חרדה – המחלה והזכויות

חרדה (Anxiety) היא תגובה פסיכולוגית או פיסיולוגית של הגוף עקב מתח, אי שקט ודאגה הנובעת מתגובת חירום של הגוף לסכנה ממשית או דמיונית, מודעת או בלתי מודעת. לעתים החרדה תיגרם כתגובה מוגזמת למצב ממשי, ולעתים גורמת ליצירת פחד ממצבים שנתפסים כ ‘מאיימים’, אף אם אינם כאלו.

הפרעות חרדה יכולות להופיע אצל מבוגרים ואצל ילדים, בצורות שונות ובעוצמות שונות. מצבי החרדה עשויים לגרום למגוון תופעות, ביניהןהסימפטומים הפיסיולוגיים הבאים:

• רעד
• מתח שרירים
• הזעה
• יובש בפה
• דפיקות לב מואצות
• חוסר נוחות
• סחרחורת
• בחילה
• לחצים בחזה
• תחושת מחנק
• שלשול
• אי נוחות בדרכי העיכול
• ידיים קרות ולחות
• קושי בבליעה

סימפטומים פסיכולוגיים:

• שיתוק
• ניתוק מהעצמי
• חשש מפני שיגעון או מוות
• עצבנות
• אי שקט
• מתח
• פחד מפני העתיד
• חוסר וודאות
• צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטחון כלשהו

בין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה שונות ובעוצמות שונות. כמעט כל אדם סובל מהפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו. הפרעות חרדה הן תופעות מעיקות שעשויות לפגוע באיכות החיים.

במקרים רבים קיימת פגיעה בריכוז, יכולת שיפוט, אחריות ותכונות אחרות שפוגעות ביכולת התפקוד גם בעבודה. במידה שהפרעת החרדה פוגעת בתפקוד וביכולת העבודה, האדם הסובל ממנה זכאי לזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, תלוי בסוג החרדה ובחומרתה.

1. חרדה כללית:  חלק ממרכיב האישיות. חרדה זו אינה תלויה בגירוי ספציפי, או תלויה בגירוי שלרוב האנשים לא ייתפס כמאיים.
2. חרדה מצבית (זמנית): כתוצאה ממצב שרוב בני האדם תופסים כמאיים, אך לא כולם חשים בחרדה בעקבותיו, לדוגמה חרדת בחינות.
3. אובססיביות קומפולסיביות (OCD): מתבטאת במחשבות טורדניות ובביצוע חוזר ונשנה של פעולות טקסיות. למשל אנשים המקפידים הקפדה יתרה על סדר וניקיון.
4. חרדה חברתית: אצל ילדים מתבטאת בתחושת פחד ממפגש עם אדם זר. בבגרות זהו פחד ממצבים חברתיים שונים, מדיבור מול קהל, ביצוע פעולות בפומבי וחשש מביקורת על ידי הסביבה.
5. חרדה ספציפית: פחד מפני איומים ספציפיים והימנעות מהם. לדוגמה מעליות, עכבישים, טיסות וכו’.
6. פוסט טראומה: נובעת כתוצאה מחוויית אירוע טראומתי כגון תאונת דרכים, פעילות צבאית, פעולת איבה וכו’. החרדה מתבטאת בזיכרונות וחלומות חוזרים של האירוע הטראומתי, הזיות אשליות ופלאשבקים מהאירוע, ניסיון הימנעות מפעילויות אנשים ומקומות הקשורים או מזכירים את הטראומה וכו’.

רבים מהסובלים מחרדה אינם מסוגלים לעבוד בשוק החופשי כמו אחרים, והחוק מקנה להם את הזכות לקבל קצבת נכות כמקור הכנסה. הזכאות לסיוע מוגדרת כנכות נפשית ונקבעת על פי קריטריונים של המוסד לביטוח לאומי.

לפי תקנות המוסד מוגדרים שני מצבים המאפשרים לקבל דרגת נכות נפשית:
הפרעות פסיכוטיות – סכיזופרניה, תסמונות מוחיות פסיכוטיות וכו’.
הפרעות פסיכו-נוירוטיות– הפרעות חרדה, שינויים משמעותיים במצב הרוח,פוסט טראומה וכו’.

אחוזי הנכות בשל הלקות הנפשית נקבעים על פי ליקוי שמייצג את מירב התסמינים, ובחומרה המייצגת את מכלול התסמינים. ניתן לבדוק בספר המבחנים ל נכות כללית מהם אחוזי הנכות על פי הסימפטומים.

כך למשל, מי שאצלו תסמיני המחלה נעלמים באופן חלקי או מלא, הסימנים הקליניים האפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי והגבלה בינונית של כושר העבודה, דרגת הנכות שתיקבע לו תעמוד על 20%.

לעומת זאת, מי שאצלו המחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא, דרגת הנכות שתיקבע לו תעמוד על 100%.

להערכת דרגת הנכות על המבקש להיבדק על ידי גורם מקצועי בתחום בריאות הנפש (פסיכולוג, נוירו-פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי). לאחר קבלת אישורים מתאימים, יש להעבירם ל ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בה ייקבע שיעור הנכות. בוועדה על המטופל להוכיח שמדובר בפגיעה תפקודית לאורך זמן. מומלץ להגיש את התביעה בסמוך לאירוע, על מנת להקל על הוכחת הקשר בין האירוע לבין התסמינים.

בעת פעילות איבה או נפילת רקטה, אנשים חווים תחושת סכנה מיידית ועשויים להיכנס למצב של חרדה. נפגעי הטרור שנפגעו בנפשם באופן זמני (תקופה של עד חודש) אינם מוגדרים כנכים אלא כנפגעי חרדה. נפגע חרדה כתוצאה מפעולת איבה זכאי על פי חוק לתגמולים כספיים והטבות שונות מהביטוח הלאומי, כמו טיפול רפואי ופסיכולוגי, תשלום גמלה חודשית ועוד.

יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה והתנאי המוקדם להגישה הוא אישור מטעם משרד הביטחון, שאכן מדובר בנפגעי טרור כתוצאה מפעולת איבה.

על מנת לוודא אם מדובר בחרדה חמורה עד כדי הפרעת חרדה נדרש איש מקצוע (פסיכיאטר, פסיכולוג, רופא משפחה) שיבצע אבחון קליני. הפסיכיאטר מוודא מהי ההיסטוריה הרפואית והנפשית של הנבדק, שכיחות הסימפטומים, עוצמתם וזמן הימשכותם. טיפול בחרדה יכול להיעשות בדרכים שונות:

• טיפול קוגנטיבי-התנהגותי – טיפול ממוקד וקצר מועד אך דורש השקעה רבה ועבודה עצמאית. המטופל לומד מהם המצבים שמכניסים אותו ללחץ וכיצד לצפות אותם במהירות ורוכש כלים על מנת לנטרל את החרדה המלווה אותם.
• טיפול תרופתי – תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (פרוזאק, ציפרלקס וכד’)
• טיפול פסיכולוגי – טיפול שאינו מוגבל בזמן באמצעות שיחה. התמקדות במכלול חיי המטופל וחוויותיו ולא רק בבעיה עצמה. באמצעות הטיפול לומד המטופל לגלות את הגורמים הרגשיים והאישיותיים שקשורים בהופעת החרדה.
• ביופידבק – טיפול בעזרת שימוש במחשב, המלמד טכניקות הרגעה.
• היפנוזה – טיפול המלמד הרפיה מעמיקה להורדת המתח.

לסיוע במיצוי זכויות רפואיות של מחלות נפשיות כגון חרדה, צרו קשר דרך האתר או התקשרו למומחי זכותי 5520*. תיאום פגישת היכרות חינם וללא כל התחייבות.