הצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום
בשנים האחרונות נאבקים ארגוני הנכים למען הגדלת קצבאות הנכות שלהם, בטענה שהקצבאות הנוכחיות אינן מאפשרות קיום מינימלי. מדובר על ציבור גדול ומשמעותי של כ-230 אלף נכים בישראל, נכון ל-2017.
אזרחי המדינה משלמים דמי ביטוח לאומי מתוך המחשבה שאם יהפכו, חס וחלילה, לנכים ומוגבלים – המדינה תאפשר להם קיום בכבוד. אלא שהמציאות הנוכחית, עבור נכים רבים, איננה כזו: קצבאות הנכות בישראל הן מן הנמוכות בעולם המערבי.
מאז עליית מחירי הדיור, הפך יוקר המחיה לעניין של חיים ומוות. נכים שאין בבעלותם דירה נאלצים לשלם את רוב קצבתם למען תשלום שכר דירה – ולא נשארים עם כסף שיאפשר להם לממן מזון, תרופות , חשמל ומים. באחת ההפגנות התוודה אחד המפגינים, אלי בוסקילה, שהוא נאלץ לגור בתוך מרתף, כיוון שאיננו מסוגל לממן את שכר הדירה, בהיותו נכה שחי על קצבת נכות.
שכר המינימום יעלה במהלך 2017 מסכום של 4,650 ש”ח ל-5,300 ש”ח, לפי מימוש הפעימות המוגדרות בחוק המתוקן. בהשוואת קצבת הנכות לנפש במונחי כוח קנייה בדולר של ארה”ב דורגה ישראל בשנת 2007, ואף בשנת 1995, במקום ה-26 מתוך 31 מדינות ארגון ה-OECD. בשנים אלו, קצבת הנכות לנפש בישראל היתה נמוכה ב-80% מהקצבה הממוצעת לנפש, במדינות ה-OECD.
כ-80% מהנכים נשענים על קצבת הנכות שלהם, העומדת על סכום מירבי של כ-2,200 ש”ח – פחות ממחצית שכר המינימום. לכן הנכים זועקים לאחרונה את הסיסמה “נכה אינו חצי-בן-אדם“. אלפי נכים המתגוררים לבדם וללא ילדים, מצויים בחרפת רעב, על סף התמוטטות כלכלית. חלקם נמצאים בחובות שאין באפשרותם להחזיר.
הנסיונות האחרונים, בסוף שנת 2015, להעביר חקיקה בכנסת שתבצע הצמדה של קצבת הנכות לגובה שכר המינימום במשק – נכשלו. הצעות החוק הופלו על ידי הממשלה בגיבוי משרד האוצר, הטוען שיישום החוק אינו אפשרי. האוצר טוען כי הצמדת קצבאות הנכות לשכר המינימום ידרוש כיסוי תקציבי של 6 מיליארד ש”ח, סכום עצום שאינו מצוי כעת בקופת המדינה.
אם המדינה אינה מסוגלת לממן קפיצה משמעותית בסכום קצבת הנכות, עד כדי הצמדה לשכר המינימום, דבר לא מונע ממנה להחליט על קביעת תוספתלקצבת הנכות, כך שתעמוד, למשל, על סכום של כ-3,500 ש”ח עבור מקבלי קצבת נכות מלאה (100% נכות).
בין השנים 1975-1995 גדל מספר מקבלי קצבת נכות פי 20, לפי נתוני הביטוח הלאומי שפורסמו ב-2009. בשנים האחרונות גדל מספרם ב-57%. ב-2009 תועדו למעלה מ-200,000 מקבלי קצבת נכות בישראל. עם זאת, שיעור מקבלי הקצבה בישראל (4.9%) עדיין נמוך מן הממוצע במדינות ה-OECD, שיעור העומד על 5.8%. בנסיון לבלום את העלייה במספר מקבלי קצבאות הנכות, תוקן החוק ב-2004 כך שתנאי זכאות לקבלת הקצבה יעלה מ-40% נכות ל-60% נכות.
מאבקם של הנכים למען הצמדת קצבת הנכות לשכר המינימום מלווה במאבק דומה מצידם של אוכלוסיית הקשישים. גם הארגונים המייצגים את גמלאי ישראל טוענים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת קיום סביר, ולכן יש להצמידה לשכר המינימום. השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך ז”ל, אמר כי “קצבת הזקנה בישראל נמוכה אפילו מאד ביחס ליוקר המחיה בישראל וביחס למדינות ה- OECD שיעור קצבת הזקנה בישראל מדורג בתחתית הסולם, חמישי מהסוף”.
לאחר 4 חודשי עבודה, המליצה ועדת זליכה לממשלה במאי 2017 להעלות את קצבת הנכות ל-4,000 ש”ח בארבע פעימות החל מ-2018. הועדה ביקשה מהאוצר להקצות לנושא 4.5 מיליארד שקלים. שר האוצר רצה לאשר את מסקנות ועדת זליכה, אך הממשלה החליטה שלא לעשות את הצעד, ובמקום לאשר את ההעלאה – הודיעה על הקמת ועדה נוספת.
הוועדה לבחינת העלאת קצבאות הנכים בראשות פרופ’ אבי שמחון (ועדת שמחון) המליצה להעלות את קצבת הנכות בסכום זעום של 500 ש”ח בלבד. ההמלצה תחול על 100 אלף נכים בלבד, במטרה להעלות אותם מקו העוני. בנוסף המליצה הועדה על הקצאת 4 מיליארד שקלים ב-5 שנים לטובת הנכים, כולל ביטול קיזוז קצבת נכות של נכים היוצאים לעבוד.
בתגובה לפרסום המלצות ועדת שמחון, יצאו באמצע יוני 2017 מאות נכים להפגנות מחאה ברחבי הארץ. לטענתם, ההעלאה המתוכננת אינה מספקת ולא תפתור את מצוקתם של רוב הנכים. נכים חסמו כבישים וחלקם איימו להצית את עצמם. הסלמת מאבק הנכים הביכה את הממשלה. חברי כנסת ושרים התחרו ביניהם מי יהיה חתום על המתווה הסופי והמאושר.
בסוף יוני החליט ראש הממשלה נתניהו על העלאת קצבת הנכות ל-4,000 ש”ח עבור נכים קשים בלבד (90% נכות ומעלה), החל מחודש ינואר 2018. ההפרדה בין נכים קשים ובין שאר הנכים עוררה תרעומת בקרב מנהלי מאבק הנכים. גם לאחר קריאת פרטי המתווה, עדיין לא ברור מתי, אם בכלל, יוצמדו קצבאות הנכות לשכר המינימום.
אלכס פרידמן, יו”ר ארגון “נכה לא חצי בן אדם” כי מתווה נתניהו פחות טוב ממתווה ביטן, ואילו במתווה שמחון נכונה ההחלטה לקיים את העלאת הקצבאות באופן מיידי. נראה כי מאבק הנכים בממשלה רחוק מלהסתיים, והנכים לא יוותרו על הצמדת כל קצבאות הנכות לשכר המינימום בישראל כיום.
