מילון מונחים

• אובדן כושר עבודה – אי היכולת לעבוד בעקבות מחלה או תאונה בשיעור של 75 אחוזי נכות ומעלה. ההגדרות משתנות מחברת ביטוח אחת לשנייה. הנפגע זכאי לקצבת אובדן כושר עבודה, בהתאם לפוליסת הביטוח שלו, עד שמצבו השתנה או עד שתקופת הביטוח הסתיימה. לקבלת פיצוי על אובדן כושר עבודה ב-3 החודשים שלאחר הפגיעה, יש להגיש לביטוח הלאומי תביעת תשלום דמי פגיעה.
• אחוזי נכות – נקבעים על ידי המוסד לביטוח לאומי. מומחים רפואיים בוועדה רפואית קובעים את אחוז הפגיעה ביכולת הפרנסה ו/או התפקוד של הנפגע.
• גמלת ניידות – ניתנת לתושבי ישראל בגילאי 3-67 בעלי מוגבלות בניידות לפי החוק, כלומר לפי החלטתה של ועדה רפואית (ר' ערך) מטעם הביטוח הלאומי. בין הליקויים המאפשרים קבלת אחוזי ניידות: שיתוק, קטיעה, קשיון, נקע, מפרק מדומה, הגבלת כושר תנועה, קיצור גפה ועוד.
• גמלת ילד נכה – תנאי זכאות: ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד בגלל מחלה כרונית, ילד התלוי באחרים בגלל ליקוי גופני, שכלי או נפשי, ילד שרופא מוסמך ומומחה קבע שהוא בעל ליקוי מיוחד. ניתנת להורים עקב הוצאות רפואיות וטיפוליות מתאימות.
• דמי תאונה – תושבי ישראל בגילאי 18-65, שאיבדו את יכולתם לעבוד בגין תאונה, זכאים לפיצוי כספי. סכום הפיצוי יהיה שווה ל-75% משכר הנפגע ב-4 החודשים שקדמו לתאונה. ניתן להגיש תביעה עד 90 יום לאחר התאונה.
• החזרי מס – זכאות להחזרים כספיים ממס הכנסה, בעקבות אחת הסיבות הבאות או יותר: הורה לילד בעל נכות או מוגבלות, נכות בשיעור של 90% ומעלה, החלפות מקומות עבודה, קבלת דמי אבטלה, חופשת לידה ארוכה, מורים בשנת השתלמות או בשנת שבתון, לימודים אקדמיים ועוד.
• ועדה רפואית – בדיקת המצב הרפואי של הנפגע שהגיש תביעה לביטוח לאומי, כדי לקבוע לו אחוזי נכות בהתאם ל"ספר המבחנים" שבתקנות הביטוח הלאומי. הועדה מורכבת מרופא מומחה אחד או יותר, ומזכיר ישיבה מטעם הביטוח הלאומי. החלטת הועדה נשלחת לרופא מוסמך, הקובע את את אחוזי הנכות הרפואית באופן סופי.
• זכויות רפואיות – רלוונטיות לתושבי ישראל שנפגעו בתאונות עבודה, תאונות דרכים, שלקו במחלות או מצבים רפואיים שבעקבותיהם נפגעה יכולת תפקודם ומצבם הבריאותי. המוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה הם מבין מקבלי ההחלטות המרכזיים בנוגע למידת הזכאות וגובה הפיצויים, שאינם ניתנים בקלות בשל חשש לניצול המערכת.
• חוק הפוליו – קובע פיצוי לנפגעי פוליו בישראל. לפי החוק, שנחקק ב-2007, נפגע עם נכות "יציבה" יקבל פיצוי חד-פעמי לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו, בעוד שנפגע עם 100% נכות יקבל קצבה חודשית.
• טופס 250 – יש למלא טופס זה במקרה של תאונת עבודה; מיועד לשכירים בלבד (עצמאים ממלאים טופס 283); מעניק את הזכות לקבל טיפול רפואי, ודורש החתמת המעסיק. לאחר שקופת החולים מקבלת את הטופס החתום, מקבל הנפגע תעודה רפואית לנפגע בעבודה, המשמשת כאישור מחלה. מילויו אינו מהווה הכרה בתאונה כתאונת עבודה, אלא יכול לסייע בתביעה מול ביטוח לאומי.
• טופס 211 – משמש להודעה על פגיעה בעבודה, כתוצאה מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע. יש להגיש אותו במסגרת התביעה לדמי פגיעה.
• טופס 283 – "בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה עצמאי אל קופת חולים או בית חולים". שימושי במקרים של עובדים עצמאים (לא שכירים) שנפגעו בתאונת עבודה. מילוי טופס 283 הוא השלב הראשון בתהליך תביעה בעקבות תאונת עבודה. הוא אינו מהווה אישור הכרה בתאונת עבודה, אך הוא יכול לסייע בהוכחת תאונת עבודה.
• מחלות מקצוע – נגרמות לאורך זמן כאשר העובד נחשף לתנאים מזיקים המשפיעים על בריאותו לרעה. החוק מפרט רשימה של עשרות מחלות שאותן הוא מחשיב כמחלות מקצוע. הן אינן נחשבות כתאונות עבודה, משום שאינן נגרמות כתוצאה מתאונה פתאומית וממקרה יחיד המתרחש בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה.
• נכות זמנית – ניתנת בעקבות מחלה חולפת או לא קבועה, שייתכן שתשתפר או שתחמיר. ההבדל בין נכות זמנית לנכות צמיתה (קבועה), לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, הוא שיש אפשרות שמצב הנפגע ישתנה, לטוב או לרע. הפיצוי מוענק לשנה לכל היותר; בסוף השנה, מוזמן הנפגע לועדה רפואית להערכה מחדש.
• נכות תפקודית – דרגת אי-כושר להשתכר בעבודה או לתפקד במשק-בית. מוענקת על ידי בית המשפט. נכות זו שונה מן הנכות הרפואית, הנקבעת על ידי מומחים רפואיים, ולא על ידי בית המשפט.
• נכות נפשית – מחולקת לשני מצבים נפשיים לפי תקנות הביטוח הלאומי: הפרעות פסיכוטיות והפרעות פסיכו-נוירוטיות. כדי לקבל הכרה בנכות נפשית, יש לעבור הערכה על ידי פסיכיאטר וגם על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי. אנשים בעלי נכות נפשית שאינם יכולים להתפרנס זכאים לקצבת נכות כללית אם דרגת הנכות הנפשית היא 40% ומעלה.
• סיעוד – תושבי ישראל מעל גיל הפרישה, שאיבדו את היכולת לתפקד ולטפל בעצמם, בנוסף לקריטריונים נוספים, זכאים לסיוע סיעודי, הכולל מטפל/ת. ממומן באמצעות הביטוח הלאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות.
• פגיעה בעבודה – (ידועה גם כ תאונת עבודה) תאונה, מחלה, פציעה או כל נזק גופני אחר שנגרמו בדרך לעבודה, בדרך חזרה מהעבודה, במהלך העבודה עצמה או כמחלת מקצוע (ר' ערך). המונח מקיף גם פעילות מקצועית או חברתית מטעם העבודה.
• פטור ממס הכנסה – מצב שבו תושב ישראל אינו נדרש לשלם מס הכנסה לתקופה מסוימת, או עד סוף חייו. הפטור ניתן לפי הקריטריונים הבאים: נכות בשיעור של 90% לפחות, נכות שנקבעה לתקופה של שנה ומעלה, עיוורים ועוד.
• פנסיית נכות – קצבה חודשית המקבל עמית קרן פנסיה במצב של אובדן כושר עבודה מינימלי של 25% למשך כ-90 ימים רצופים לפחות. גובה הקצבה תלוי בגורמים כמו גיל, שיעור הנכות, הפרשות, שכר, מסלול השקעות ועוד.
• קצבת נכות – פיצוי כספי הניתן לתושבי ישראל מעל גיל 18, שאינם יכולים להרוויח 25% מהשכר הממוצע במשק, או שהכנסתם ירדה לפחות ב-50% בעקבות ליקויים גופניים, שכליים או נפשיים. קריטריוני זכאות: 40% נכות רפואית ומעלה, מעבר מבחן תפקודי, אובדן של 50% לפחות מכושר העבודה ועוד.
• קצבת עידוד – קצבה חדשה, שנכנסה לתוקף באוגוסט 2009 בעקבות מסקנות ועדת לרון ותיקון לחוק הביטוח הלאומי. ניתנת במקום קצבת נכות, במקרים שבהם המשכורת גבוהה מ-45% או מ-60% מהשכר הממוצע במשק. ניתנת רק לתושבים שקיבלו קצבת נכות במשך שנה אחת לפחות ברצף.
• קצבת שירותים מיוחדים – ניתנת לאזרחי ישראל, המבוטחים בביטוח לאומי, מעל גיל 18 ועד גיל הפנסיה. קצבת שר"מ מיועדת למקרים מיוחדים, שבהם המבוטח תלוי באחרים על מנת לבצע פעולות יום יום בסיסיות, או שהוא זקוק להשגחה צמודה בכל שעות היממה. בין תנאי הזכאות: מבוטח בעל נכות רפואית בשיעור 60% ומעלה המקבל קצבת נכות, מבוטח בעל נכות רפואית בשיעור של 75% ומעלה ועוד.
• רופא תעסוקתי – השלב הראשון בתהליך הגשת תביעת אובדן כושר עבודה הוא קבלת אישור רפואי המעיד שהפגיעה מגבילה או מונעת את היכולת לעבוד. לקבלת אישור זה יש לפנות לרופא תעסוקתי, המוסמך במיוחד לתפקיד. תפקידו בתהליך התביעה משמעותי, שכן ביכולתו לקבוע את דרגת כושר העבודה.

למידע מקצועי נוסף על מונחים אלו וסיוע בזכויותיך הרפואיות, צור קשר עם מומחי זכותי או חייג 5520*.