הקשר בין סרטן לסוכרת
שכיחות גבוהה באוכלוסייה ועלייה מהירה באחוז החולים מהווים גורמים משותפים למחלות הסרטן והסוכרת. אך הם אינם הגורמים היחידים. כבר שנים טוענים כי הקשר בין סרטן לסוכרת מיוחס בין היתר לצריכת רמות גבוהות של סוכר, אשר מזין את תאי הסרטן בגוף וגורם להתפתחותם של גידולים סרטניים. שני סוגי הסרטן הבולטים בין חולי סוכרת הם סרטן הכבד והלבלב הקשורים לחילוף החומרים של הגלוקוז בגוף (בערך פי 3 מסוגי סרטן אחרים). בשני סוגי סרטן אלה כמו גם בסוגי סרטן אחרים – שיעורי התמותה גבוהים יותר בקרב חולי סוכרת.
מסתבר כי קיים קשר נוסף בין שתי המחלות והוא עדיין אינו ברור לעולם הרפואה: סוכרת מסוג 2 עלולה לתקוף בגיל מבוגר ואילו קבוצה זו נמצאת בסיכון גבוה לפיתוח סוגים מסוימים של סרטן. זה קורה עקב שינויים הורמונליים המתרחשים בעקבות מחלת הסוכרת ובעקבות הגיל (הבלוטות מפסיקות לייצר הורמון מסוים החיוני לתהליכים מטבוליים, כגון הורמוני המין, או שההורמון מיוצר בכמות גדולה יותר מן הנחוץ כגון קורטיזול או אינסולין). זאת אומרת שקיים תהליך ביולוגי כלשהו במחלת הסוכרת אשר מגביר את הסיכון לחלות בסרטן.
אחת ההנחות קשורה להורמון אינסולין ולהורמון נוסף הדומה לו, הנקרא גורם-גדילה-דמוי-אינסולין-I או בקיצור IGF-I. האינסולין מופרש מהלבלב בתגובה לרמות סוכר גבוהות בדם וגורם לכניסה של גלוקוז אל תאי הגוף. בגופם של חולי סוכרת מסוג 2 הלבלב מייצר אינסולין, אבל התאים לא מגיבים אליו ורמות הסוכר בדם נשארות גבוהות. אינסולין וה IGF-I מתפקדים גם כהורמוני גדילה ועלולים להוות אפקט המעודד גידולים סרטניים.
הנחה נוספת קשורה לתפקידם של הורמונים אלו בהפחתת הייצור של מולקולה בשם גלובולין-קושר-הורמוני-מין (SHBG), הקושרת הורמוני מין חופשיים. ירידה ברמות ה-SHBG גורמת לעלייה ברמות הורמוני המין החופשיים בדם וייתכן שהעלייה באסטרוגן חופשי והעלייה בזמינות האסטרוגן עקב ירידה ברמות הגלובולין הקושר את ההורמון, אחראים חלקית לעליה בסיכון לסרטן השד.
למרות ההשערות השונות המנסות להסביר את הקשר בין סרטן לסוכרת – עדיין מנסים להבין מהם המנגנונים האחראים לקשר הזה?
לפני מספר חודשים, בכנס של האגודה האמריקאית לכימיה (ACS) – הציגו פתרון אפשרי: החוקרים מצאו כי ל-DNA של עכברים המשמשים מודל למחלת הסוכרת צמודות יותר מולקולות בשם CEdG מאשר ל-DNA של עכברים רגילים. הימצאותן של מולקולות אלה מעידה על נזק למטען הגנטי.
מסקנה זו תקפה גם אצל בני אדם: קבוצת החוקרים מדדה את רמות ה-CEdG בחולי סוכרת מסוג 2 ומצאה אצלם רמות גבוהות משמעותית מאשר בגופם של אנשים בריאים. בנוסף זיהו החוקרים שני חלבונים המעורבים בתהליכי תיקון DNA שפעילותם נמוכה יותר אצל חולי סוכרת. כאשר החוקרים ייצבו את פעילות החלבונים הללו בסביבה בעלת רמות סוכר גבוהות, והצליחו להגביר את תיקון ה-DNA.
עד כה ברור כי השמנה וסוכרת קשורות להיארעות יתר של רוב סוגי הסרטן הידועים, וכי קיים מתאם בין הסיכון לסרטן לבין גיל החולים, משך הסוכרת ומידת האיזון. קיימות מספר תרופות ידועות אשר מגבירות את פעילות החלבונים אשר מתקנים את הנזק ל-DNA. בנוסף, קיימת עדות ברורה וחוזרת לגבי השפעה של מטפורמין, אשר מחזקת את ההמלצה להשתמש במטפורמין כתרופת ברירת המחדל בסוכרת מסוג 2.
