תאונת עבודה של נהג משאית: נפילה ממכולה
נהג משאית יליד 1972 תבע את מקום עבודתו, חברה העוסקת בפינוי פסולת לתחנות מעבר, בגלל תאונת עבודה שאירעה ב-14 במרץ 2013.
הנהג התובע נדרש לפרוק שרוולים מלאים בקרטון דחוס אל מכולה סטטית (קבועה) באמצעות משאית. גובה המכולה מעל פני הקרקע היה 2.5 מטרים. שרוול אחד במשקל 60 ק”ג נכנס רק בחלקו. התובע טיפס באמצעות סולם על גבי דופן המכולה, בנסיון לדחוף את השרוול במלואו לגוף המכולה ולכסותה. התובע משך את השרוול ונפל מדופן המכולה, מגובה 2.5 מ’ כאמור. כתוצאה מכך, נפגע בידו השמאלית (הדומיננטית) ובבית החזה.
השופטת מרב בן-ארי קבעה כי התובע הותיר רושם מהימן בעדותו. בטופס בל-250 שהגיש בתחילה כתב: “בזמן העברת תכולה של מכולה (דחסנית) למכולה של 24 קוב מעדתי ונפלתי לאחור”. התובע העיד כי לא קיבל מעולם תדריך בטיחות או הדרכה כיצד לבצע באופן נכון את העבודה שגרמה לנפילתו, וכי לא היה גורם מפקח על עבודתו. כמו כן העיד כי ה”דחסנית” בה טיפל במועד התאונה היתה ‘בעייתית’.
מנהל העבודה הישיר של התובע העיד כי העביר לתובע הדרכה בנושא נהלים ובטיחות, וכי התובע קיבל הדרכות בנושא בטיחות על ידי קצין הבטיחות בחברה. מנהל החברה טען כי התאונה אירעה כתוצאה מפעולותיו של התובע, כיוון שהתובע נדרש להשתמש בסולם הצדדי המרותך למכולה.
השופטת בן-ארי קבעה בפסק דינה כי “אין ספק שהתאונה היא תוצאה של שיטת עבודה לא נכונה” וכי “המעביד לא סיפק אמצעים לטפל בתקלה זו באופן בטוח”. כמו כן קבע השופטת כי “אין לפניי כל טענה של המעביד לפיה התייחס למצב דברים כזה”.
במותחה ביקורת ישירה על החברה הנתבעת, כתבה בן-ארי כי “החובה לספק אמצעים בטוחים, להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולוודא קיומם היא חובה המוטלת על המעביד. לפי הדין, עובד אינו אמור להיות בעל כישורים של מנהל עבודה”. הנתבעת טענה כי יש להגיש חוות דעת בטיחות, אך השופטת כתבה כי “אינני מקבלת את טענותיה של הנתבעת לפיהן יש משקל כלשהו לאי הגשת חוות דעת בטיחות…אין מקום לטענת אשם תורם”. כך קבעה כי קיימת אחריות של הנתבעת, כמעבידה, לתאונת העבודה.
עקב התאונה ותקופת ההחלמה הארוכה, לא שב העובד לעבוד במשך שנה וחצי. שכרו של התובע ב-2012 היה כ-9,100 ש”ח לחודש. השופטת בן-ארי קבעה כי התובע הוכיח שהייתה הצדקה לתקופת אי-הכושר הארוכה. התובע קיבל נכות זמנית של 70% לכ-5 חודשים, ואחר כך 30% לתקופה של 5 חודשים נוספים. בהמשך הוכר כ”נכה נזקק” עד 31/3/154.
בן-ארי הוסיפה וקבעה כי “בהתחשב באופי הפגיעה, בטיפולים הממושכים שדרשה ובמקצועו של התובע הדורש כשירות בידו השמאלית, שלכל הפחות לא תסכן אותו או את ציבור המשתמשים בדרך, אני מוצאת שנכותו התפקודית בתקופה שבה הנכות הרפואית עלתה על 20%, הייתה מלאה, וכך גם הפגיעה ההשתכרותית”.
לכן נקבעו הפיצויים הבאים:
- מיום התאונה ועד 31/3/14 סכום של 118,297 ₪
- לתקופה שבין 1/4/14 ועד 30/6/14 סכום של 5,640 ₪
- לתקופה 1/7/14 ולמשך חודשיים סכום של 1,877 ש”ח בלבד
- סה”כ הפסדי שכר לעבר: 125,814 ₪
- הפסד כושר השתכרות לעתיד: 116,765 ₪
- כאב וסבל: 60,000 ₪
- סך הנזק המגיע – סיכום: 346,688 ₪
- ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי: 122,062 ₪
- סך הנזק בניכוי תגמולים: 224,626 ₪
- שכ”ט עו”ד: 52,563 ₪
קריאה מומלצת – תאונות עבודה
נפגעת בתאונת עבודה? פנה לצוות “זכותי” לסיוע במיצוי זכויותיך הרפואיות. התקשר 5520* או מלא שם וטלפון באתר.
רוצה הוכחות? הנה מכתבי התודה של לקוחותינו הרבים.
