גירעון הביטוח הלאומי הולך ומעמיק
אוכלוסיית ישראל מכפילה את עצמה, ובהתאם אוכלוסיית הקשישים והעניים בה גדלה. הביקוש לקצבאות עולה, הוצאות הביטוח הלאומי מזנקות, והגירעון בקופתו הולך ומעמיק. לפי דו”ח טאוב, מסתמן שהאוכלוסייה הקשישה הופכת להיות תלויה יותר בביטוח הלאומי, ואילו המדיניות בישראל רק מחמירה את המצב. החדשות הרעות הן שהעלאת המסים והגבייה לביטוח הלאומי לא צפויים לשפר את המצב, אלא רק להאיטו.
מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי
אוכלוסיית ישראל הכפילה עצמה ב-30 השנים האחרונות. לפי דו”ח מצב המדינה של מרכז טאוב, כחלק מהגידול באוכלוסייה הכללית, תחזיות דמוגרפיות מצביעות על גידול חד בשיעור הקשישים במדינת ישראל. בהתאם לכך, הביקוש לקצבאות הביטוח הלאומי הולך וגדל ובעקבותיו גם הגירעון של קופת הביטוח הלאומי.
בעשורים האחרונים הוצאות הביטוח הלאומי גדלו במאות אחוזים. בסופה של שנת 2012, הביטוח הלאומי עמד על גירעון של כ-3 מיליארד שקלים. הסיבות לכך שונות ובין היתר כוללות את המודעות העולה לזכויות, מדיניות הממשלה והגידול באוכלוסייה הכללית ואוכלוסיית הקשישים בפרט. “לא ברור באיזו מידה מערכת הביטחון החברתית והמערכת הפנסיונית ערוכות להתמודד עם שינוי זה”, צוין בדו”ח טאוב.
עוד מראה הדו”ח כי החל משנת 2011 עלה יחס התלות של הקשישים. בעוד בשנת 2010 יחס התלות עמד על פחות מ-160 קשישים לאלף איש, הוא צפוי לעלות ליחס של 233 קשישים לאלף בשנת 2030. הגורם העיקרי הוא כמובן הארכת תוחלת החיים. עם זאת, הדו”ח מבהיר כי יש לתת את הדעת באם יש מקום לדאגה בעניין היכולת של אותם הקשישים לקיים עצמם ברמת חיים נאותה לתקופה ארוכה.
“מעל מחצית מהקשישים בישראל (51.2 אחוז) היו חיים מתחת לקו העוני אלמלא התערבות מערכות הרווחה והמסים,” קובע דו”ח טאוב, “נושא העוני בקרב קשישים (גילאי 56 ומעלה) הוא ככל הנראה הדוגמה הבולטת ביותר לחוסר היעילות של מערכות המס והרווחה בישראל בצמצום העוני”. כמו כן, על אף שאוכלוסיות הקשישים במדינות האחרות גדולות ביחס לישראל, הסיוע המוענק לקשישים בהן יעיל יותר וההבדלים בינן ובין ישראל בכל הנוגע לצמצום העוני בקרב קשישים עצומים.
במצב אידיאלי, הקשישים חוסכים בשנות עבודתם כדי שלאחר פרישתם יוכלו ליהנות מחסכונות הפרישה. בפועל, אנשים רבים אינם מודעים לצורך בחיסכון, או שהם לא מסוגלים לחסוך בשל הכנסות נמוכות מדי. לשיפור המצב, הממשלה מתערבת על ידי קביעת גיל הפנסיה ובשנים האחרונות חלה חובה להפריש כספים לקרן פנסיה. יחד עם זאת, חובת ההפרשה אינה נאכפת במלואה והונהגה רק לאחרונה.
בשל העלייה בתוחלת החיים ובשל השיפור במצב הבריאותי, הרבה מהעובדים יכולים ורוצים להמשיך ולעבוד, גם אם מצבם הכלכלי לא מחייב זאת. הבעיה היא שהמערכת ותנאי שוק העבודה מקשים על כך, ולכן גיל הפרישה הוא למעשה חובה עבור רבים, ועבור אחרים הפיתוי לתמריצים כלכליים לפרוש הוא גדול.
הגירעון בקופת הביטוח הלאומי הוא חלק מהגרעון הכללי בתקציב המדינה. העלאות מיסים מאטות אמנם באופן זמני את הגידול, אך בסופו של יום מסכנות את המערכת הסוציאלית בישראל. תמונת המצב המצטיירת בדו”ח טאוב מצביעה על כך ש”פערי ההכנסות בתוך מעמד הביניים הישראלי הם הגבוהים ביותר מכל מדינות המערב: הכנסות האחוזון ה-57 בישראל גבוהות פי 8.2 מההכנסות של האחוזון ה-87. האפקטיביות של מערכות הרווחה והמס בהקטנת ממדי העוני היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות ואפילו יותר משל האמריקאים”.
העוני בקרב ילדים בישראל, לאחר תשלומי רווחה ומסים, בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח ושליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני. לתוצאה הזו הגיע מרכז טאוב גם בהשמטת החרדים והערבים מהמשוואה. גם למי שאינו מתחת לקו העוני סיבה לדאגה: “מצוקה חומרית אינה נחלתם רק של המשתייכים לרביעון ההכנסה הנמוך ביותר בישראל, אלא גם בעייתו של מעמד הביניים – ובשיעורים גבוהים מאוד”, קובע הדו”ח.
גם בספר התקציב ניתן למצוא סימנים לגירעון ולמצב העתידי המאיים להגיע. בעוד סך ההקצבות של אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2014 יסתכם ב-30.7 מיליארד ש”ח, היקף תשלומי ההעברה באמצעות המוסד לביטוח לאומי לציבור צפוי לעמוד על כ-67.9 מיליארד ש”ח. כלומר, הכנסות המוסד מגבייה מהציבור והשתתפות אוצר המדינה בגבייה זו נמוכות מהוצאות המוסד בגין תשלומי הקצבאות והוצאות המִנהל. האחוזים הגבוהים ביותר (40%) של התשלומים המועברים לציבור מהביטוח הלאומי מועברים לקצבאות הזקנה.
“בשנים האחרונות קיימת מגמה של גידול בגירעון השוטף של המוסד לביטוח לאומי”, נכתב בריש גלי בספר התקציב. חיזוק מגמת הגירעון נגרם בעקבות הגדלה ריאלית של קצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה לקשישים, הגידול בתשלומי קצבאות הילדים ודחיית יישום העלאת גיל הפרישה המותנה לנשים. מגמה זו צפויה להימשך בשנת 2013 וגירעון המוסד צפוי לעמוד על כ-2.3 מיליארד ש”ח. בשנת 2014 צפוי הגירעון לעמוד על כ-2.6 מיליארד ש”ח.
נשאלת השאלה האם הגדלת שיעורי הגבייה מהציבור לא מסייעת להאטת הגידול החד הצפוי בגירעון המוסד לביטוח לאומי? התשובה לכך היא שההגדלה אינה מספיקה כדי להשוות את ההכנסות להוצאות כבר בהווה ולא את הגירעון הצפוי בעתיד. עיקרי השינויים בקצבאות המוסד לביטוח לאומי ובשיעורי הגבייה מהציבור צפויים לחסוך לקופת הביטוח הלאומי כ-3 מיליארד ש”ח בלבד בשנת 2015.
למידע נוסף קראו על המוסד לביטוח לאומי
לשאלות נוספות בנושא ביטוח לאומי, צרו קשר באתר או התקשרו למומחי זכותי 5520*
