כישלון חוק לרון – 82% ממקבלי קצבת נכות כללית אינם עובדים
דו”ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2014 בדק את פעולות הממשלה לשלב אנשים עם מוגבלויות ואת מידת היישום של החלטות ועדת לרון. הדו”ח מצא כי חוק לרון נכשל וכי 82% ממקבלי קצבאות נכות כללית אינם מועסקים.
ממצאי דו”ח מבקר המדינה באשר לשילוב בעלי מוגבלויות
בדו”ח המבקר נכתב כי “ממצאי הביקורת מעלים תמונת מצב עגומה”.
בדו”ח נבדקו פעולות הממשלה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, ובכלל זה מידת היישום של המלצות ועדת לרון, אופן יישומן והתיאום בין הגופים הפועלים בתחום זה. הממצאים שעלו מהבדיקה הם:
- מבדיקת שיעורי התעסוקה משנת 2005 ועד שנת 2011 עולה כי מאז הוגש דוח ועדת לרון לא חל המפנה המצופה: שיעור התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית עלה בחמש נקודות האחוז.
- גם מאז הגשת המלצותיה של ועדת לרון ב-2009 לא חל השינוי המצופה ושיעור התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית כמעט ולא עלה.
- 76% מבעלי המוגבלויות הכשירים רפואית לשיקום תעסוקתי לא קיבלו את שירותי השיקום התעסוקתי שמציעה המדינה. אחת הסיבות לכך היא הסבך הבירוקרטי מולו ניצב בעל מוגבלות כשהוא ניצב מול הגופים השונים אשר פועלים באופן עצמאי ללא תיאום מוקדם וללא הסדרת העבודה ביניהם.
- לא יושמה המלצת ועדת לרון להקים שתי תחנות שירות: אחת במשרד הרווחה עבור מי שאינם מתאימים לתעסוקה בשוק החופשי, והשנייה במשרד הכלכלה שתתמחה בהשמה עבור אלו שכן מתאימים.
- אין ייצוג הולם של בעלי מוגבלויות בשירות הציבורי- 2.05% בלבד מעובדי המדינה ב-2010 היו בעלי מוגבלויות.
- ועדת לרון המליצה על תוכניות מעבר לתלמידי תיכון הנמצאים בחינוך מיוחד. למרות זאת, רק 7% מתלמידי חינוך מיוחד בשכבות י’-י”ב נמצאים בתוכנית מעבר.
לפי הדו”ח, “אי-הקמתה של תחנת שירות אחת לאנשים עם מוגבלות ממחיש ביתר שאת את הליקויים בתפקוד הממשלתי המקשים על שילובם בתעסוקה”.
הדו”ח מסכם ואומר, “על המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה לבצע מעקב אחר המושמים בתעסוקה ולבחון את הסיבות לתופעת הנשירה מכוח העבודה של רבים מקרב אוכלוסייה זו, וזאת חרף התשומות הגבוהות שהושקעו בשיקומם התעסוקתי”.
מהו חוק לרון?
חוק לרון (תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי), שעבר ב-2008 בעקבות המלצות ועדת לרון, הוא תיקון תקנות הביטוח הלאומי אשר משפר את תנאיהם של בעלי קצבת נכות שרוצים לצאת ולעבוד.
החידוש הגדול ב”חוק לרון” הוא שקצבת הנכות של אלו היוצאים לעבוד אינה נפגעת. בנוסף, הם ממשיכים לקבל הטבות נלוות כמו פטור מארנונה, הנחה בשכר הדירה ועוד. בעל מוגבלות אף יכול להרוויח משכורת שמגיעה עד ל93% מהשכר הממוצע במשק ולקבל במקביל את הקצבה.
על אף ניסיונה של ועדת לרון לשלב נכים ומוגבלים בשוק העבודה, כיום מתוך מקבלי קצבת נכות כללית עובדים רק 18%. שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלויות לשנת 2011 גם הוא נמוך ועומד על 51%.
יתר על כן, שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלות חמורה הוא נמוך יותר ועומד על 34%. ניתן להשוות זאת לשיעור התעסוקה בקרב שאר האוכלוסיה העומד על 74% (מתוך דוח מבקר המדינה 2014).
מי הוא בעל מוגבלות?
לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”.
אילו גופים פועלים לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה?
- שירותי שיקום תעסוקתי – גופים המציעים לבעלי מוגבלויות הכשרות מקצועיות, ליווי והשמה במקומות עבודה.
- המטה לשילוב במשרד הכלכלה – עוסק בקידום העסקתם של אנשים עם מוגבלויות על ידי עידוד מעסיקים.
- נציבות השוויון במשרד המשפטים – פועלת לקידום שוויון ולמניעת הפליה של בעלי מוגבלויות.
מדוע כדאי לשלב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה?
פרט לשילוב החברתי וההיטמעות בחברה שראוי לאפשר לבעלי מוגבלויות, למדינת ישראל מוטיבציה נוספת להביא לתעסוקה בקרב בעלי מוגבלויות. למעשה, המשק והחברה הישראלית מרוויחים מכך. על פי הערכות משרד הכלכלה, אבדן בתוצר המשקי לשנה עקב אבטלה של בעלי מוגבלויות הוא כ-5 מיליארד ש”ח.
לקריאה נוספת
- דו”ח מבקר המדינה (PDF)
- ביטוח לאומי מרתיע נכים – לעבוד או לא לעבוד?
- מדריך לקצבת עידוד
- מלכודת חוק לרון
זקוקים למידע נוסף? אם מגיע לכם כסף עקב תאונה או מחלה, פנו ל”זכותי” לסיוע בקבלת זכויות רפואיות.
לפגישה ראשונית חינם – מלאו שם וטלפון באתר, או חייגו 5520*
