סרטן המעי

סרטן המעי (Colorectal Cancer) מתחלק לשני סוגים: סרטן המעי הגס (נפוץ בישראל), סרטן המעי הדק (נדיר יחסית).

המעי הגס ממוקם בבטן. אורכו כ-1.5 מטרים. זהו האיבר האחרון במערכת העיכול.

סרטן המעי הגס כולל בתוכו, מלבד המעי הגס, גם גידולים באיזור הרקטום (חלחולת), וכן את התוספתן.

מתוך כל סוגי הסרטן הידועים למדע, סרטן מעי הגס הוא גורם התמותה מס' 2 בעולם, אחרי סרטן הריאות.

בישראל, סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן ה-2 בשכיחותו, אחרי סרטן השד. מדי שנה מאובחנים כ-3,600 מקרים חדשים, ובממוצע מתים מן המחלה מדי שנה כ-1,300 בני אדם בישראל.

סרטן זה נוצר בתחילה ע"י פוליפ אדנומטי במעי הגס. באמצעות קולונוסקופיה, ניתן לאבחן את הגידול בשלב השפיר ולהסירו. כאשר הפוליפ הופך לממאיר (סרטני), נדרשת פעולה ניתוחית ו/או כימותרפיה ו/או טיפול ביולוגי ו/או תרופתי (תרופה אונקולוגית) כמו סטיוורגה.

תסמינים נפוצים של סרטן מעי הגס

שינויים בתדירות יציאות
שלשול
עצירות
שינוי איכות צואה
שינוי עקביות צואה
דם בצואה
דימום מפי הטבעת
צואה רירית
צואה בצבע שחרחר או שחור
אנמיה
כאבי בטן
ירידה בתיאבון
ירידה במשקל
חסימת צואה

קבוצת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס היא ללא ספק בני 50 ומעלה, כאשר מרביתם (כ-80%) בני 60 ומעלה.

יש משמעות גנטית למחלה, ולכן גורם סיכון הוא היסטוריה משפחתית.

מספר תסמונות סרטן תורשתיות גורמות לסרטן המעי הגס. אחת הנפוצות שבהן היא היא תסמונת HNPCC, קיצור למונח הרפואי המתאר סרטן תורשתי של המעי הגס, שאינו פוליפוזיס אדנטמטוטי משפחתי (FAP). כ-80% מאלו הנושאים את המוטציה נמצאים בסיכון לפתח סרטן מעי גס.

חולי קרוהן או קוליטיס כיבית נמצאים גם הם בקבוצת סיכון מובהקת לחלות בסרטן מעי הגס.

ארבעת שלבי המחלה

הגידול נמצא רק בשכבה הפנימית של המעי
הגידול החל לצמוח לתוך שכבת השריר
הגידול התפשט למעטפת החיצונית
הגידול פרץ את מעטפת המעי החיצונית, ולעתים התפשט לאיברים אחרים בגוף

קולונוסקופיה

זוהי שיטת האבחון הנפוצה ביותר כיום לגילוי סרטן מעי הגס. הבדיקה הקולונוסקופית מאפשרת גילוי והסרה בהליך אחד. כריתת פוליפים והעברתם לבדיקה פתולוגית (ביופסיה) מאפשרת הכרעה בשאלה האם מדובר בגידול שפיר (אדנומה) או ממאיר. בדיקה מסוג סיגמואידוסקופיה מסוגלת לבדוק רק את 60 הסנטימטרים האחרונים של המעי, אך קל יותר לבצעה. קולונוסקופיה וירטואלית מאפשרת סקירה ללא ביופסיה; אם מתעורר חשש לקיומו של פוליפ שאינו שפיר – יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה רגילה.

חשוב להבין כי הסרת גידולים שפירים (פוליפים) באמצעות הליך קולונוסקופי, החל מגיל 50, יכולה להקטין את ב-80% את הסיכון למות מסרטן המעי הגס. הליך זה יש לבצע כל 5 או 10 שנים, בהתאם לממצאי הבדיקה.

גם בדיקת MRI מסוגלת לאבחן סרטן במעי הגס, בצורה אמינה ומדויקת – אך היא יקרה יותר לביצוע, וחשוב מכך – אינה תמיד מבדילה בין גידול שפיר לממאיר.

בדיקת CA-19.9 מזהה גידולי סרטן המעיים וסוגי סרטן נוספים. ערך נורמלי: עד 30.

בדיקת אולטרסאונד טרנס רקטלי (TRUS) מתבצעת דרך פי הטבעת, תוך זמן קצר יחסית; בדיקה זו אינה דורשת צום. הבדיקה מיועדת לאבחון עומק החדירה של פוליפים וגידולים בדופן הרקטום, ע"פ שירותי בריאות כללית.