נפילה מרמפה – תאונת עבודה
ב-31 במאי 2016, עובד בן 65 (יליד 1951) במפעל “טיבון ויל” החליק ונפל מרמפה בגובה שלושה מטרים. שער המעקה של הרמפה היה פתוח, ולכן נגרמה הנפילה. בעקבות התאונה, נשברו שתי רגליו של העובד, והוא נחבל בגבו. בית המשפט השלום ברחובות פסק לו פיצויים על סך 489,000 ש”ח.
בפסק הדין (ת”א 5648-09-17 – מ.א. נ’ טיבון ויל אחזקות בע”מ) קבעה השופטת רנה הירש כי “היה על הנתבעת חובה לספק לתובע סביבת עבודה בטוחה, להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך אותו ולפקח על עבודתו באופן שהוא מביא בחשבון את הסכנות הנובעות מאופי העבודה” (ההדגשות אינן במקור).
תיאור התאונה כפי שהופיע בפסק הדין: “ניתן לראות את התובע מרים קרטון, וכל העת מזיז את הקרטון בידיו (נראה כי הוא מנסה לקפל אותו) תוך כדי שהוא צועד לצידה השני של הרמפה שבו המעקה פתוח. כאשר התובע מגיע למקום המעקה הפתוח, הוא נצפה מועד החוצה, מנסה ללא הצלחה ליישר את עצמו ונופל עם רגליו כלפי מטה. התובע נשאר שרוע על האספלט ותוך מספר שניות הגיע אליו בריצה אדם אחד ושניים נוספים מצטרפים אליו מיד לאחר מכן”.
בנוסף, קבעה השופטת הירש כי “היה באפשרות הנתבעת למנוע באופן זמין, פשוט וזול את הסיכון בחוסר תשומת לב של עובד שנמצא על הרמפה, לשער הפתוח שבמעקה, סיכון שהתממש בענייננו”. כדי לבסס את קביעתה, כתבה השופטת כי “לאחר התאונה הותקן מעקה נוסף וכן זמזם המתריע כאשר המעקה פתוח…בנוסף לקיומו של שלט גדול, שנראה בסרטון על גבי המעקה” (ההדגשות אינן במקור).
מסקנתה של השופטת בפסק דינה: “אני סבורה כי הנתבעת פעלה באופן בלתי סביר, כאשר הסיכון שבנפילה משער פתוח ברמפה הוא סיכון ברור וידוע וניתן היה להימנע ממנו, הן בהתקנת אמצעי בטיחות והן בהדרכה מתאימה ובפיקוח הולם על העובדים בעת שהם נמצאים על הרמפה” (ההדגשות אינן במקור).
בית המשפט דחה את טענת הנתבעת (חברת טיבון ויל) ל”אשם תורם” בכך שלא סגר את שער המעקה. השופטת הירש הסבירה כי “ברגיל המעביד הוא בעל האמצעים למנוע, או למזער, את הסיכון הכרוך בעבודה, תוך שמירה על תנאי עבודה בטיחותיים ומתן הדרכה הולמת לעובד”. בית המשפט ראה בחומרה את העובדה ש”עדותו של ממונה הבטיחות היתה בחלקה בסתירה למסמכים שהוגשו, …חלקית וחסרה…וכללה אמירות רבות שנשמעו לראשונה, והן בגדר עדות כבושה”.
באשר לאחריותו של העובד עצמו לכך שמעקה השער לא היה סגור, נכתב בפסק הדין כי “כאשר התובע נשאל מדוע לא סגר את השער שבמעקה מיד כאשר המלגזה התרחקה מהמקום, מסר שביקש לקבל משטחי קרטון והמתין למלגזה שתביא אותם לרמפה”. על כך כתב השופטת הירש: “מידת האשמה המוטלת על הנתבעת חמורה באופן מיוחד, בשל הפרת הוראות הדין הקובעות את חובות הבטיחות, אי נקיטה באמצעי זהירות והימנעות מהדרכה מתאימה” (ההדגשות אינן במקור).
בית המשפט קבע לתובע נכות רפואית של 37% וכי איבד את מלוא כושר ההשתכרות שלו עד הגיעו לגיל פרישה. נפסקו הפסדי שכר של 119 אלף ש”ח, והפסדי פנסיה של 15,000 ש”ח בלבד. נפסק פיצוי עזרת הזולת על סך 90,000 ש”ח. פיצוי ניידות נפסק על סך 60,000 ש”ח ופיצוי הוצאות רפואיות על סך 5,000 ש”ח. הפיצוי המשמעותי ביותר בתביעה הוא פיצוי בגין כאב וסבל, על סך 200 אלף ש”ח.
סך כל הפיצויים עמדו על 489,000 ש”ח. בניכוי שווי גמלאות המוסד לביטוח הלאומי (160,000 ש”ח) עמדה יתרת הפיצוי הסופי שקבע בית המשפט על 329,000 ש”ח + שכר טרחת עורך דין על סך 76,986 ש”ח. פסק הדין ניתן ב-25 ביולי 2019, כמעט שלוש שנים אחרי מועד התאונה.
קריאה נוספת
- החלקה על שמן – תאונת עבודה
- נפילה מסולם – תאונת עבודה
- תאונות עבודה – מגוון מקרים ופסקי דין
