נפילה במדרגות – תאונת עבודה
מוכרת בחנות “מגה ספורט” יצאה מביתה, דירה בשכירות בקיבוץ אשדות יעקב, ב-15 במאי 2014 לעבודה במשמרת ערב בחנות. בזמן שירדה בגרם המדרגות של ביתה לקומה הראשונה, מעדה, נפלה מטה 5 מדרגות ונחבלה ברגל ימין (גם בברך וגם בירך). למרות כאבים וצליעה, היא התייצבה למשמרת וסיפרה למנהל הסניף על התאונה שאירעה לה. לתאונה עצמה לא היו עדים. אחרי התאונה, לא עבדה יומיים ואז חזרה לעבודה.
במילוי טופס התביעה הראשונה, טעתה העובדת בתאריך מועד התאונה. הטעות המקורית (“שגגה”) שייכת לאימה של המוכרת, שכתבה תאריך שגוי (יום לידת בנה), וטעות זו נגררה גם לטופס של העובדת, בתה. טעות זו תוקנה רק במועד מאוחר יותר, לאחר ביקור שני במרפאת הרופא התעסוקתי.
הנפגעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי, לתשלום דמי תאונה (תאונה אישית). חודשיים אחר כך הגישה תביעה אחרת, והפעם לקבלת דמי פגיעה. הביטוח הלאומי דחה את תביעתה בגלל אותו בלבול או אותה טעות טכנית בציון תאריך התאונה: 12.5.14 במקום 15.5.14. תגובת המוסד לביטוח לאומי (“טענות התובעת אינן אחידות”) לכאורה ניצלה את חוסר האחידות בתאריכים המופיעים בטפסי הנפגעת, כדי למנוע ממנה פיצוי כספי.
עקב סירוב הביטוח הלאומי, הגישה הנפגעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בת”א (מ.מ. נ’ המוסד לביטוח לאומי: ב”ל 41366-07-16). השופטת רוית צדיק כתבה בפסק דינה: “מעדות התובעת עולה מפורשות כי התאריך נרשם בטעות על ידי אמה אשר התבלבלה עם יום ההולדת של אחיה…שעה שאין חולק כי התובעת לא עבדה ביום 12.5.14 ולאור עדות אמה בדבר הטעות ברשום וכן עדותו של מנהל הסניף אשר זכר כי התובעת דיווחה על נפילה בדרכה לעבודה, שוכנענו כי מדובר בטעות”.
במסמכים הרפואיים שצירפה הנפגעת מופיע התיאור “חבלה סיבובית בברך ימין“. השופטת צדיק ציינה בפסק דינה כי אמנם “אין חולק כי ברישומים הסמוכים למועד האירוע לא צוין כי החבלה ארעה בדרכה לעבודה”, אך מכיוון שהתובעת “לא ידעה כי מדובר בתאונת עבודה לפיכך, לא מסרה נתון זה מיוזמתה”. ואכן, עובדים רבים בישראל מתקשים להבין ולהפנים כי מבחינה משפטית, גם תאונה בדרך לעבודה הינה תאונת עבודה לכל דבר ועניין.
בפסק דינו שניתן ב-22 ביולי 2019, ציין בית הדין כי למרות שהתובעת לא איזכרה את האירוע בתיעודי הרפואי, אין הדבר מאיין ראיות אחרות המובאות בפני בית הדין: “אין ליתן לאנמנזה משקל מכריע ומוחלט בעטיה תדחה תביעת מבוטח במקרה בו לא הזכיר המבוטח במפורט ובמדויק את אירועי העבודה”. חשיבות רבה נתנה השופטת צדיק לעדותו של מנהל הסניף, וכך כתבה: “שוכנענו בגרסת התובעת הנתמכת בעדות המעסיק אשר הבהיר באופן שאינו משתמע למספר פירושים, כי אכן התובעת דיווחה לו על קרות האירוע בזמן אמת”.
התביעה התקבלה. טענת התובעת, לפיה מעדה ונפל במדרגות ביתה בדרכה לעבודה ב-15.5.14 הוגדרה כ”תאונת עבודה” לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. הנתבע (הביטוח הלאומי) התבקש לשלם לתובעת שכ”ט (שכר טרחה) על סך 5,500 ש”ח.
קריאה נוספת באותו נושא
