זכויות רפואיות
ייתכן ומגיע לכם הרבה כסף! חייגו עכשיו 5520* או השאירו פרטים ונחזור אליכם

טינטון – תאונת עבודה

בית הדין הורה: יש  להכיר בטינטון כתאונת עבודה

עובד שעבד בסביבת משאיות נפגע בשמיעתו ואף סבל מטינטון באוזניים. הביטוח הלאומי סירב בתחילה להכיר בפגיעת הטינטון מכיוון שהיא אינה תמידית. העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה. המומחה הרפואי חיווה דעתו כי טינטון תמידי אינו חייב להופיע 24 שעות ביממה, לאורך כל ימות השבוע, וכי העובד אכן סובל מטינטון אותנטי (אמיתי). בית המשפט אימץ במרץ 2016 את החלטת המומחה, ותביעת הנפגע התקבלה.


סדרן בחברת משאיות נחשף לרעש שגרם לו לרעש תמידי באוזניים (טינטון) ולירידה בשמיעה. העובד מספר כי "בכל שנות עבודתו, עבד בחשיפה לרעש מזיק, כי הוא סובל מצפצופים באוזניים מזה מספר שנים, מתקשה להירדם בלילות והוא סובל מכך יותר בסביבה שקטה מאשר בסביבה רועשת".

לאחר שהגיש תביעה לביטוח הלאומי, קיבל העובד הודעה מהביטוח הלאומי כי הוא מקבל את התביעה בעניין הירידה בשמיעה, כך שהירידה בשמיעה הוכרה כתוצאה של פגיעה בעבודה. עם זאת, בעניין הטינטון, דחה את תביעתו של התובע. בעקבות הדחייה הגיש העובד תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה בנצרת.

הביטוח הלאומי טען כי סיבת דחיית הנתבע בעניין הטינטון אינה כפי שנאמר בהודעה שנשלחה לעובד, אלא הסיבה היא אחרת: "התובע אינו סובל מ"טנטון תמידי". כך בכתב ההגנה של הביטוח הלאומי נכתב: הטנטון ממנו סובל התובע אינו 'רעש תמידי' כדרישת סעיף החוק, ולפיכך אינו עונה על תנאי החוק …".בהתאם לשינוי סיבת הדחייה, בית הדין היה צריך להכריע למעשה בפרשנות חוק הביטוח הלאומי ובסמכויותיו של פקיד התביעות.


סמכות פקיד התביעות

בית הדין האיזורי מציין ראשית בפסק הדין כי קיימת האפשרות שתקבע פגיעה בעבודה גם שאינה תוצאה של ארוע תאונה חד פעמי, ואף אם אינה כלולה ברשימת מחלות המקצוע שבחוק. זאת למשל אם מדובר במצב של אירועים תאונתיים זעירים שהביאו לנזק (מיקרוטראומה).

על פי החוק (סעיף 79), מי שארעה לו פגימה רפואית תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, אמור להיחשב כנפגע עבודה. עם זאת, הכלל מסויג בשני מקרים שבהם יש מצב שמבוטחים ייפגעו בגופן תוך כדי עבודתם ועקב עבודתם אך לא יוכרו כנפגעי עבודה. האחד הוא בקע מפשעתי והשני הוא ליקוי השמיעה.

לפי פסק הדין של בית הדין האיזורי בענייני ליקוי שמיעה, קיימים תנאים נוספים להכרה בפגימות כתוצאות של פגיעות בעבודה, מלבד העובדה שהפגימה התרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.

מי שקובע אם ארעה למבוטח פגיעה בעבודה הוא פקיד תביעות של הביטוח הלאומי. הפקיד אמור לבחון אם הייתה "תאונה" או היה מצב של מיקרוטראומה או אם מדובר במחלת מקצוע, ואם אלו נגרמו תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כאשר מדובר בליקוי שמיעה, אמור פקיד התביעות לבחון גם אם התקיימו תנאי הסף שנקבעו בחוק. אם תנאים אלו לא התקיימו- הוא אמור לדחות את התביעה.

אולם פקיד התביעות אינו מוסמך לקבוע אם אדם הינו "נכה עבודה", אלא הדבר נקבע על ידי רופא שהוא פוסק רפואי או ועדה רפואית. הועדה הרפואית אמורה לקבוע את דרגת הנכות של המבוטח על פי האחוזים שנקובים לצד כל פגימה שמתוארת במבחנים. השאלה היא, האם פקיד התביעות יכול למנוע מהעובד לגשת לוועדה רפואית שתקבע את דרגת נכותו.

השופט ארמון קבע בפסק דינו ממרץ 2014 כי הפרשנות הראויה של חוק הביטוח הלאומי היא להתייחס אל הגדרת הטינטון באופן שאינו מרחיב את תחולת החוק. לפיכך, קבע פסק הדין, שמאחר שלדעת פקיד התביעות למערער אין "רעש תמידי באוזניים" הרי שלדעת פקיד התביעות אין מדובר ב"טנטון". לכן אין לפרש את החוק כך שהוא מסמיך את פקיד התביעות מלחסום את העובד להביא את תלונותיו, בעניין החבלה שלטענתו הוא לוקה בה, בפני הוועדה הרפואית.

בפסק הדין התקבלה תביעת העובד בכך שהצהיר בית הדין כי החלטתו של פקיד התביעות בעניין דחיית התביעה בדין "טינטון" לא תהווה מכשול בפני ועדה רפואית שתדון בעניין בעצמה. אם עניינו של התובע יובא לדיון בפני ועדה רפואית בקשר לליקוי השמיעה שלו, הוועדה תהיה מוסמכת לדון בשאלה אם התובע סובל מטינטון ואם הדבר נובע מתנאי עבודתו של התובע ובאיזו מידה ולקבוע דרגת נכות אם נדרש.

כנגד ההחלטה של בית הדין הגיש הביטוח הלאומי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. באוקטובר 2014 הציע לצדדים בית הדין הארצי: "מוצע לצדדים כי פסקי הדין יבוטלו ועניינם של המשיבים יוחזר לבית הדין האזורי לבירור השאלה האם הם סובלים מרעש תמידי באוזניים". הצדדים קבלו את ההצעה והדיון חזר לבית הדין האיזורי לעבודה בנצרת.


קביעת המומחה – האם מדובר בטנטון?

הביטוח הלאומי טען בדיון המחודש בבית הדין, כי המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא האם העובד סובל מטינטון תמידי. הביטוח הלאומי ביקש להפנות את בית הדין לבדיקת השמיעה שנעשתה ב"מכון גל" ולפיו העובד הצהיר כי בזמן הבדיקה לא סבל מטינטון וכי בפעם האחרונה שהרגיש או סבל מטינטון היה יום לפני הבדיקה.

העובד השיב לטענות הביטוח הלאומי וציין כי "בשעות הלילה בהן יש שקט סביבתי, מתעצמת תחושת הטנטון, בעוד שבמהלך יום העבודה, בו חשוף התובע לרעש מתמיד בהיותו סדרן בחברת משאיות, פוחתת תחושת הטנטון, אולם לא פוחת הטנטון ". בנוסף, ביקש העובד להורות כי תערך בדיקה על ידי מומחה מטעם בית הדין כדי לקבוע אם הוא סובל מטינטון או לא.

בהתאם לכך מינה בית הדין את ד"ר ארז בנדט לשמש מומחה יועץ רפואי לשם מתן חוות דעת רפואית ולקבוע האם העובד סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון). המומחה התייחס לאמינותה של תלונת הטינטון. המומחה בחן את השאלה על בסיס התיעוד הרפואי ובהתאם ל- 6 קריטריונים אותם פירט. לסיכום קבע ד"ר בנדט כי "להערכתי תלונת הטנטון ככרוני ו-disabling [מגביל] אותנטית ואמינה".

בהמשך נשאל ד"ר בנדט אם הטנטון הוא תמידי ולכך השיב: "מבחינתי כרופא, הטנטון של התובע, כפי שתועד במפגשים הרפואיים ובתצהירים, הוא טנטון משבש חיים, כרוני ותמידי." בנוסף, בחוות הדעת נקבע גם כי טינטון תמידי לא נשמע באופן רציף (דהיינו, 24/7) ואף ישנם מצבים בהם הטינטון נעלם גם כאשר מדובר בטינטון אותנטי.

לאור תשובת המומחה ביקש הביטוח הלאומי להעביר לו שאלות נוספות ונדחה על ידי בית הדין. כמו כן, גם בקשתו של הביטוח הלאומי למנות מומחה נוסף נדחתה. השופט מירון שוורץ ציין כי "נקודת המוצא בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים, היא מינוי מומחה אחד לפגימה אחת. לפיכך מינוי מומחה נוסף אינו דבר שבשגרה והוא בבחינת יוצא מן הכלל, המתאים למקרים חריגים ויוצאי דופן.


הכרעת בית הדין

השופט שוורץ מאמץ את חוות דעתו של המומחה ואף מדגיש כי "כלל ידוע הוא כי חווות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו".

בהתאם למסקנה זו של בית הדין, התקבלה תביעתו של העובד ונקבע בפסק הדין שהתקבל במרץ 2016 כי יש לראותו כמי שסובל מטינטון באוזניים. עוד נקבע כי הביטוח הלאומי ישלם לעובד 3,500 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד.

  • המוסד: בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
  • בפני: השופט מירון שוורץ – אב בית הדין
  • ההליך: ב"ל 13635-05-13  יעקב בן שאנן נ' המוסד לביטוח לאומי
  • תאריך מתן פסק הדין: 15 מרץ 2016

קריאה מומלצת – תאונות עבודה

נפגעת בתאונת עבודה? פנה לצוות "זכותי" לטיפול בזכויותיך הרפואיות. התקשר 5520* או מלא שם וטלפון באתר. רוצה הוכחות? הנה מכתבי התודה של לקוחותינו הרבים.

צרו קשר

אולי מגיע לך הרבה כסף!

מלא פרטיך ונחזור אליך בהקדם