוח לאומי, ויתכן שפוגע ביכולתו לעמוד בהתחייבויות העתידיות שלו.
עוד בסוף שנת 2013 כתבנו כאן כי הגירעון בביטוח הלאומי יוצא משליטה, מצב שכפי שניתן לראות רק החמיר בשנה החולפת. ב-2013 האמינו בכירי המוסד כי הגירעון הצפוי לשנת 2014 יעמוד על 2.6 מיליארד בלבד. מאוחר יותר, ביולי 2014 התחזית עלתה לגירעון של 3 מיליארד, אך בפועל כאמור השנה הסתיימה בגירעון של 4.3 מיליארד ש”ח.
דבר דומה אירע גם בארה”ב בתקופה האחרונה: בתחקיר “60 דקות” של רשת סי-בי-אס, פורסם באוק’ 2013 כי עקב המשבר הכלכלי ברחבי אמריקה, החלו רבים מן האזרחים המובטלים לדרוש קצבאות נכות, לאחר שמיצו את יכולתם לקבל דמי אבטלה. תופעה זו יצרה חור תקציבי גדול בתוכנית הפדרלית לנכויות, שעלולה להוביל לקריסתה.
בפני הממשלה עומדים שני אתגרים רציניים: למנוע את קריסתו הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי בטווח הארוך, ובמקביל למצוא מקורות כספים להגדלת תקציבו השנתי של המוסד, כדי להתמודד עם תשלומי הקצבאות הגוברים, לאור העלייה הטבעית בתוחלת החיים של אזרחי ישראל. הפתרון הקל מבחינת האוצר, קיצוץ קצבאות נוסף, יגרום למשבר חברתי וכלכלי חמור, בעל השלכות פוליטיות בלתי צפויות.
למידע נוסף על המוסד לביטוח לאומי.
לשאלות נוספות בנושא ביטוח לאומי, צרו קשר באתר או התקשרו 5520*
