אלפי נכים בישראל סובלים בגלל הסכם הניידות

מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי

בישראל כ-35,500 נכים המקבלים קצבת ניידות שגובהה כ-8,000 שקלים. הסיוע הוא עד כ-80% מעלות רכב הנכה ומימון הצורך והאבזור המיוחד שעולים עד מאה אלף שקל. אחד הקריטריונים על מנת לקבל את הסיוע ו גמלת הניידות, הוא לקבל לפחות 40% ניידות. לא זאת בלבד, אלא שעליהם לעמוד בקריטריונים הקבועים בתקנות בהתאם להסכם הניידות שנחתם בין משרד האוצר והבריאות ב-1977.

ההסכם נועד להטיב עם נכים המוגבלים בתנועתם ובמסגרתו מוענקות לנכים, הפגועים בגפיים התחתונות, זכויות שונות כדי להקל על ניידותם. כך למשל, יהיו זכאים לרכב מיוחד, הוצאות על כסא גלגלים, הלוואות לרכישת רכב ועוד. יתר על כן, ההסכם אמור לעודד נכים לצאת לעבודה ולהקל עליהם בהתמודדות עם המגבלה. למרות זאת, חלפו כ-36 שנים ועדיין לא עודכנו תקנות הביטוח הלאומי הקובעות את הזכאות לקצבת ניידות או השתתפות המדינה ברכישת רכב מותאם.

“לדעתי צריך לרענן את התנאים והקריטריונים, אולי להפכם מהסכם לחוק ולשאול ולתהות, אולי לבקש תשובות מדוע שר האוצר מתנגד להפיכת ההסכם הזה לחוק”, ציין ח”כ אחמד טיבי בדיון של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות שנערכה ב-2006.  מאז, נעשו שינויים קלים בתקנות, אך הן רחוקות מלהיות מושלמות.

 

אילוסטרציה. תמונה מאת christine.gleason

בפרק האחרון להסכם, מופיעה רשימת קריטריונים בנוגע לאופי הפגיעה ברגליים כמו הגבלת כושר התנועה, שיתוקים, קטיעות וקשיונות. הרשימה קריטית מכיוון שסוג הרכב לו זכאי הנכה, מידת ההשתתפות במימונו והתאמתו לצרכי הנכה, נקבעים בהתאם לקריטריונים שברשימה ומגבלותיו הפיסיות של הנכה. הרשימה לכאורה ארוכה, אך בכל זאת מצליחה להשאיר מוגבלי ניידות רבים ללא סיוע. היא כוללת ‎55 סוגי ליקויים, ולצד כל סעיף ליקוי נקוב שיעור המוגבלות שעל הוועדה לקבוע בגינו.

הקריטריונים מגוונים, אך הבעיה היא כי אינם משקפים את המוגבלות עצמה. פעמים רבות שני נכים שמוגבלותם זהה לחלוטין, תלויים בסיבה לקיום המגבלה:

• במקרים בהם חוסר התפקוד אינו מגיע מהגפיים התחתונות, המוגבל לא יהיה זכאי לגמלה.
• אי־ספיקת כלי דם מוכרת רק כשמדובר בעורקים ולא בוורידים.
• שיתוק הרגליים מוכר רק אם מתייחס לפחות לשניים מתוך שלושה שרירים ספציפיים הקבועים בתקנות: m.glutaeus maximus, m.quadriceps, m.ileopsoas.
• קטיעה בגפיים מוכרת רק אם היא ממוקמת על פי הכתוב בהסכם. לדוגמה: קטיעה מעל לברך בגפה אחת או שתיים, קטיעה בשוק או בשתי השוקיים, קטיעה בשתי כפות הרגליים דרך עצמות ה Tarsus ועוד.
• מחלות קשות כמו סרטן לדוגמה כלל אינן נכללות.

הוועדות הרפואיות הן מכשול נוסף
לא רק שהקריטריונים בהסכם מוגבלים, אלא שהמוסד לביטוח הלאומי עדיין מקשה על הנכים בכלים בירוקראטיים אחרים. כדי לקבל הכרה, על הנכה לעמוד בפני ועדה של משרד הבריאות, והמוסד לביטוח לאומי רשאי להזמין את הנכה לוועדה חוזרת לפני החלפת רכב. מתוך 11 אלף נכים הפונים לוועדות משרד הבריאות מדי שנה, כ-2000 מהם  מערערים על החלטותיהן בשל דחייה או קביעת אחוזי נכות נמוכים מדי.

“נטען כי המוסד לביטוח לאומי מנהל מערכת מסורבלת של בדיקות, ועדות ואישורים, הליכים מסורבלים הנמשכים זמן רב וגורמים סבל לאנשים שכבר סובלים, מערימים עליהם עוד סבל אנושי שקשה להם לשאת”, הציג טיבי בוועדת העבודה הרווחה והבריאות.  בדיון שנערך ב-2006 בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, הועלו גם הבעיות בעניין הוועדות הרפואיות.

ביטוח לאומי מבטיח להקים ועדה לשינוי ההסכם
על אף שההסכם עודכן, נראה שלא הרבה השתנה. כבר לפני 7 שנים אמר שלום דלוגץ’, ממטה מאבק הנכים: “לקח שנים עד שהסכימו שנכה לצמיתות, כמו קטוע או משותק, יצטרך לבוא רק פעם אחת בחיים, ואכן זה כך. לעומת זאת, כאשר נכה קשה צריך רכב מעבר לדגם המייצג, שהוא בדרך כלל הרכב הכי זול והכי פשוט והכי קטן, עליו ללכת לוועדה”.

דלוגץ מסביר כי גם אם אדם נכה קיבל אישור לרכב מסוג מסוים, אם ברצונו לקחת רכב זהה בשנית, עליו להגיע לוועדה. “עוד פעם טרטור, למרות שאישרו. אני לא מדבר רק על טרטור של ניירת, לך ותביא וכו’. למרות שהותרתי לעצמי פנאי של חצי שנה, על אף כל הקשרים שלי בביטוח הלאומי טרטרו אותי עד שהייתי צריך להרים את הקול. זאת השיטה בביטוח הלאומי”.

מהסיפור עולות גם שאלות בנוגע להתערבות המוסד לביטוח לאומי בהסכם שנעשה בכלל עם משרד האוצר, ואילו הביטוח הלאומי הוא רק צינור להעברת הכסף. מצד אחד, משרד הבריאות מודע לבעיה ואף הגיב לה: “הזכאות בניידות נקבעת על סמך תקנות משנת 1977 שיש צורך לעדכנן. עדכון התקנות צריך להיעשות על ידי ועדה ציבורית בראשות המוסד לביטוח לאומי”. מצד שני, המוסד לביטוח לאומי טוען כי הוא מקדם בימים אלו הקמת ועדה שתפעל לעדכון ושינוי הסעיפים בהסכם הקיים, סעיפי הליקוי ואחוזי הניידות. ובאשר לנכים? להם רק נותר להמתין בחוסר אונים לשינויים הבירוקראטיים.

מידע נוסף:

• שאלות ותשובות בנושא ניידות
• הטבות בתחום הניידות