הסכם הניידות
הסכם הניידות שנחתם ב-77' בין משרד הבריאות למשרד האוצר מתגלה לעתים כלא מעודכן ולא רלוונטי. אלפי נכים לא מקבלים סיוע בניידות ו-11 אלף נכים מערערים על החלטות וועדת הבריאות לקביעת אחוזי הניידות מדי שנה. משרד הבריאות מודע לבעיה, אך הדבר 'תקוע' אצל המוסד לביטוח לאומי המבטיח להקים ועדה בנושא.
בישראל כ-35,500 נכים המקבלים קצבת ניידות שגובהה כ-8,000 שקלים. הסיוע הוא עד כ-80% מעלות רכב הנכה ומימון הצורך והאבזור המיוחד שעולים עד מאה אלף שקל. אחד הקריטריונים על מנת לקבל את הסיוע ו גמלת הניידות, הוא לקבל לפחות 40% ניידות. לא זאת בלבד, אלא שעליהם לעמוד בקריטריונים הקבועים בתקנות בהתאם להסכם הניידות שנחתם בין משרד האוצר והבריאות ב-1977.
ההסכם נועד להטיב עם נכים המוגבלים בתנועתם ובמסגרתו מוענקות לנכים, הפגועים בגפיים התחתונות, זכויות שונות כדי להקל על ניידותם. כך למשל, יהיו זכאים לרכב מיוחד, הוצאות על כסא גלגלים, הלוואות לרכישת רכב ועוד. יתר על כן, ההסכם אמור לעודד נכים לצאת לעבודה ולהקל עליהם בהתמודדות עם המגבלה. למרות זאת, חלפו כ-36 שנים ועדיין לא עודכנו תקנות הביטוח הלאומי הקובעות את הזכאות לקצבת ניידות או השתתפות המדינה ברכישת רכב מותאם.
משרד הבריאות מודע לבעיה ואף הגיב לה: "הזכאות בניידות נקבעת על סמך תקנות משנת 1977 שיש צורך לעדכנן. עדכון התקנות צריך להיעשות על ידי ועדה ציבורית בראשות המוסד לביטוח לאומי".
