ביטוח לאומי מרתיע נכים – לעבוד או לא לעבוד?

מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי

חוק לרון*, שנחקק ב-2008, הוא תיקון תקנות הביטוח הלאומי, המשפר את תנאיהם של בעלי קצבת נכות שרוצים לצאת ולעבוד. החידוש הגדול בחוק הוא שקצבת הנכות של אלו היוצאים לעבוד לא נפגעת, ובנוסף הם ממשיכים לקבל הטבות נלוות כמו פטור מארנונה, הנחה בשכר הדירה ועוד. בעל מוגבלות אף יכול להרוויח משכורת שמגיעה עד ל93% מהשכר הממוצע במשק, ולקבל במקביל את הקצבה.

החוק מבטיח שככל שיגדלו ההכנסות של הנכה מעבודה, כך תגדל גם ההכנסה הכוללת שלו (ובתוכה קצבת הנכות). כמו כן, נכה העובד והכנסתו עולה על הסכום שנקבע בחוק לקבלת קצבת נכה, יהיה זכאי ל קצבת עידוד.**

צחי אדרי, בן 32, חולה בניוון שרירים מגיל שנה וחצי ובעל מוסר עבודה גבוה. בעקבות החוק, התחיל לעבוד בחברה לקידום אתרים. “היציאה לעבודה שיפרה את החיים שלי ואני לא מכיר את עצמי לא עובד”, הוא מספר. “היום אני יכול להסתכל לאנשים בגובה העיניים. לפני כמה שנים, כשהייתי במערכת יחסים, לא היה לי שקל והבטחתי לעצמי שלא אגיע לזוגיות כך יותר”.

לעבוד או לא לעבוד, זו השאלה
“הבעיה היא”, מסביר אדרי, “שהביטוח הלאומי החל לזמן נכים עובדים לוועדות רפואיות. עצם העובדה שהוא שומר לעצמו את הזכות לזמן נכים ולבחון מחדש את יכולת ההשתכרות שלהם, מרתיעה אותם מלצאת לעבוד”. עד כה, זומנו כ-7,000 נכים לוועדות רפואיות. “זה המון וזה מפחיד. מתוכם 10% אולי באמת זומנו בצדק”, גורס אדרי.

בתמונה: צחי אדרי

לפני חקיקת החוק, הפחית הביטוח הלאומי באופן משמעותי, או שלל לחלוטין, את זכות בעלי מוגבלויות היוצאים לעבוד לקבל קצבת נכות. מטרת החוק הייתה לעודד את אותם בעלי מוגבלויות לצאת לעבוד ולמנוע בטלה. במצב החדש, נכים רבים מתלבטים אם כדאי להם כלל לצאת לעבוד ולהמשיך לקבל את הקצבה, מבלי לחשוש שיהיו מזומנים לוועדה רפואית.

לדבריו של אדרי, בועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הדנה בחוק, הבטיח הביטוח הלאומי שיזמן נכים לועדה רק בשני מקרים: במידה ויתגלו נתונים חדשים באשר לנכה, או במידה וחל שיפור במצבו. המקרה של שיפור במצב הוא תחום ‘אפור’ ולא ברור. “אם נניח שקיים פתרון טכנולוגי שיכול לעזור לאדם להניע את גפיו, מבחינת הביטוח הלאומי השתפר מצבו”, מסביר אדרי.

בנוסף, קיים ציבור שלם, כמו חולים בשיתוק מוחין וניוון שרירים שלא יכולים להחלים ממחלתם, אך לא נעשית ההבחנה הזו מבחינת הביטוח הלאומי. “הם לא בודקים כמה אתה יכול לעבוד, אלא את פוטנציאל ההשתכרות שלך ולכן מבחינתם אם אני עובד חצי משרה, ייתכן שיש לי פוטנציאל לעבוד במשרה במלאה”.

לדעתו של אדרי, מטרת הועדה היא אחת: “לקזז לי מקצבת הנכות שעומדת על 2,600 ₪, רק בגלל שאני מעיז לעבוד כאחד האדם. חצוף שכמותי”. אף במסגרת החוק עובד אדרי בשכר שאינו עובר את הרף, אך כעת עליו לחשוב פעמיים אם לנסות ולהגדיל את הכנסתו עד לרף האפשרי, מתוך חשש מהחלטת פקידה שתקזז את קצבתו.

“אני למעשה מסתכן. אין תמריץ”
אדרי מסביר שגם הכנסה מקצבה ומעבודה יחד אינה מספיקה כדי לנהל חיים נורמטיביים: “אם אני ארוויח שכר מינימום של 4,600 ש”ח, הביטוח הלאומי יקזז לי  כ-1,000 שקלים מהקצבה. נניח שאני יכול לחיות עם העובדה הזו, כי יש לי הטבות כמו פטור מארנונה והנחה בשכר דירה. הקצבה והעבודה יכולות להגיע לסביבות 6,000 ₪ בחודש, כאשר רק מטפל עולה לי 1500 ₪ בחודש, מבלי הוצאות על טיפול במהלך שבתות, נהג וכו’ “.

עם משכורתו הנוכחית, בעוד הביטוח הלאומי לא נוגע לו בקצבה, יכול אדרי להרשות להשאיר לעצמו רק כמה מאות שקלים שבהם הוא יכול ‘ליהנות מהחיים’. “לפני כן לא יכולתי לפנטז על הצגת תיאטרון ולפרגן לעצמי בספר. העובדה שיש אפשרות לצאת לעבוד, פתחה לי אפשרות. גם אם עדיין יש את המוגבלות, העובדה שיש לי אפשרות לעבוד פתחה בפניי עיסוקים וחלומות. נכון לעכשיו המעמד הזה בסכנה”, הוא אומר בדאגה.

אדרי ודומיו ניצבים בפני דילמה קשה. מצד אחד, רוצים לצאת לעבוד, ומצד שני, חוששים שהביטוח הלאומי ישמוט להם את השטיח מתחת לרגליים. גם מי שכבר החליט לצאת ולעבוד מסתכן בעשיית עבודה טובה, ואין לו תמריצים להצטיין בעבודתו. “אם הבוס שלי יחליט לתת לי בונוס או העלאה, אני למעשה מסתכן. אין תמריץ”, מסביר אדרי.

השאלה הגדולה שעל הפרק היא האם מומלץ לצאת לעבוד במצב הנוכחי של החוק, בו אין תקנות ברורות ומסתכנים בהפחתת הקצבה באופן משמעותי. “אני הייתי ממליץ למי שרוצה לעבוד שיעשה זאת”, אומר אדרי ומסייג: “אבל שיעשה את זה במשנה זהירות ובייעוץ, כי נכון להיום הביטוח הלאומי לא נותן שקט תעשייתי.”

* תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי
** מחשבון לחישוב זכאות לפי חוק לרון

למידע נוסף, קראו על חוק לרון

אם יש לכם שאלות בעניין קצבאות נכות, יציאה לעבודה, הטבות וזכויות רפואיות, אתם מוזמנים ליצור קשר דרך האתר או להתקשר ל”זכותי” ב-5520*