סרטן כמחלת מקצוע של עובד שיקוף
עובד בשיקוף מטענים חלה בסרטן ותבע את הביטוח הלאומי על מנת שיכיר במחלתו כ”מחלת מקצוע”. העניין הגיע עד לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בית הדין קבע ביוני 2016: בהסתמך על חוות דעת המומחה, סביר שהמחלה נגרמה כתוצאה מהחשיפה לקרינה מייננת
עובד של רשות המסים, ילד 1972, עבד כ-11 שנים בתפקיד בודק מטענים במעבר הגבול באמצעות מכונות שיקוף (רנטגן) במשרה מלאה. בשנת 2007 החל לסבול מתופעות בבלוטת התריס ובשנת 2009 אובחן כחולה בסרטן מסוג קרצינומה פפילרית בבלוטת התריס (Papillary thyroid cancer). הוא אף עבר כריתה של בלוטת התריס ובלוטות הלימפה הצוואריות, אולם עדיין סבל העובד מגרורה של קרצינומה פפילרית בבלוטת הלימפה.
העובד הגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי להכרה במחלת סרטן בלוטת הלימפה וסרטן בלוטת התריס בהן לקה כ”מחלות מקצוע”. לחילופין טען התובע למיקרוטראומה, בשל החשיפה המתמשכת לקרינה. התביעה הגיעה אל בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בפני סגן הנשיאה השופט אילן סופר.
תנאי העבודה של העובד
מהתיאור בפסק הדין עולה כי לצורך ביצוע העבודה נדרש התובע לשבת מול המסך במרחק של 60 ס”מ ממכונת השיקוף, להפעיל אותה ולבדוק את המטענים שהועברו במכונת השיקוף באמצעות מסך. בפתח הכניסה והיציאה של מכונת השיקוף היו מחוברות רצועות וילון בדומה לחדר קירור.
במשך יום עבודה ממוצע קרני הרנטגן הופעלו במשך כ 4-5 שעות, שבהן התובע ישב צמוד למכונה ללא אמצעי מיגון כלשהם. כאשר חפץ היה במכונה, הופעלה עינית הקרינה. כמו כן, כחלק מהעבודה, נדרש התובע לטפל בתקלות פשוטות, שחרור מטענים שנתקעו בתוך המכונה, ניקוי לכלוך ואבק, חיבור רצועות הוילון כשניתקו ממקומן ועוד.
מלבד זאת, התובע עבד עם מכונות שיקוף מסוג נוסף, אשר נועדו לשקף משטחים שעברו על מסוע. לאחר שנכנס המשטח לתוך המכונה, הייתה דלת שנאטמת וקרני הרנטגן היו מופעלות רק כששתי דלתות המכונה היו נאטמות.
חוות דעת המומחה
לצורך ההכרעה בתיק, ביהמ”ש מינה את ד”ר האגר משה כמומחה רפואי מטעם בית הדין. אל המומחה הופנו שאלות ובמסגרתן היה צריך לקבוע מהי מחלתו של התובע והאם לאור החומר הרפואי יש להכיר במחלתו בתור מחלת מקצוע.
המומחה קבע בחוות דעתו כי “קרצינומה פפילרית של בלוטת התריס הנה סרטן נדיר המאובחן בפחות מ -2% מכלל מקרי הסרטן המאובחנים. אך זהו הסרטן הנפוץ ביותר בבלוטת התריס. כמו כן, סרטן זה נפוץ יותר משמעותית אצל נשים מאשר אצל גברים”. עוד קבע המומחה כי קיימים מספר גורמי סיכון לסרטן מסוג זה, אך החשיפה לקרינה מייננת הנה הגורם היחיד שהוכח כבעל קשר סיבתי למחלה.
את הקשר בין המחלה לקרינה הדגים ד”ר האגר גם באמצעות ההיסטוריה: “דוגמה לכך הינה שלאחר תאונת הכור הגרעיני בצ’רנוביל חלה עליה ברמות העולמיות של סרטן זה”, כתב בחוות דעתו. בנוסף, כך ציין, ככל שגיל הנחשף נמוך יותר, הסיכויים לפתח את הסרטן מסוג זה גבוהים יותר. עם זאת, מסייג ואומר כי בקשר לעובד הספציפי, לא היה בידו מידע לגבי סוג המכונות בהן השתמש העובד ולגבי כמות הקרינה המייננת אליה נחשף במהלך השנים.
גורם הסיכון העיקרי: קרינה מייננת
נקודה נוספת שהעלה המומחה היא כי “קיימת רמת קרינה מייננת ממוצעת, שהנה מנה סטנדרטית לה נחשף כל אדם מדי שנה בחייו. פעולות חריגות כדוגמת בדיקות רפואיות מסוימות וטיסות, מעלות את כמות הקרינה לה האדם נחשף”. לצד זאת, שלל ד”ר האגר את האפשרות כי חלק מהבדיקות שעבר העובד לשם אבחונו כחולה בסרטן בלוטת התריס תרמו לגרימת המחלה והעיר כי אבחנה שכזו אינה ראויה.
בחוות הדעת צוין כי העובד עונה על הגדרות של ‘עובד קרינה’ לפי תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת, התשנ”ג-1992) תחת הכותרת של “מפעילי מכונות שיקוף לצרכי ביטחון”. העובד אף עונה על רשימת מחלות המקצוע המנויות בתקנות הביטוח הלאומי.
בבדיקת הרקע שערך המומחה, נכתב כי הוא אינו בעל רקע משפחתי לסרטן בלוטת התריס וכי הוא חלה בסרטן בגיל צעיר (37). לפיכך, פרט לחשיפה לקרינה מייננת במסגרת עבודתו, הוא לא סבל מגורמי סיכון נוספים משמעותיים למחלתו.
לבסוף מסכם המומחה באופן הבא: ” מכל האמור לעיל נובע לדעתי, כי לא ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי מהותי בין חשיפתו של מר […] לקרינה מייננת במסגרת עבודתו, לבין מחלת הסרטן בבלוטת התריס בה לקה ולסרטן הגרורתי. כמו כן, מר […] עומד בתנאים להיות ‘עובד קרינה’ ומחלתו הינה מחלת מקצוע כמתואר בתקנות”. [ההדגשות אינן במקור; צוות זכותי].
מיקרוטראומה
בנוסף לקביעה באשר למחלת המקצוע, ד”ר האגר נדרש לענות האם מדובר במקרה של “מיקרו-טראומה”, כלומר פגיעה בשל חשיפה מתמשכת לקרינה. כמו כן הוא נדרש לקבוע האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל- 50% שאכן קיים קשר בין עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו או סובל או להחמרה במצבו.
בעניין זה קבע המומחה: ” למרות שלא עמד בפניי המידע הנוגע לרמות החשיפה המתמשכות של מר […] לקרינה, במסגרת מדידות עם מד קרינה וכפי שנדרש כדין, אין ביכולתי לשלול את דוקטרינת הפגיעות הזעירות, שהצטברו לליקוי. דוקטרינה זו הינה העומדת בין היתר בבסיס החקיקה המגנה על עובדים החשופים באופן מתמשך לקרינה”.
הכרעת בית הדין לעבודה
כבוד השופט אילן סופר מדגיש בפסק דינו מהי המשמעות של חוות דעת המומחה: “הלכה היא כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן “. עוד הוסיף השופט סופר: ” בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין”.
בצד הדברים מוסיף השופט כי גם אם לא היה מקבל את מחלת העובד כ”מחלת מקצוע”, לדעתו הונחה תשתית ראייתית מספיקה כדי לקבוע כי מדובר במיקרוטראומה.
- ההליך: ב”ל 11549-07-12
- בית המשפט: בית הדין האזורי לעבודה באר שבע
- השופט: סגן הנשיאה, אילן סופר
- תאריך מתן פסק הדין: 01/06/2016
- שמות הצדדים: א.ח. נגד המוסד לביטוח לאומי
פגיעה בעבודה: קריאה מומלצת נוספת
נפגעת בעבודה או עברת תאונת עבודה? פנה לצוות “זכותי” לסיוע במיצוי זכויותיך הרפואיות. התקשר 5520* או מלא שם וטלפון באתר.
רוצה הוכחות? הנה מכתבי התודה של לקוחותינו הרבים.
