תקיפה בעבודה – תאונת עבודה
מציל עבר תקיפה בעבודה על ידי חברו, גם הוא מציל. המותקף פנה לביטוח הלאומי כדי לקבל הכרה באירוע כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי קבע כי מדובר בתאונה אישית בלבד. המותקף פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה – שקיבל את תביעתו.
לפנינו סיפורו תביעתו של מציל, יליד 1992. הוא עבד בתור מציל במלון “הרודס” באילת, החל מ-2016. חברו הטוב מנהריה סייע לו לקבל עבודה באותו מלון, בתפקיד מציל. התובע היה תחת ניהולו של החבר. השניים גרו ביחד בדירה שכורה.
בין השניים התפתח ויכוח ב-30/05/17 במקום העבודה, ככל הנראה על רקע סירובו של התובע להישמע להוראות של חברו. אירוע התקיפה תואר בפסק הדין של השופטת קרן כהן, כך: “התובע נכנס למשרד המצילים כשמר פלוני אחריו. לטענתו, מר פלוני נעל את הדלת ונתן לו מכה מאחור בלסת בתנועה סיבובית. לאחר מכן מר פלוני דקר אותו בישבן וברגל עם סכין “לדרמן” ואחר כך נטל סכין מטבח, הצמיד אותה לצווארו ועשה לו חתך. מר פלוני אף איים על התובע שאם לא יישמע להוראותיו במהלך העבודה הוא יפגע בו”. (השם “פלוני” התווסף כאן כדי לשמור על פרטיותו של התוקף, שאינו צד להליך זה).
לדברי התובע, הוא סיפר על התקיפה למנהל הבריכות במלון, עזב את העבודה וחזר לנהריה למחרת. כ-3 ימים לאחר מכן פנה לטיפול רפואי. אז התברר כי יש לו שבר בלסת. התובע עבר ניתוח בהרדמה מלאה, ואף הגיש תלונה במשטרה (וביטל אותה בהמשך). ב-25 ביולי 2017 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בפני המוסד לביטוח לאומי. חוקר הביטוח הלאומי קבע ב-9 בנוב’ 2017 כי לא מדובר בתאונת עבודה אלא תאונה אישית.
ב-14 בפבר’ 2018 פנה התובע לבית הדין לעבודה, ודרש מן הביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה. בית הדין התרכז בשאלה “אם התובע הותקף תוך כדי ועקב עבודתו”.
השופטת קרן כהן פירשה את חזקת הסיבתיות בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי כך ש”כאשר האירוע התאונתי התרחש תוך כדי עבודה – קמה חזקה עובדתית שלפיה האירוע התרחש גם ‘עקב’ העבודה, וזאת אלא אם מוכיח המוסד לביטוח לאומי אחרת”.
ראשית קבע בית הדין כי התובע אכן הותקף במהלך עבודתו. בהמשך נדרש בית הדין לקבוע את עילת התקיפה (אישית או מקצועית). אכן, בנסיבות המקרה, היה סכסוך אישי קודם בין שני המצילים; אך בית הדין קבע כי עילת התקיפה היא השימוש בטלפון מצידו של התובע, וסירובו של התובע להישמע להוראות מנהלו, שהתקיף אותו. בית הדין לא התרשם מעדותו של המתקיף, וקבע כי עדותו של התובע היתה מהימנה. בית הדין מצא כי עדותו של מנהל הבריכות במלון תאמה את גרסת התובע. כמו כן, המסמכים הרפואיים שסיפק התובע אינם סותרים את גרסתו.
לכן קבע בית הדין כי התקיפה באילת היתה תאונת עבודה לכל דבר ועניין. בית הדין פסק לנתבע (הביטוח הלאומי) תשלום של 5,500 ש”ח לתובע הוצאות משפט.
פסק הדין ניתן ב-9 בספטמבר 2019.
מספר ההליך: 31547-02-18 (פלוני נ’ המוסד לביטוח לאומי).
