פיברומיאלגיה – המחלה והפיצוי

עייפות שמגיעה עד כדי תשישות קיצונית; הפרעות שינה בלתי פוסקות; כאבי ראש ושינויים במצב הרוח; אלו חלק מן התופעות הנפוצות של פיברומיאלגיה, המחלה שכל כך הרבה אנשים בישראל חולים בה – אך כל כך מעט מידע רפואי אמין זמין לגביה

מאת: צוות אתר “זכותי” (עודכן: יוני 2018)

פעם קראו לה “מחלת היאפים“. צעירים המנהלים אורח חיים עמוס סבלו לפתע מתשישות כרונית, שפגעה ביכולת שלהם לעבוד, לנהל מערכות יחסים ולתפקד כאנשים נורמליים. יותר נכון לקרוא לה “מחלת היאפיות”, כיוון שהקורבנות העיקריים של פיברומיאלגיה (Fibromyalgia, או בקיצור FM) הן למעשה נשים.

כאבי שרירים הם הסימפטום הנפוץ ביותר של פיברומיאלגיה. לכן קוראים למחלה, בעברית, “דאבת שרירים“. החולים מתלוננים על כאבים בשרירים, על קושי לבצע פעולות הכרוכות בהפעלת שרירים, ועל רגישות גבוהה בנקודות מסוימות בגוף – בעיקר משני צידי הגוף. הכאבים הקשים בגוף, שלעתים מתחילים להתפשט מאזור מסוים, מזכירים שפעת אינסופית, כל זאת ללא רקע דלקתי כלשהו.

אך יותר מן הכאב – התשישות הכרונית היא זו שמייאשת חולי פיברומיאלגיה. הם מרגישים עייפים כל היום, ולכן מתקשים לעבוד, לפרנס את משפחתם ולנהל אורח חיים נורמלי. בערך 20% מן החולים נמצאים במצב של דיכאון קליני, אך רבים מהם מדווחים על חרדה, כאבי ראש, הפרעות שינה, קושי בביצוע משימות יומיומיות, בעיות ריכוז וגם פחד גדול מפני העתיד המצפה להם.

חולי פיברומיאלגיה לא מעטים מדווחים על קהות חושים, ואף תחושות של “עיקצוצים” באיברי הגוף. גם מיגרנות יכולות להיות סימפטום, כמו גם נפיחות, שלשולים, כאבי בטן ועוד. הפרעות בתפקוד שלפוחית השתן עשויות להעיד על פיברומיאלגיה, וגם שינוי בצבע העור.

התסמינים הנפוצים ביותר של פיברומיאלגיה (FM) הם:

• עייפות בינונית עד קשה
• הפרעות שינה
• בעיות תפקוד קוגניטיבי
• תסמונת המעי הרגיז
• כאבי ראש ומיגרנות
• חרדה
• דיכאון
• רגישות לסביבה

לרוע מזלם של הסובלים מן ההפרעה המכאיבה, הממסד הרפואי מתקשה להבין את שורשיה של הפיברומיאלגיה. מחלת דאבת השרירים אינה ברורה דיה, והמחקרים שנערכו כדי לאבחנה אינם חד משמעיים. לעתים מאובחנים חולים כסובלים מפיברומיאלגיה רק מכיוון שכל שאר האפשרויות נדחו על הסף. חולים רבים אינם מודעים כלל לקיומה של תסמונת הכאב החמקמקה הזו, או להכרה (האיטית והחלקית, אמנם) של הממסד הרפואי המודרני בקיומה.

התדרדרות במצבם של חולי פיברומיאלגיה, לרוב על בסיס נפשי, היא תופעה נפוצה. אי-מודעות לקיומה של המחלה, חרדה מפני הלא-מוכר והלא-ידוע, טיפולים בלתי מתאימים — כל אלו עשויים להחריף את מצבו של החולה ולהביא לסיבוכים. החמרת המצב חושפת את החולה בפני סכנות חדשות. לכן מומלץ להיבדק על ידי מספר רופאים, במיוחד מומחים ברפואת כאב, כדי לבנות תוכנית ריפוי מלאה.

ריפוי: בעזרת תרופות שיכוך כאבים, טיפול בהפרעות שינה, בניית תוכנית שיפור כושר גופני, לימוד שיטות להפחתת כאבי שרירים והרפייה נכונה – אפשר להתמודד עם פיברומיאלגיה בהצלחה חלקית או מלאה. בעזרת תוכנית הוליסטית לניהול אורח חיים בריא, ניתן להכיר בעובדה שגם פיברומיאלגיה, למרות היותה מחלה בעייתית לזיהוי ומיון, היא תופעה שאינה מצדיקה חרדות הרסניות.

• האם תשישות כרונית פוגעת ביכולתך לעבוד ולהשתכר?
• האם מחלת הפיברומיאלגיה מונעת ממך לתפקד בצורה נורמלית?
• האם אתה חולה פיברומיאלגיה, אך הביטוח הלאומי אינו מכיר במחלתך?
• אולי מגיע לך כסף מביטוח לאומי – ואנחנו נסייע לך למצות את זכויותיך הרפואיות. 

חולי פיברומיאלגיה (“דאבת שרירים”, בעברית) לא תמיד מתמודדים מול הבירוקרטיה הישראלית, כדי לקבל קצבת נכות או הבטחת הכנסה. דרוש נסיון רב כדי להתמודד מול דרישות ביטוח לאומי, לנצח את הפקידים ולקבל את  הכסף המגיע לך.

התקשרו 5520* וצרו קשר עם נבחרת המומחים של זכותי. נסייע לכם למצות את זכויותיכם הרפואיות.

על פי נתוני ה-NFA, פיברומיאלגיה היא אחת מתופעות הכאב הכרוני הנפוצות ביותר בעולם כיום. התופעה משפיעה על כ-10 מליון בני אדם בארה”ב, וכ-3% עד 6% מאוכלוסיית העולם כולה. אין ספק שפיברו’ משפיעה בעיקר על נשים (75%-90%), היא פוגעת גם בגברים וילדים בכל הקבוצות האתניות. ההפרעה מופיעה בעיקר בקרב משפחות (אימהות, בנות ובנים). האבחון נעשה לרוב בגילאים 20-50 אך שכיחות המחלה עולה עם הגיל – כך שעד גיל 80 התופעה מאובחנת ב-8% מן הנבדקים