סרטן ריאות

בחר/י נושא

סרטן הריאות הוא גורם התמותה מספר 1 מבין כל סוגי מחלות הסרטן הידועות לנו. בעולם כ-2 מיליון חולים חדשים של סרטן ריאות בשנה, מתוכם למעלה מ-1 מיליון נפטרים מן המחלה, בשנה. זוהי מחלה שכיחה, והיא נחשבת לסרטן השני בשכיחותו באוכלוסייה. בישראל, כ-2,700 חולים חדשים בשנה.

בניגוד לסוגים רבים אחרים של סרטן, סרטן ריאות נגרם בעיקר מתופעה אחת ויחידה: עישון סיגריות (90% מן המקרים). ככל שאדם מעשן יותר, ומגיל צעיר יותר – כך עולה הסיכון שלו לחלות בסרטן ריאות.

גם מעשני מקטרת ומעשני סיגרים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בסרטן ריאות, אך רמת הסיכון שלהם נמוכה יותר לעומת מעשני סיגריות.

אמנם נכון שעישון איננו הגורם היחיד למחלה זו, אך גורמים אחרים כגון חשיפה תעסוקתית לחומרים רעילים כגון אסבסט, דיזל, גז ראדון, אורניום, כרום וניקל וחומרים בתעשיית הבניין – נחשבים לנדירים באופן יחסי. גם זיהום אוויר תורם את חלקו להתפתחות המחלה, בעיקר באיזורים עירוניים ותעשייתיים צפופים. חשיפה לקרינה טיפולית לשד ולחזה – גורם סיכון עתידי להתפתחות סרטן ריאות.

עישון פסיבי (חשיפה לאדם מעשן) מהווה גורם סיכון משמעותי: 10-15 אחוזים מחולי סרטן הריאות לא עישנו מעולם. הפסקת עישון מפחיתה באופן הדרגתי את הסיכון לחלות בסרטן ריאות. כעבור כ-15 שנה של חיים ללא עישון, רמת הסיכון יורדת לזו של שאר האוכלוסיה.

גורמי סיכון – סרטן הריאות

גיל: רוב חולי סרטן הריאות נמצאים בגילאי 65 ומעלה. נדיר לראות חולי סרטן ריאות לפני גיל 40.

מין: אין שוויון בין המינים. מכיוון שגברים מעשנים יותר מנשים, הם גם חולים יותר בסרטן ריאות, ביחס כפול לעומת הנשים (66% גברים לעומת 33% נשים).

סוגים: הקבוצה הנפוצה ביותר היא סוג תאים שאינם קטנים (NSCLC), המהווים כ-84% מהמקרים. בתוך קבוצה זו, יש תת-סוג כמו למשל אדנוקרצינומה (סרטן בלוטי – גדל מתוך תאים בלוטיים) או קרצינומה של תאי הקשקש (SCC), שנקראת גם סקוומוס (Squamous). תת-סוג נוסף הוא קרצינואיד, וסוג נוסף הוא של תאים גדולים (Large Cell).

הסוג השני של סרטן ריאות הוא מסוג תאים קטנים (SCLC), המהווים כ-12% עד 15% מהמקרים של סרטני הריאה. סוג זה נחשב תוקפני יותר, והוא נפוץ יותר בקרב מעשנים או בעלי היסטוריה של עישון. סוג זה שונה במראה התא, מסלוליו והמוטציות שלו. גידול מהסוג הזה יטופל בתרופות ולא באמצעות ניתוח.

תסמינים נפוצים של סרטן ריאות

שיעול מתמשך
קוצר נשימה
הפרשת ליחה של דם
כאבי חזה
אובדן תיאבון
קושי בבליעה
ירידת משקל
תשישות
נפיחות בלוטות לימפה (בצוואר)
כאבי ראש
קרישיות מוגברת

אבחון מוקדם לפני טיפול

סריקת CT חזה
ברונכוסקופיה (הכנסת צינור לדרכי הנשימה)
ביופסיה של הריאות – שאיבת תאי גידול
בדיקת PET-CT כולל חומר "צובע", לזיהוי איזורים עם פעילות מוגברת
אנדוסקופיה לבדיקת בלוטות לימפה מוגדלות
מדיאסטינוסקופיה (מרכז החזה)
טורקוסקופיה (קרום הריאה)
סריקת MRI
בדיקת תפקוד ריאות (מבחני נשימה ופעילות גופנית)
חשוב להדגיש: אין בדיקת דם המאפשרת לאבחן סרטן ריאות באופן מיידי

שלבי המחלה

שלב 1 – גוש קטן שלא התפשט אל בלוטות הלימפה (סיכויי הישרדות גבוהים)
שלב 2 – גוש גדול שלא התפשט אל בלוטות הלימפה (סיכויי הישרדות לא גבוהים)
שלב 3A – גוש שהתפשט אל בלוטות הלימפה, בצד אחד של בית החזה (סיכויי הישרדות לא גבוהים)
שלב 3B – גוש שהשתפט אל בלוטות הלימפה, גם לצד השני של בית החזה (סיכויי הישרדות נמוכים)
שלב 4 – גוש שהתפשט אל מעבר לבית החזה, ושלח גרורות מרוחקות (סיכויי הישרדות נמוכים ביותר; לא כדאי לנתח)

הטיפול במחלה – מבחר אפשרויות נרחב

ניתוח הסרת גידול באמצעות כריתת אונה
ניתוח הסרת גידול באמצעות כריתת ריאה אחת (ניתן לנשום באמצעות הריאה שנותרה)
ניתוח הסרת גידול באמצעות כריתה של חלק מן הריאה (כריתת יתד/טריז)
ניתוח הסרת גידול באמצעות פתיחת חזה (תורקוטומיה)
ניתוח הסרת בלוטות לימפה באיזור החזה (תוך כדי הסרת גידול)
כימותרפיה
רדיותרפיה (הקרנות)
תרופות המשלבות ציספלטין עם קרבופלטין
תרופות נוספות
טיפול ביולוגי – תרופות ממוקדות
טיפול באמצעות גלי RF
לייזר PTD (טיפול פוטו-דינמי)
החדרת סטנטים (תומכנים) אל קנה הנשימה ו/או כלי הדם

חשיבות אבחון מוקדם של סרטן ריאות

רק כ-15% ממקרי סרטן הריאות מתגלים בשלב המוקדם ביותר של המחלה.
לכן קריטי להיבדק מדי שנה, או פעמים רבות ככל שניתן, רצוי בגיל 55 ומעלה.
חשוב לזהות את התסמינים הקטנים ביותר, ולא להתעלם מאף סימפטום חשוד.
למרבה הצער, רק 1 מתוך 10 חולי סרטן ריאות נשארים בחיים 5 שנים אחרי האבחון הראשון שלהם.
נשים מעשנות נמצאות בסיכון כפול לחלות בסרטן הריאות, בהשוואה לגברים מעשנים.
אם את/ה מעשן/ת – דרוש לעבור בדיקת CT בפרוטוקול קרינה נמוכה, ללא חומר ניגוד / ללא יוד. כדאי מאוד להיבדק גם אם אינך משתעל או חש ברע. בדיקה זו יעילה לגילוי מוקדם, למרות שאינה בהכרח נמצאת בסל התרופות.
סטטיסטית, צריך לבדוק 320 איש בקבוצת הסיכון כדי למנוע מקרה מוות אחד מסרטן ריאות.

קריאה נוספת

חלית בסרטן? צור קשר עם מומחי "זכותי". נסייע לך לקבל את הכסף המגיע לך מן הרשויות, המוסדות וחברות הביטוח.