טרשת נפוצה – המחלה והפיצוי
רשת נפוצה (באנגלית Multiple Sclerosis או MS) הינה מחלה כרונית דלקתית של מערכת העצבים, הגורמת לפגיעה באיברים שונים, ולרוב חוט השדרה, המוח ועצב הראיה. המחלה גורמת למערכת החיסונית של הגוף “לתקוף” את מערכת העצבים, כאילו היתה וירוס. התוצאה הסופית: דמיאלינציה – הרס המיאלין, חומר שומני מבודד.
חשוב לציין שטרשת נפוצה אינה מחלת ניוון שרירים, אך אחד התסמינים של המחלה הוא ניוון שרירים, או פעולת שרירים קשה יותר.
למחלה שלושה סוגים שונים בעלי התנהגויות וסימפטומים שונים:
- טרשת נפוצה שפירה (Benign) – דרגה נמוכה של המחלה, המופיעה אצל כ-10%-20% מהחולים. ההתקפים אינם פורצים בתדירות גבוהה, לרוב, ניצן לצפות להתאוששות מלאה לאחר ההתקפים.
- טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (Relapsing-Remitting) – הסוג השכיח ביותר, המאובחן בקרב כ-85% מהחולים. סוג זה בא לידי ביטוי בהתקפים שלא ניתן לחזות מראש. הפערים בין ההתקפים אינם צפויים, הם יכולים לנוע משבועות ועד שנים. ההתאוששות בסוג זה מן ההתקפים היא חלקית, והיא תלויה בעוצמת ההתקף.
- טרשת נפוצה מתקדמת (Progressive) – סוג זה מתחלק לשני תתי-סוגים:
1)טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית – דרגה גבוהה של המחלה, המופיעה אצל כ-10% מהחולים. סוג זה אינו מתבטא בהתקפים, אלא בתסמיני המחלה המופיעים בצורה כרונית ונוטים להחמיר. סוג זה דרך כלל מופיע בקרב אנשים בגילאי 40 ומעלה.
2)טרשת נפוצה מתקדמת משנית – מופיעה אצל כ-50% מהחולים הסובלים מטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, כעשור לאחר ההתקף הראשון. בסוג זה, הסימפטומים בין ההתקפים לא נעלמים, אלא מחריפים.
הפגיעה של טרשת נפוצה באה לידי ביטוי בפגיעה בחושים ובפעולות הבאים:
- פעולות מוטוריות בסיסיות – עקב תפקוד לקוי של מערכת העצבים, נגרם קושי בפעילות איברים מסוימים (המשתנים מחולה לחולה), ולעתים קושי זה בתפקוד עלול להוביל לנכות
- ראייה – העיניים הן חלק ממערכת העצבים, ולכן הראייה עלולה להיעשות מטושטשת, וקיים הסיכון לעיוורון חלקי או מלא
- תחושות – חלק מהחולים חווה תחושת דקירות, עקצוצים, נימול וחוסר תחושה באיברים מסוימים
- רגשות – בעקבות פגיעה בגזע המוח, חולים מסוימים עלולים לאבד שליטה על רגשותיהם, לסבול מדיכאון, לפתח מחלת נפש, או אף לחוש שמחה היוצאת מגדר הרגיל
- עיכול – תיתכן פגיעה בסוגרים, שתוביל לאובדן שליטה בסוגרים
- תפקוד מיני – תיתכן פגיעה שתוביל לאין אונות אצל גברים
בשנת 1868 אובחנה טרשת נפוצה לראשונה על ידי נוירולוג צרפתי בשם ז’אן מרטן שארקו, שזיהה את הסימפטומים העיקריים: רעד בתנועות רצוניות, ניסטגמוס (ריצוד העיניים) ודיבור מקוטע.
החולים בטרשת נפוצה זכאים לזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, ממס הכנסה וממשרד הבריאות:
1. ביטוח לאומי – חולים בעלי 40% נכות רפואית (אם אחד הליקויים מזכה ב-25% נכות לפחות) או 60%, שכושר העבודה שלהם נפגע בשיעור של 50%, זכאים ל קצבת נכות כללית. חולים, הסובלים מניוון שרירים או מליקויים בגפיים התחתונות ומוגבלים בתנועה, זכאים ל קצבת ניידות. קצבה זו כוללת בין היתר זכאות לתו נכה, קניית רכב בפטור ממס מלא או חלקי וקצבה להוצאות חודשיות עבור הרכב.
2. מס הכנסה – חולים בעלי 90% נכות רפואית בשקלול או חולים בעלי 100% נכות רפואית זכאים לפטור ממס הכנסה.
3. משרד הבריאות – חולים עם בעיות ניידות זכאים לקבל סיוע כספי ברכישת הליכונים, כיסאות גלגלים, קביים ועוד.
