סרטן העור
ישראל היא מדינה שטופת-שמש. קרינת ה-UV החזקה של השמש בישראל משפיעה על שכיחותו של סרטן העור בארצנו, וכן על מסוכנותו.
תפקידו של העור הוא להגן על הגוף מפני קרינה, לסלק פסולת דרך זיעה, לייצר ויטמין D, לאזן את חום הגוף, לשמור על נוזלי הגוף ואף לאגור שומן (בין אם אנו שמנים או רזים).
העור שלנו מורכב מ-2 שכבות: דרמיס (פנימית) + אפידרמיס (חיצונית). באפידרמיס שלושה סוגי תאים: קשקש (יצרני קרטין), בסיס ובתוכם תאים מסוג מלנוציטים (יצרני פיגמנט מלנין).
סוגי סרטן עור
שלושת סוגי סרטן העור העיקריים הם:
1) סרטן עור תאי בסיס (קרצינומה BCC בתחתית אפידרמיס) – הנפוץ ביותר (למעלה מ-75% מהמקרים)
2) סרטן עור תאי קשקש (קרצינומה SCC בשכבה החיצונית).
3) מלנומה ממאירה – מתפתחת במהירות (קטלני אם לא מטופל מהר)
מלבד שלושת סוגים עיקריים אלו, קיימים סוגים נדירים יותר של סרטן עור, כמו למשל לימפומה של העור, סרקומה ועוד.
כיצד מתפתח סרטן עור
כאשר תאי עור מתרבים בצורה חריגה או בלתי מבוקרת, נוצרים גידולים שפירים או טרום-ממאירים, העלולים להפוך סרטניים (ממאירים) ללא טיפול או הסרה.
הגידולים מתבטאים בנקודות בצבעים שונים (אדום, חום וכו’), פצעים, כתמים ונגעים שונים.
לדוגמה, קרטוזיס אקטיני הוא סוג של נגע, שעלול להפוך סרטני אם איננו מאובחן ומטופל בזמן. גם מחלת בואן עשויה להפוך לסרטן תאי הקשקש.
גורמי סיכון
- חשיפה לקרינה אולטרה-סגולה של השמש
- שיזוף מוגזם (באמצעות מיטות שיזוף או מנורות שיזוף מלאכותיות)
- תחלואה קודמת (גידול סרטן עור קודם)
- שומות דיספלסטיות (א-סימטריות)
- שיער ג’ינג’י (אדמוני) או שיער בהיר
- גנטיקה
- מערכת חיסונית חלשה / מוחלשת
- טיפולי הקרנות נגד סרטן (בעבר)
- תוחלת חיים גבוהה (המגבירה חשיפה לשמש)
- מין / מיגדר: גברים חולים יותר מאשר נשים
תסמינים
- פצע שאינו מגליד
- כתם אדום
- איזור מגורה / מגרד
- שומה א-סימטרית, בעלת גבולות משוננים או לא ברורים, בעלת גוונים רבים
- גבשושית בצבעים שונים: לבן, ורדרד, אדום, חום או שחור
- צלקת לבנה, צהובה או מבריקה
אם כתם חשוד מופיע בעור ולא נעלם תוך שבועות ספורים, יש לפנות בדחיפות לבדיקה אצל רופא עור מוסמך.
אבחון וטיפול
- בדיקה ראשונית ע”י דרמוסקופ (כלי עזר אופטי) – אצל רופא עור
- בדיקה במקרה של שינוי בגודל, צבע, תחושה וכו’ – שוב אצל רופא עור
- ביקורת תקופתית – במיוחד אצל מי שכבר עבר ניתוח
- הסרת שומה (ניתוח)
- ביופסיה – דגימת עור בהרדמה מקומית
- בדיקת בלוטות לימפה במקרה של חשד לסרטן עור מסוג תאי קשקש
- בדיקות דימוי (MRI וכו’) במקרים בהם מתעורר חשש לגידולים באיברים פנימיים
- ניתוח הסרה / כריתה (כירורגי) בהרדמה מקומית/מלאה
- ניתוח השתלת עור (במקרה של גידול גדול)
- ניתוח מוס (הרדמה מקומית) להסרת שכבות עור בלי לפגוע ברקמה בריאה
- גרידה + צריבה – למניעת דימום (הרדמה מקומית; גידולים קטנים)
- ניתוח הסרת תאי לימפה (נדיר; למניעת התפשטות)
- הקרנות (רדיותרפיה)
- חנקן נוזלי – הקפאה (קריותרפיה)
- פוטודינמיקה – תרופה רגישה לאור + טיפול אור
- כימותרפיה – משחה למריחה או תרופה בעירוי לווריד
- אימונותרפיה – משחה
- טיפול ביולוגי (תרופות כמוסה – תאי בסיס)
תדירות בדיקות
- פעם בשנה – מומלץ לכולם (בדיקה שנתית חובה)
- פעמיים בשנה – לקבוצות סיכון (כולל בעלי היסטוריה של המחלה)
- פעם בחודש – בדיקה עצמית לבעלי סיכון גבוה
הימנעות מחשיפה לשמש
- שיא קרינת השמש: מהשעה 9 עד 5 בערב
- שיא קרינת UV: בין השעות 12:30 עד 13:30
- לא לשהות בשמש בלי אמצעי הגנה מתאימים
- לחבוש כובע רחב המגן גם על העורף
- להרכיב משקפי שמש לסינון קרני UV
- ללבוש בגדים עם שרוולים ארוכים – עדיפים בדים מסנני-קרינה
- חובה למרוח קרם הגנה נגד קרינת UVA וגם UVB לפני החשיפה לשמש – קריטי למניעת מלנומה
- לא להשתזף שלא לצורך (סיכון מיותר)
- לתשומת לבכם: קרינת UV מסוכנת עוברת גם דרך עננים
- שהייה במים – מסוכנת גם היא (חשיפה לקרינה תת-מימית)
מדד UV
זהו תקן בינלאומי למדידת קרינה אולטרה-סגולה של השמש. נמצא בשימוש רחב מאז 1994 בתחזיות מזג האוויר.
מדד זה יעיל ושימושי במיוחד לחולי סרטן עור, כמו גם לבני אדם השייכים לקבוצות הסיכון השונות.
- 0 עד 2: ירוק (נמוך) – לא מסוכן לאדם הממוצע, אך יש לשמור על ביגוד מתאים
- 3 עד 5: צהוב (מתון) – עדיף להישאר בצל, כדאי למרוח קרם הגנה ולחבוש כובע
- 6 עד 7: כתום (גבוה) – יש להגן על העור ועל העיניים מפני קרינת השמש
- 8 עד 10: אדום (גבוה מאוד) – לצמצם שהייה בשמש בין השעות 10 בבוקר ועד 16 אחרי הצהריים
- 11 ומעלה: סגול (קיצוני) – לא לשהות בשמש בין השעות 10 בבוקר ועד 16 אחרי הצהריים
חלית בסרטן עור ותפקודך נפגע? צור קשר עם מומחי זכותי לטיפול בזכויותיך הרפואיות.
