מאניה דיפרסיה – המחלה והפיצוי

מאניה דיפרסיה (Manic Depression), הידועה כיום יותר בשם הנייטרלי "הפרעה דו-קוטבית" (Bipolar Disorder), היא מחלת נפש נפוצה, המאופיינת בתנודות חריפות במצבי רוח, לעתים ללא גורמים או נסיבות ישירות. ההפרעה באה לידי ביטוי בתבנית מחזורית של תנודה בין שני הקטבים הקיצוניים של מאניה ודפרסיה.

בזמן המאניה, החולה נמרץ, אינו מרוכז, נמצא במצב של אופוריה (זחיחות, התרוממות רוח) או עצבנות. מרגיש שהוא כל יכול, פועל בצורה אימפולסיבית ומתקשה לשפוט את המציאות בצורה שקולה. קצב המחשבה של החולה במצב המאניה מהיר מאוד ודיבורו אינו עומד בקצב, לכן לעתים קשה להבין אותו. מצב המאניה מתבטא גם בחוסר סבלנות, חוסר צורך בשינה, ובתשוקה מינית מוגברת שעלולה להוביל להתנהגות מופקרת.

בזמן הדיפרסיה, חווה החולה נפילה קיצונית במצב הרוח, הבאה לידי ביטוי בתחושות של חוסר אונים, דיכאון, ריקנות, ייאוש, מחשבות אובדניות וניתוק מוחלט מהסביבה. לעתים, החולה מסרב לקום מהמיטה, מבלה את רוב זמנו בשינה ומזניח את ההיגיינה שלו.

---

הגורמים להפרעה דו קוטבית:

• תורשה והיסטוריה משפחתית
• חוסר איזון ביוכימי במוח
• חוסר איזון הורמונאלי
• רקע אישי של הפרעות נפשיות
• התעללות מינית, פיזית או נפשית
• אירועים טראומתיים

כ-1% מכלל האוכלוסיה בארצות המערב סובל מהפרעה דו קוטבית, נתון הזהה לאחוז האוכלוסיה הלוקה ב סכיזופרניה. תיעוד המחלה ומחקרים שנעשו במהלך השנים גילו כי אמנים רבים סבלו מהפרעה דו קוטבית, לכן, יש המאמינים שקיים קשר בין הפרעה זו בפרט והפרעות נפש בכלל לבין יצירתיות. יחד עם זאת, יש המאמינים שמצביה הקיצוניים ביותר של ההפרעה דווקא מקשים על היצירתיות.

זכויות חולי מאניה דיפרסיה

רבים מהחולים בהפרעה דו קוטבית אינם יכולים לעבוד. בשל מצבם, הם גם לא מודעים לזכויות המגיעות להן, ביניהן הזכות לקבל את המידע הרפואי על מצבם ואת כל המסמכים הרפואיים הנלווים לכך.

במידה שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בחולים כבעלי נכות נפשית בשיעור 40% ומעלה, הם זכאים לקבל קצבת נכות כללית. אם הנכות הנפשית היא 90% ומעלה, ניתן לקבל פטור מלא מתשלום מס הכנסה.

כמו כן, חולים במאניה דיפרסיה בעלי נכות נפשית בשיעור 40% ומעלה זכאים לשירותי תכנית השיקום שמספק משרד הבריאות, הכוללים דיור מוגן, הוסטל, תעסוקה נתמכת ועוד.

דרכי טיפול במאניה דפרסיה

בראיונו ל-ynet, מסביר פרופסור צבי זמישלני, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש גהה ויו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל,  כי "הטיפול התרופתי היעיל במאניה-דפרסיה מתמקד במייצבי מצב רוח, שבמחלה זו מדורדר לשני הכיוונים. הטיפול הקלאסי כלל מתן ליתיום (Lithium). מדובר ביסוד שהתגלה כבר בשנת 1949, אבל הוא יעיל רק בקרב 60% מהחולים. גם אצל החולים שהושפעו לטובה מהליתיום התגלו תופעות לוואי, כמו הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, השתנה מרובה, צימאון וסיכון להרעלה כתוצאה מכמות עודפת".

בשנים האחרונות, הטיפול התרופתי בהפרעה כולל גם את התרופות דפלפט (Depalept) וקרבמזפין (Carbamazepine), שתופעות הלוואי שלהן פחותות בהשוואה לליתיום. הדגש בטיפול הוא על איזון מצב הרוח, כאשר החולה יטופל בנוגדי דיכאון במצב הדפרסיה ובתרופות אנטי פסיכוטיות במצב המאניה.

בישראל, חולי מניה-דפרסיבים רבים מטופלים בעזרת תרופות פסיכיאטריות, טיפול פסיכולוגי וטיפולים נוספים. אך רבים מתקשים לתפקד בעבודה, ולכן מאובחנים בתור נכים ומקבלים קצבת נכות סדירה. קצבה זו לא מונעת מהם לצאת לעבוד, בתנאים מסוימים.

זכויות רפואיות

אז מה מגיע לי, בתור חולה מניה-דיפרסיה? כדי לקבל פיצוי כספי על מחלת נפש כמו מאניה דיפרסיה, חשוב לשאול את עצמך לפחות חלק מן השאלות הבאות:

1. האם מניה דפרסיה מפריעה לך או לבן משפחתך לתפקד בעבודה ובבית?
2. האם המחלה והשפעותיה מונעת ממך להתפרנס?
3. האם אתה סבור כי מניה דיפרסיה פוגעת באיכות חייך, באופן משמעותי?
4. האם אחד מבני משפחתך סובל ממאניה דיפרסיה ובעקבות כך נזקק להשגחה צמודה?

---

אם התשובה על אחת מן השאלות היא "כן", אולי מגיע לך כסף מביטוח לאומי – ואנחנו נדאג לסייע לך במיצוי זכויותיך הרפואיות. צרו קשר דרך האתר או התקשרו עכשיו 5520* כדי לתאם פגישת היכרות חינם וללא כל התחייבות.