סכיזופרניה – המחלה והזכויות
סכיזופרניה (Schizophrenia) היא הפרעה נפשית כרונית נפוצה-יחסית. הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר טבע את המונח "סכיזופרניה", המגיע מהשפה היוונית, שבה משמעותו היא נפש שסועה, המבטאת את הפער בין החשיבה והרגש לבין ההתנהגות של החולים. לכן, ההפרעה נקראת בעברית "שסעת" (שַׁסַּעַת עם ניקוד).
בניגוד לדעה הקדומה, לא מדובר ב"פיצול אישיות" אלא במחלה בעלת מגוון רחב של הפרעות שונות. למחלת הסכיזופרניה עשויים להיות גורמים שונים רבים – לחצים סביבתיים, מחלות אחרות, פציעות, טראומה, בעיות בהתפתחות המוח, ואף גורמים תורשתיים (גנטיים). ייתכן ששימוש בסמים, אלכוהול או חומרים פסיכוטוגניים אחרים יחמיר את המחלה.
ניתן לחלק את הסימנים והתסמינים של המחלה לארבע קבוצות: סימנים ותסמינים חיוביים, סימנים ותסמינים שליליים, הפרעות קוגניטיביות והפרעות אפקטיביות.
- מחשבות שווא (דלוזיות)
- הזיות (מראות וקולות שאינם קיימים)
- קהות רגשית
- הפרעה בדיבור
- היגיינה ירודה (הזנחה עצמית)
- פגיעה בכוח הרצון
- חוסר הנאה
- קושי בתפקוד התעסוקתי והחברתי
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית הכוללת סוגים רבים, ביניהם: פרנואידית, הבפרנית, קטטונית, לא מובחנת, שרידית, פשוטה, לא מסווגת. יתר על כן, במסגרת הסכיזופרניה נכללות הפרעות נוספות, כגון הפרעה דלוזיונלית מושרית, הפרעה סכיזואפקטיבית ופסיכוזה.
על פי סוגי ההפרעה הללו, ייקבעו אחוזי נכות בהתאם לחוקי המוסד לביטוח לאומי. גובה אחוזי הנכות תלוי בחומרת המחלה, כך שאם המחלה פעילה והמטופל זקוק לאשפוז ולהשגחה, הוא יהיה זכאי ל-100% נכות.
במידה שחלה רמיסיה חלקית במחלה, יהיה זכאי המטופל ל-10%-70% נכות, לפי חומרת סימני המחלה, הצורך בטיפול תרופתי, אובדן כושר עבודה ופגיעה בתפקוד הנפשי והחברתי. קריטריונים נוספים שביטוח לאומי ייקח בחשבון בקביעת אחוזי הנכות הם:
- עוצמת ההפרעה ומשך תקופתה
- מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות
- מספר ומשך האישפוזים בשנתיים האחרונות
- משך תקופת הרמיסיה
בישראל מוכרים לא מעט מקרים שבהם הכריע בית המשפט כי התפרצות סכיזופרניה קשורה לתהליך או אירוע מסוים שאירע בחייו של אדם, כמו למשל שירות צבאי קשה. המדינה בהחלט מוכנה להכיר בחולי סכיזופרניה בתור נכים, ולהעניק להם קצבת נכות למשך שנים רבות, ולעתים אף לכל ימי חייהם. קצבה זו לא מונעת מהם לצאת לעבוד, בתנאים מסוימים.
בישראל, חולי סכיזופרניה רבים מאובחנים בתור נכים ומקבלים קצבת נכות סדירה. זאת כיוון שהמחלה פוגעת בתפקודם בצורה כזו, המצדיקה התייחסות למחלה בתור נכות לכל דבר ועניין.
דרכי טיפול
- טיפול תרופתי – טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות. בעקבות הטיפול התרופתי, כ-20% מהמטופלים עשויים להגיע לרמיסיה מלאה, במיוחד מטופלים בעלי סימנים ותסמינים חיוביים. תיתכן חזרה של אפיזודה פסיכוטית רק ב-30% מהחולים המטופלים בתרופות, לעומת 80% בחולים שאינם מטופלים תרופתית.
- שיקום – במידת הצורך (אם יש לייצב את הטיפול התרופתי של החולה, או אם הוא בעל נטיות אובדניות או נטיות לפגוע באחרים) יש לאשפז את החולה. במהלך האשפוז, החולה יטופל על ידי פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מטפל באומנות, מרפא בעיסוק ומדריך חברתי. לקראת סוף האשפוז, תהיה התמקדות בפתרון בתחום הדיור והתעסוקה כדי שיחזור לתפקד באופן מלא בחברה.
מקרה סכיזופרני לדוגמה
- חיילת שהתגייסה לצה"ל ב-1990 נחשפה למראות קשים במחנה עצירים אנצאר (עזה)
- בעקבות השירות הקשה, התדרדר בהדרגה מצבה הנפשי
- לאחר 2 אישפוזים, שוחררה מצה"ל עם פרופיל 21 (אי-כשירות לשירות ביטחון עקב ליקוי נפשי)
- רופאים איבחנו אותה כסובלת מסכיזופרניה קטטונית
- בתחילה, סירבה מערכת הביטחון להכיר בה כנכת צה"ל ולא נתנה לה פיצוי כספי
- בית המשפט קבע כי חוויית שירות כוללת של מתח, פחדים ולחצים האיצה את פרוץ המחלה שקיננה בגופה
- הנפגעת קיבלה מעמד של נכת צה"ל, עקב סכיזופרניה
- למידע נוסף, קראו מתי סכיזופרניה היא תאונת עבודה
- צרו קשר דרך אתר זכותי או התקשרו עכשיו 5520* לפגישת היכרות חינם וללא כל התחייבות.
