סוכרת – פגיעה בעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודתה של אזרחית עובדת צה”ל, ילידת 1958. כמו כך קבע בית הדין כי “התנהלותו של הביטוח הלאומי היתה נוקשה ואטומה כלפי התובעת ללא כל הצדקה”. מדובר בהליך ארוך שהחל ב-2002, הפך לתביעה שנדחתה ב-2011 והגיע לסיומו ב-30 באפריל 2018, מועד מתן פסק דין זה.
השופטת רוית צדיק מתארת אירוע מיוחד בעבודתה של התובעת שהתרחש ב-2002. באירוע זה נחשפה העובדת לצעקות, קללות וגידופים. מומחה רפואי מטעם בית הדין מונה כדי לבדוק את הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה ובין פרוץ מחלת הסוכרת במרץ 2003.
אמנם ב-2014 ניתן פסק דין שבו הוכרה תביעתה של העובדת להכיר במחלת הסוכרת ממנה היא סובלת כ”פגיעה בעבודה” על פי החוק. ההכרה הסתמכה על קביעותיו של המומחה הרפואי בחוות דעתו. אך המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על פסק דין זה.
משכך, קבע בית הדין הארצי ב-2015 כי יש למנות מומחה רפואי בתחום הנפשי. המטרה היתה למצוא קשר סיבתי בתחום הנפשי (ולא הגופני) בדרך של גרימה או של החמרת מצב. הכל כדי לקבוע אם אכן הסוכרת קשורה לאירועים בעבודתה של התובעת.
שורה של כשלים וליקויים בחוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית המשפט הובילה לבזבוז שנתיים נוספות בהליך המשפטי. רק ביולי 2017 מונה פרופסור יובל מלמד כמומחה מטעם בית הדין, והוא נתן את חוות דעתו לקראת סוף השנה. פרופ’ מלמד קבע כי אכן קיים קשר של החמרה כתוצאה מן העבודה (60%), ומיעוטו (40%) נובע מקווי אישיותה של התובעת.
מלחמת התשה משפטית
כאן המשיך המוסד לביטוח לאומי להתיש את התובעת: הנתבע סירב לקבל את התביעה על בסיס קביעותיו של פרופ’ מלמד. בית הדין מינה מומחה רפואי נוסף, הפעם פרופ’ ישראל יוסט, כמומחה נוסף בסדרת המומחים הארוכה שגויסה לצורך המשפט. מינויו בוטל בשל לוחות זמנים קצרים. פרופ’ יוסף זהבי מונה לתפקיד אך הודיע כי בשל גודלו של התיק, לא היה מוכן לטפל בו.
הפארסה המשפטית הארוכה נמשכה במינויו של ד”ר יצחק רוזנברג כמומחה רפואי נוסף מטעם בית הדין. ד”ר רוזנברג דרש 6,000 ש”ח תמורת מתן חוות דעת, והצדדים החליטו לוותר עליה. במרץ 2018 נפגשו הצדדים ובית הדין המליץ כי הנתבע, הביטוח הלאומי, יקבל את עמדתו של המומחה הקודם, פרופ’ מלמד.
בסופו של דבר הוחלט להותיר את ההכרעה בעניין מחלת הסוכרת להחלטתה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי. כל מה שנותר – להחלטי בנושא הפגיעה בתחום הנפשי בלבד. בית הדין אכן קבע כי יש להכיר בפגיעת התובעת בתחום הנפשי, כיוון שהאירוע בעבודה השפיע ב-60%, יותר מכל גורם אחר. פרופ’ מלמד המליץ לנתח את סוגיית הסוכרת בדומה לניתוח הנפשי – להכיר בגורם הלחץ הנפשי כזה המוביל להתפרצות מחלת הסוכרת.
ואכן, המומחה הרפואי הסביר כי מאז האירוע בעבודתה, נמצאת התובעת בטיפול תרופתי פסיכיאטרי, המסייע לה לעבוד ולתפקד. הליקוי שאובחן: הפרעה חרדתית-דכאונית, ברמה קלה מאוד, המאוזנת בטיפול תרופתי.
בית הדין אימץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי וקיבל את תביעת התובעת בכל הנוגע לפגיעה בתחום הנפשי.
התנהלות נוקשה ואטומה
מעבר לכך, מצאה השופטת צדיק לנכון להביע את דעתה לגבי המוסד לביטוח לאומי: “סבורני כי הנתבע דבק בהתנהלות נוקשה ואטומה כלפי התובעת ללא כל הצדקה…הנתבע סרב לשאת בחלקים שווים בהוצאות מומחה מתחום הסוכרת ולאחר מכן דבק בהתעקשותו למינוי מומחה אחר מתחום הסוכרת…”.
“…הנתבע הוסיף ופנה בניסיונות חוזרים ונשנים להעברת שאלות הבהרה למומחה…התנהלות הנתבע בהליך זה מצערת ותמוהה היא ואין מקומה בתיקים מסוג זה בפרט נוכח נסיבותיה האישיות של התובעת והתמשכות ההליך פרק זמן ארוך ומייגע”, קבעה השופטת צדיק.
לכן, עקב התנהלות ההליך במשך 8 שנים כאשר ניתן היה לקצרו, החליט בית הדין לחייב את הביטוח הלאומי בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחת עו”ד בסך כולל של כ-24 אלף ש”ח.
סיכום: למרות מלחמת התשה משפטית קשה מצידו של הביטוח הלאומי, שהובילה להתמשכות ההליך לאורך שמונה שנים תמימות, קבע בית הדין כי בנסיבות מסוימות ניתן לקבוע כי התפרצות מחלת סוכרת יכולה לזכות בהכרה כפגיעה בעבודה.
- ההליך: ב”ל 2334-10
- צדדים: פלונית נגד ביטוח לאומי סניף ת”א – מח’ משפטית
- ייצוג: התובעת – עו”ד בעז דרנס; הנתבע – עו”ד עדי וידנה
- המוסד: בית דין אזורי לעבודה – תל אביב יפו
- מותב: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
- מועד מתן פסק דין: 30 אפריל 2018
קריאה נוספת
אם נפגעתם או חליתם בגלל העבודה, פנו ל”זכותי” וקבלו סיוע לקבלת פיצוי כספי הולם. אל תהססו – נבחרת המומחים של “זכותי” תעניק לכם שירות אישי מסור.
