תאונת עבודה בבית: חשמלאי שנפל מכיסא בביתו הוכר כנפגע עבודה
חשמלאי שביצע עבודות חשמל בביתו הפרטי בשעות הערב נפל מכסא ונפצע. כשביקש להכיר בפציעה כתאונת עבודה סורב על ידי הביטוח הלאומי ותבע את המוסד. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קיבל את תביעתו וקבע: שעות העבודה אינן רלוונטיות, מדובר בפעולה הדורשת מקצועיות וטיפול על ידי מי שמוסמך לכך.
מאת אלון אהרונוב מנכ”ל זכותי, וצוות זכותי (13 למאי 2015)
שמעון בוכריס, חשמלאי עצמאי בן 71, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומילאחר שפקידי המוסד סירבו להכיר בפגיעתו כתאונת עבודה. לפי תיאור התאונה בפסק הדין (ב”ל (באר-שבע) 39142-01-14 – שמעון בוכריס נ’ המוסד לביטוח לאומי מה-31 למרץ 2015) של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, במרץ 2013 התקין בוכריס שקע ותושבת טלוויזיה בחדר השינה שבביתו. כשעלה על כסא להביא כלי עבודה מהמרתף, החליק ונפגע בראשו. לאחר מכן הגיש תביעה להכרה בו כנפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי.
טענות הצדדים
הביטוח הלאומי ניסה לבסס את דחיית תביעתו של בוכריס להכרה בתאונת עבודה, וציטט לצורך כך את סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. בחוק נקבע כי “תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו”. במכתב המענה לבוכריס כתבו: “מעיון בפרטי תביעתך ומבירורים שנערכו עולה, שפגיעתך הנ”ל אירעה בשעת ערב, מחוץ למקום העסק, בחדר השינה שלך, ובנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוק במשלח ידך“.
בוכריס מצדו טען כי הוא חשמלאי מזה שנים רבות ובעל תעודת חשמלאי מוסמך. בנוסף לעבודתו מחוץ לבית, הסביר כי הוא מבצע את כל עבודות החשמל בביתו. עבודות אלו כוללות עבודות חשמל שהיו כרוכות בבניית ביתו והוא מעולם לא הזדקק לחשמלאי אחר לצורך ביצוע עבודות חשמל לצרכיו האישיים.
עוד הבהיר בוכריס כי אין בידי הביטוח הלאומי לשלול ממבוטח את האפשרות לבצע את עבודתו בביתו. הטענה הנגדית שהועלתה היא כי הפגיעה לא נעשתה תוך כדי ועקב משלח ידו, אלא לצרכיו האישיים. “עצם היותו של התובע חשמלאי במקצועו אינה הופכת את הפעולה שנעשתה בביתו לפעולה שארעה תוך כדי ועקב משלח ידו”, נכתב בטענות הביטוח הלאומי. “משמדובר הפעולה שנעשתה לצרכיו האישיים, הרי שאין להכיר בה כתאונת עבודה”.
הגדרת תאונה עבודה
השאלה שעמדה בפני השופטת אורלי סלע, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, הייתה האם התאונה שארעה לבוכריס עונה להגדרה של “תאונת עבודה” לפי החוק. “כדי להוכיח כי התאונה ארעה עקב העיסוק המשלח היד על התובע, העובד העצמאי, להראות כי הפעולה בה נפגע נעשתה לצורך עיסוקו במשלח ידו, בין שתראה בה פעולה השייכת מהותית לעיסוק עצמו ובין שתראה בה פעולה הנלווית לעיסוק”, כותבת השופטת בפסק הדין.
השופטת סלע קובעת כי אין מחלוקת לגבי העובדות ואין מחלוקת שפעולת טיפוס על הכסא, על מנת להביא כלי עבודה, היא פעולה הנלווית לפעולת התקנת השקע החשמלי ותושבת הטלוויזיה. עם זאת, קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן לראות בפעולת התקנת שקע חשמלי ותושבת לטלוויזיה, אשר משרתת את צרכיו האישיים של התובע, ואשר בוצעה בשעות הערב בביתו הפרטי, כפעולה הנעשית “תוך כדי” ו”עקב” משלח ידו.
לדידה של השופטת, “התקנת שקע חשמלי הנה עבודה חשמלאית מובהקת הדורשת ידע ומקצועיות בתחום החשמל מכאן סביר כי התובע מבצע עבודה זו, כמו גם עבודות דומות לזו, כאשר הוא נותן שירותים במסגרת תפקידוכחשמלאי”. בנוסף, קיבלה את הטענה כי לולא היה בוכריס חשמלאי במקצועו, היה נאלץ להזמין איש מקצוע לצורך ביצוע אותה עבודה.
המבחן: מטרת הפעולה
למרות שאכן מדובר בפעולות הנלוות לעבודה, קיים קושי בקביעה שמדובר בתאונת עבודה כאשר העבודה נעשתה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בביתו הפרטי של בוכריס ולצרכיו האישיים. “הלכה פסוקה היא שכאשר מדובר בתאונה שארעה בביתו של עובד עצמאי, יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם אירעה התאונה לבין משלח היד”, מסבירה השופטת. זאת מכיוון שבבית הפרטי, קורה שהתחומים מתערבבים וקיים קושי להפריד ביניהם. לכן, יש להראות שהפעולה הייתה קשורה באופן ישיר לעיסוק.
כדי לבחון זאת, הביאה השופטת סלע דוגמאות מפסקי דין קודמים בהן אנשי מקצוע עבדו בביתם. כך טכנאי מזגנים שפינה את דירתו ויחד איתה את המזגן וביקש להכיר בפגיעה שנגרמה לו כתאונת עבודה. במקרה זה השאלה שנשאלת היא מה הייתה מטרת הפעולה שביצע הטכנאי. במקרה זה הפעולה נעשתה כדי לשמור על רכושו הפרטי ולא עקב עיסוקו במשלח ידו. דוגמה אחרת שמובאת בפסק הדין היא של אינסטלטור שבנה פיגומים בבית של בנו לצורך תיקון תקרה. במקרה זה נקבע כי פעילות בניית הפיגומים לא הייתה חלק מעבודתו כאינסטלטור והוא ביצע אותה רק משום שהיה מדובר בבית של בנו.
משני המקרים הסיקה השופטת כי פגיעה של עובד עצמאי שביצע לצרכיו האישיים תוכר כתאונת עבודה במקרה בו יוכח כי מטרת הפעולה ממנה נפגע הנה לביצוע עבודה אותה נדרש לעשות במסגרת עיסוקו. במקרה של בוכריס קובע פסק הדין כי “התכלית לשמה ביצע התובע את הפעולה בעת ביצועה בפועל ביום המקרה הייתה התקנת שקע חשמלי לצורך חיבורו למכשיר חשמל”. מיקום ביצוע הפעולה או השעה בה נעשתה אינן רלוונטיות לעניין מכיוון שמטרת הפעולה היא זו שנבחנת. לא זאת בלבד, אלא שבוכריס נהג לעבוד מחוץ לבית גם בשעות אחר הצהריים ובשעות הלילה המאוחרות. עם זאת, השופטת מציין כי גם אם לא היה עובד בשעות בלתי רגילות, שאלת שעות העבודה לא הייתה רלוונטית.
על אף הקביעה כי מדובר בפעולה המהווה חלק מעבודה, מסייגת השופטת את קביעתה ומציינת כי לא כל פעולה המצריכה התעסקות עם חשמל ומוצריו דורשת עבודה של איש מקצוע. כך למשל החלפת נורה לא תיחשב כעבודה מכיוון ש”מדובר בפעולה הניתנת לביצוע גם על ידי הדיוט אשר אינו מוסמך לבצע עבודות חשמל”. במקרה של בוכריס, נקבע שזו פעולה הדורשת מקצועיותוטיפול על ידי שמוסמך לכך ולכן יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
[39142-01-14 – שמעון בוכריס נ’ המוסד לביטוח לאומי]
תאונות עבודה – קריאה נוספת
- נפילה במדרגות הבית – תאונת עבודה
- נפילה מכסא – תאונת עבודה
- עברתם תאונת עבודה? פנו ל”זכותי” באתר או חייגו 5520* למוקד “זכותי”
- לנוחיותכם, מבחר טפסים לנפגעי עבודה
